מדי בוקר מגיעה ניקול סגל, מורה לחינוך מיוחד, לבית-החולים סורוקה עם חיוך על הפנים. בעבר היא הייתה מגיעה לבית-החולים בגלל נסיבות קשות יותר: כדי להיאבק במחלת הסרטן שבה חלתה. אך כעת היא מגיעה לבית-החולים כדי לעזור בעצמה לילדים שמתמודדים עם המחלה ולהעניק להם כוח ותקווה.
באמצע שנות ה80- חלתה ניקול בסרטן: הרופאים טענו שהיא במצב קשה שמחייב ניתוח מורכב. ניקול נאלצה להפסיק ללמד בבית-הספר לחינוך מיוחד "אילנות" בבאר-שבע שבו עבדה, ולאחר מאבק ממושך ניצחה את המחלה.
בתחילה חזרה ניקול ללמד בבית-הספר. אך כשנפתחה כיתה לילדים חולי סרטן במרכז האוניברסיטאי סורוקה לפני 11 שנה היא עברה ללמד שם. למרות החשש שהחזרה לבית-החולים תחזיר אותה לזיכרונות קשים,
החליטה ניקול שהתלמידים זקוקים לה שם. "מנהלת בית-הספר הציעה לי ללמד בכיתה אחרת ולא עם ילדים מהמחלקה האונקולוגית, אבל אני התעקשתי," אומרת סגל. "הילדים שואלים אותי הרבה מה הרגשתי ואיזה טיפול קיבלתי, ואני משתפת אותם."
סגל מונתה להיות רכזת הפרויקטים והמחשוב בבית-הספר והפעילה, בין היתר, פרויקט שבו תיעדו הילדים החולים את תחושותיהם במהלך האשפוז. על פעילותה היא זכתה במקום הראשון בפרס מורים יזמים. מנהל מחלקת המטואונקולוגיית ילדים במרכז הרפואי סורוקה, פרופ' יוסף קפילושניק, מספר כי צוות בית-הספר בראשותה של אסתר פרידמן, ובמיוחד ניקול, משקיעים שעות רבות ומאמצים אדירים לסייע לילדים להתגבר על ההיעדרות מהלימודים.