כמה עולה לחרוג ממסגרת האשראי? הרבה כסף

הבנקים אינם מוגבלים בגובה הריבית שהם יכולים לדרוש מלקוחות שחרגו ממסגרת האשראי, כאשר החוב הוגדר כ"חוב בעייתי". בפועל, גובה הריבית עשוי להגיע לכ-25% . האם בנק ישראל צריך לפרסם "ריבית חריגה מומלצת"?

מה גובה הריבית על חריגה ממסגרת האשראי? מאז שנת 2007 נאסר על הבנקים לאפשר חריגות ממסגרת האשראי של הלקוח. למרות זאת על פי תקנות בנק ישראל, ניתנת לבנקים אפשרות להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית, מעבר למסגרת הקיימת.

 

כך לדוגמא, אם ניתן צ'ק ובמקביל נוצלה מסגרת האשראי במלואה, ולמרות זאת הבנקאי השתכנע לכבד את הצ'ק, יעמיד הבנק ללקוח מסגרת אשראי חד צדדית. במקרה כזה ההוראות מחייבות שהריבית על המסגרת הנוספת תהיה זהה לריבית שנגבית על מסגרת האשראי הרגילה.

 

יש לציין כי בחלק מהבנקים קיימת מסגרת אשראי מדורגת בצורה כזו שסך כל מסגרת האשראי שמאושרת ללקוח מחולקת לכמה דרגות - ככל שסכום האשראי גדל, כך גדלה הריבית.

 

חריגה ממסגרת האשראי

ואולם במקרים מסויימים, כאשר נוצלה כבר המסגרת, מאפשר הבנק מסגרת אחרת בריבית שאינה מוגבלת. זה קורה כאשר הבנק לא יכול למנוע את החריגה. למשל כאשר ברשות הלקוח כרטיס אשראי בנקאי ועל הבנק נכפה למעשה לכבד את הוראת החיוב שמגיעה אליו. במקרה כזה, מסבירים בבנק ישראל, הבנק לא יכול למנוע את המשך החריגה, ועל חריגה כזו הבנק יכול לחייב את הלקוח בריבית גבוהה ובעמלות נוספות. יש לציין כי כדי שזה יקרה, על הבנק לסווג את החריגה כ"חוב בעייתי".

 

ומה גובה הריבית הבלתי מוגבלת הזו? גבוה. באופן מאד כללי ניתן לומר שהיא נעה בין 16% ל-25% (בחישוב שנתי) תלוי בבנק ובסוג החשבון. רק ראוי להזכיר שריבית בנק ישראל היום עומדת על 1.25%.

 

"ריבית חריגה מומלצת"

דוד אברון מנכ"ל חברת מ.א. בקרה וניהול טוען כי לבנק ישראל חייבת להיות אמירה בנושא הזה: "ישנו אבסורד שבהלוואות חוץ בנקאיות, כולל בשוק האפור, קיימת תקרת ריבית אותה ניתן לגבות מהלקוחות ואילו בחריגה ממסגרת האשראי לא קיימת כל הגבלה על הריבית". אברון עושה הקבלה בין ריבית הפיגורים הנוהגת בהלוואות, לבין הריבית על החריגה. ריבית הפיגורים המקסימאלית בהלוואות חוץ בנקאיות עומדת על פי 2.25 מהריבית הממוצעת כפי שמפרסם בנק ישראל (כיום כ-4.25%).

 

לדברי אברון בנק ישראל צריך לפרסם "ריבית חריגה מומלצת", או לחילופין לקבוע תקרה לריבית החריגה המשולמת עבור האשראי. "כבר בשנת 2002 בתיקון לצו הריבית נקבע כי שיעור ריבית הפיגורים המקסימאלית בהלוואות משכנתא צמודות ערך על דירת מגורים, תעמוד על ריבית הפריים בתוספת 6.5% לשנה (9.25% לשנה, נכון להיום). "יש לקבוע תקרת ריבית חריגה מקסימאלית על מנת שלקוחות הבנקים הפרטיים לא ישלמו ריבית של למעלה מ-20% על החריגה מהמסגרת", טוען אברון.  

 

לדבריו, הריבית החריגה הינה אחד מן המדדים שיש לבחון לפני מעבר בנק. "במידה ונגיע למצב בו נחרוג מן המסגרת, כמה נשלם על כך? ומכיוון שהתשובה לכך היום היא 'המון כסף', יש חובה שהרגולטור יתערב".