רוצה להשקיע בלי סיכונים מיותרים. מה לעשות?

יש לכם סכום כסף ואתם לא רוצים לסכן אותו, חשבתם על קרנות נאמנות סולידיות אך נכוותם. האם יש אלטרנטיבה לפק"מ בבנק? יוסי פרניק, מבית ההשקעות אי. בי .אי, ממליץ על השקעה בניירות ערך קצרים או לחילופין בפיקדונות בעלי ריבית משתנה. מי שחושב על טווח ארוך, ניתן להחזיק גם אג"ח ומניות

יש לי סכום כסף לא גדול ואני מתלבט זמן רב מה לעשות איתו. איני רוצה לסכן את הכסף שלי, אך הריבית הנמוכה שהציעו לי בפיקדון בבנק, עד לפני מספר שבועות, העמידה אותי בהתלבטות קשה. בינתיים שמתי אותו בקרנות נאמנות, בהן הפסדתי קצת במהלך השבועות האחרונים. במקביל, זה כבר חודש שני שבנק ישראל מעלה את הריבית ואיתה עולות גם הריביות על הפיקדונות. האם הפיקדונות חוזרים להיות אטרקטיבים לשונאי הסיכון? האם צפויות בקרוב עוד העלאות ריבית? מה כדאי לי לעשות עם הכסף שלי?

 

איפה כדאי להשקיע 50 אלף שקל למשך 6 שנים?

השתחרר פק"מ: היכן להשקיע 30 אלף שקל?

 

אם מדובר בהשקעה לטווח קצר, סביר שהרצון שלך לא להפסיד גדול מהרצון שלך להרוויח ולכן עליך לבחור באלטרנטיבות קיצרות מועד כגון מק"מ, קרן כספית, איגרת חוב (אג"ח) קצרה צמודת מדד, פיקדון וכדומה, או לחילופין ניירות בעלי ריבית משתנה כגון גילון.

 

הדגש צריך להיות על חשיפה לניירות בעלי משך חיים קצר. נכון שהריבית על אפיקים אלו משעממת אך היא גם חסינה מזעזועים גדולים.

 

כשהריבית עולה, יש סיכונים גם בסולידיים

בתסריט הסביר, בשנת 2010, הריבית תמשיך לעלות עד לרמה של כ-3%, קצב וגובה ההעלאות תלוי בהמשך ההתאוששות הכלכלית ובחששות מאינפלציה. גם על ריבית של 3% אפשר להגיד שהיא לא אטרקטיבית אבל השאלה היא: מה האלטרנטיבה? יש חוק מאוד בסיסי בהשקעות האומר כי ככל שהסיכוי גבוה יותר, כך הסיכון גבוה יותר, במילים אחרות, אין מתנות חינם. לדוגמא, אם תבחר כאלטרנטיבה קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח קונצרני, ברור שיש לך סיכוי להרוויח יותר מאשר בפיקדון אך אל תופתע אם תמצא את עצמך מפסיד אחוזים ניכרים מההשקעה תוך פרק זמן קצר בגלל שהיו ירידות בשווקים.

 

בסביבה של ריבית עולה, צריך לקחת בחשבון שגם השקעות שנחשבות סולידיות יכולות לגרום להפסדים וזה יכול להסביר את ההפסדים שנוצרו לך בקרנות הנאמנות. ניקח לדוגמא מק"מ לשנה שמציע תשואה של 2%. אם בנק ישראל יעלה את הריבית בחדות ופתאום הפיקדונות יציעו ריבית גבוהה יותר מ-2%, אזי כולם יעדיפו את הפיקדון על פני המק"מ. למעשה המחיר של המק"מ יירד לרמה כזו שהוא ייתן תשואה נמוכה מאשר בפיקדון, והרי אף אחד לא יקנה את המק"מ אם הוא נותן פחות מהפיקדון. הירידה במחיר המק"מ יכולה לגרום לתיק להפסיד לפני שהוא יחזור להרוויח.

 

בדוגמה שלנו, מכיוון שמדובר בהשקעה קצרה (אורך החיים של מק"מ הוא עד שנה), בסוף השנה נרוויח את שני האחוזים ונוכל להשקיע את הכסף שוב בריבית גבוהה יותר. בנכסים בעלי משך חיים ארוך יותר, אנחנו מקבעים את הריבית לטווח זמן ארוך יותר.

 

בסביבה של ריבית עולה, נישאר עם נכס שנותן לנו ריבית נמוכה לאורך זמן רב, דבר שיגרום לירידה במחיר הנכס ולהפסד בתיק ההשקעות. ככל שמשך החיים של האג"ח ארוך יותר כך הסיכון הגלום בו גבוה יותר. לפי החוק הבסיסי שהזכרנו קודם, על אג"ח ארוך יותר נצפה לקבל תשואה גבוהה יותר. ייתכן שקרנות הנאמנות שקנית מחזיקות גם קצת מניות, מט"ח, אג"חים ארוכים והירידות הגיעו מאחד מהאפיקים הללו.

 

פיקדון קצר מול מק"מ

הריבית ברוב הפיקדונות מתעדכנת בכל חלון זמן לפי ריבית הפריים (פריים מינוס אחוז מסויים), כך שכשריבית בנק ישראל עולה, גם הריבית על הפיקדונות עולה. חשוב לקחת בחשבון שעלייה של ריבית הפריים לא מתורגמת ביחס של 1:1 לפיקדונות, מכיוון שהבנק משנה תכופות את המרווחים לפיהם הוא פועל.

 

אפקט דומה של הגנה מעליית הריבית מקבלים בהשקעה בניירות ערך קצרים או בעלי ריבית משתנה וזאת לפי ההסבר שניתן בפסקה הקודמת. כמשקיעים בפיקדון קצר, היתרון הוא שהסכום לא אמור להיות חשוף כלל לזעזועים ולא אמורות להיות עמלות כניסה ויציאה אך החיסרון הוא שהפיקדונות מציעים ריבית נמוכה ביחס לניירות אלטרנטיביים כגון המק"מ.

 

יש לשים לב למרכיב העמלות. אם בחרת להשקיע באופן סולידי מאוד ולטווח קצר, קח בחשבון שהעמלות יכולות להיות מרכיב חשוב בקבלת ההחלטה מכיוון שבגופים בהם העמלה גבוהה, או במקרה בו ההשקעה היא לטווח מאוד קצר (פחות משלושה חודשים), חלק מהותי מהתשואה עשוי ללכת לאיבוד בגין תשלומים שונים.

 

טווח ארוך? אפשר להגן בעזרת פיזור

אם מדובר בהשקעה לטווח הארוך, אזי אתה אמור להרשות לעצמך להשקיע באפיקים קצת יותר אטרקטיביים ומגוונים מתוך מטרה להשיג תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. אבני היסוד של תיק כזה הם אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני ומניות. קשה לכתוב את כל התורה על רגל אחת אבל בשביל שתיק כזה יהיה סולידי ככל שאפשר יש לשמור על מספר כללים:

 

1. פיזור, פיזור, פיזור. כלל זה נכון גם לתיקים אגרסיביים יותר ובטח בתיקים סולידיים. ברמת הנכס הבודד, הכלל אומר לא להשקיע סכום גבוה מידי בנכס בודד (ראה מה קרה למי שהאמין שכלום לא יכול לקרות לחברת אפריקה-ישראל). ברמת אפיקי ההשקעה, אם לדוגמא יהיו ירידות בשוק המניות, הרכיב האג"חי אמור לאזן את התיק ולהיפך. הפיזור חשוב גם ברמת הסקטור, משך החיים של הנכסים, אופן ההצמדה (שקלי או צמוד) ועוד. שימוש בקרנות נאמנות ותעודות סל משפר את היכולת להשיג פיזור גם בתיקים קטנים יותר.

 

2. לתת משקל גדול יותר לאג"ח ממשלתי אל מול האג"ח הקונצרני.

 

3. להשאיר רכיב "בריא" באג"חים קצרים.

 

4. לבחור בניירות של חברות בטוחות יותר שפועלות ללא מינוף גבוה ובעלות תזרים מזומנים חיובי ויציב.