חתמתם על מכתב ויתור? לא סוף פסוק

חתימה על מכתב ויתור אינה מסירה באופן אוטומטי את אחריות הצד השני. במקרים שנפל פגם מהותי בתוכן המכתב או שבית הדין השתכנע כי החותם עליו לא קיבל הסבר ולא הבין את תוכנו, הוא לא יאושר

ישנם מעסיקים הנוהגים להחתים את העובדים ברגע של מחלוקת או בסיום יחסי העבודה על מכתב ויתור המאשר כי העובד מוותר בחתימתו על כל תביעה כספית כלפי המעסיק, כגון השלמת פיצויי פיטורין, תשלום דמי חופשה, הבראה, כספי פנסיה וכדומה.

 

כמו מעסיקים רבים, גם חברות הביטוח נוהגות להחתים את המבוטחים על מכתב ויתור כתנאי לקבלת כספי התגמולים. בחלק ממכתבי הוויתור שמבוטחים נדרשים לחתום, אף קיימת התנייה על הסמכות המקומית בתביעות עתידיות. כלומר, חברת הביטוח שולחת את המבוטח לתבוע במקום מרוחק ממקום מגוריו של המבוטח על מנת להקשות עליו את ההליך המשפטי.

 

מי יזם את המכתב?

סוגיה זו נידונה בבית הדין הארצי לעבודה. שם הכריע בית הדין כי אין די בחתימה על מכתב ויתור וכי צריך שיתקיימו מספר גורמים נוספים על מנת שאחריותו של המעסיק אכן תוסר. בית הדין רואה בעין שונה עריכת הסכם ויתור זכויות המוקנות על פי דין באופן שונה מעריכת הסכם בעת משא ומתן בעל אופי מסחרי.

 

מכתב ויתור או כל הסכם הכולל תניית ויתור בגין תביעות עתידיות יקבל תוקף מחייב רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית, כך קבע בית המשפט. יחד עם זאת, במקרים בהם העובד הוא זה שהתקשר עם המעסיק ואף הוא זה שערך חישובים באשר לתועלת שיפיק מחתימה על כתב הוויתור, בית הדין ייתן תוקף למכתב הוויתור.

 

במקרה של פרישה מעבודה, אם נקבעו תנאי פרישה לא שוויוניים בין העובדים, בית המשפט פסק כי מרחיבים את הנסיבות בהן לא יינתן תוקף לכתב הוויתור. כך גם בחתימה שנחתמה תחת אילוץ - אינה ברת תוקף, או ויתור בשל אי ידיעה על זכויות. בג"צ פסק גם שתנאי פרישה מפלים סותרים את תקנות הציבור ואין תוקף לכתב ויתור במסגרת הסכם מפלה. אין זה אומר כי מכתב ויתור אינו בר תוקף בכל מקרה: כך כאשר יש הסכם פרישה מרצון ואשר תנאיו טובים יותר מהתנאים הרגילים בית הדין יטה לאשר את כתב הוויתור.

  

ויתור מראש וויתור בדיעבד

קיימת אבחנה בין ויתור "מראש" לבין ויתור "בדיעבד". בוויתור "מראש", בית המשפט יתקשה לתת תוקף מחייב למכתב כזה, ואילו בוויתור "בדיעבד" שיחתם במסגרת הסכם או פשרה, בית הדין ייתן תוקף בתנאי שיהא משוכנע כי החותם על מכתב ויתור מודע וקיבל הסבר מניח את הדעת על הזכויות שהוא מוותר והיקפן. חובת הגילוי וההסבר על ויתור הזכויות מוטלת על צד א' המבקש להחתים צד ב'.

 

באופן כללי, ניתן לומר כי המקרים שבהם בין הדין יטה שלא לאשר את כתב הוויתור ואף לפוסלו, הם במקרים שנפל פגם מהותי בתוכן המכתב או שבית הדין השתכנע כי החותם עליו, לא קיבל הסבר ולא הבין את תוכנו וכי מכתב הוויתור אינו נהיר וברור לחותם. בפסה"ד קנטי אף נקבע קריטריון שבו החותם צריך לקבל חשבון מפורט בגין הסכומים שישלמו לחותם בעת החתימה.

 

לסיכום, נמצאנו למדים כי אין זה סוף פסוק למי שחותם על מכתב ויתור זכויות בנסיבות מסוימות וכי בית הדין לא יכריע בעניין השלכותיו של מכתב הוויתור ללא בירור העובדות שהביאו את החותם לחתום על מכתב הוויתור.

 

הכותב הוא יועץ פנסיוני, משפטן ונציג ציבור בבית הדין לעבודה