הינשוף לא אמין ב-100%? למדינה זה לא מפריע

למרות חוות דעת חד-משמעית של המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בוחרת משטרת התנועה להתעלם משאלת אמינותו המוטלת בספק של מכשיר הינשוף, ועלולה להרשיע חפים מפשע

עלילות "הינשוף": נהגים מורשעים לשווא, בתי משפט מקלים בעונשים והמשטרה משתהה בהגשת כתבי אישום. ועדת הכלכלה של הכנסת תדון בשבוע הבא בהצעת חוק ממשלתית, הקובעת כי כל מכשירי האכיפה של המשטרה ייחשבו אמינים - ותוצאות בדיקותיהם יתקבלו כראיות בבית המשפט. במלים פשוטות: ערעור על תוצאות בדיקות מכשירי האכיפה של המשטרה - ובהם הינשוף, המשמש לבדיקות שכרות של נהגים - יהיה קשה הרבה יותר מכפי הנהוג כיום.

 

זאת, למרות שלפני שנה בדיוק, הגיש המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרופסור דוד שנער, חוות דעת חשובה במיוחד לבית משפט לתעבורה. בחוות דעת זו נטען כי מכשיר "הינשוף" עלול להציג נהג כשתוי, בשעה שרמת האלכוהול בדמו נמוכה מהרמה המותרת בחוק. במלים פשוטות: יתכן שמהכשיר העיקרי לאכיפת עבירות שכרות בישראל, מביא להרשעתם של חפים מפשע. חוות הדעת הוגשה לפני שנה פחות יום, ב-6 בינואר 2009.

 

אלא שלמרות שעברה שנה מאז הגשת הדו"ח של שנער, מתברר כי המשטרה ממשיכה להשתמש בינשוף - ואף ביתר שאת. נתונים שהועברו לאחרונה על-ידי משטרת התנועה, מראים כי ב-2009 ביצעה המשטרה בסך הכל כ-530 אלף בדיקות שכרות, חלקן באמצעות ינשוף וחלקן באמצעות "נשיפון". ומה עם חוות הדעת של שנער? במסיבת עיתונאים שערך לפני ימים אחדים שר התחבורה, אמר ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן-חמו, כי המשטרה רואה במכשיר כלי אמין, וכי גם בתי המשפט מתייחסים אליו ככזה.

פרופסור שנער: יש תחום אפור במדידות הינשוף (צילום: תומריקו)

 

מהו התחום האפור?

חוות הדעת של פרופסור שנער הוגשה לבקשת בית המשפט לתעבורה בירושלים, המנהל מזה חודשים רבים דיון בעניין הינשוף, אמינותו ואופן השימוש שעושה בו המשטרה. שנער כתב את חוות דעתו על סמך מחקר שנערך מטעם הרשות, על-ידי מכון גרטנר, העוסק בחקר רפואה דחופה וטראומה. על-פי ממצאי המחקר, קובע שנער כי "כאשר תוצאות הינשוף הן בין 240 ו-290 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר, אנו נמצאים בתחום אפור". מדובר בתוצאות העלולות להתגלות "התראות שווא", שהן, על-פי הגדרתו של שנער: "מצב בו אדם ייחשב כשתוי על-פי החוק, בשעה שרמת האלכוהול בדם שלו תהיה מתחת לרמה הקבועה בחוק".

 

על-פי ניתוח סטטיסטי שנערך, עד תוצאה של 285 מיקרו-גרם - כ-19% מעל רף השכרות החוקי, ו-12% מעל רף האכיפה של המשטרה - הסיכוי לטעות הוא 2.5%. או, במלים של פרופסור שנער, "הסיכוי הוא ששניים וחצי אחוזים מהנבדקים ייחשבו כנמצאים תחת ההשפעה של אלכוהול, בשעה שבעצם ריכוז האלכוהול בדם אצלם נמוך מהרמה הקובעת". אם מחשבים אחוז זה כחלק מסך הנהגים שנבדקו על-ידי המשטרה בשנה החולפת, ונמצאו שיכורים (כ-11 אלף), מגיעים למספר מטריד של כ-275 נהגים שהורשעו כשיכורים, למרות שריכוז האלכוהול בדמם היה נמוך מהמותר בחוק.

 

מחיר סביר לחברה?

אם 275 נהגים שהואשמו לשווא, נשמע כמו מחיר סביר שהחברה ככלל משלמת עבור המלחמה בנהיגה בשכרות, כדאי לזכור כי מדובר בעבירה חמורה, שעונש המינימום בגינה הוא פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות. ועבור מי שמואשם לשווא, זהו עונש מיותר ובלתי מידתי.

 

יתרה מכך - מאחר שבתי המשפט לתעבורה מודעים היטב לבעייתיות של השימוש בינשוף, נפגעת האכיפה נגד נהגים שיכורים. שופטי תעבורה נוטים לאחרונה להקל בעונשיהם של נהגים שנתפסו ב"רמת שכרות נמוכה" - הגדרה גמישה, שיכולה להיות 270 מיקרו-גרם, אך מגיעה גם ל-300 מיקרו-גרם ויותר. בנוסף, המשטרה מודעת לגישת בתי המשפט, ולכן היא "משתהה במקרים רבים בהגשת כתבי אישום על נהיגה בשכרות ברמות נמוכות" - דברי השופט אברהם טננבוים.

 

"הרשות תומכת בינשוף"

מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר בתגובה כי "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תומכת באופן חד-משמעי בשימוש במכשיר הינשוף. פרופ' דוד שנער, המדען הראשי ברשות, התבקש להגיש לביהמ"ש חוות דעת על מהימנות מכשיר הינשוף. בעת ביצוע הניסוי, לא היה אפילו נבדק אחד שלא שתה אלכוהול ונמצא במרווח הקרוי 'התחום האפור'". בעניין זה, יש לציין כי הבעיה אינה עם מי שלא שתה אלכוהול כלל, אלא עם מי ששתה אלכוהול ברמה המותרת כיום על-פי חוק - ונמצא בבדיקה כאילו שתה מעל הרמה המותרת.

 

עוד אומרים ברשות כי "מחקרים רבים הראו שתפקודי הנהיגה נפגעים החל מהרמות הנמוכות ביותר, והרבה מתחת לרמה הקבועה בחוק בישראל. לאור זאת, משיקולי בטיחות הציבור רצוי היה לאסור כל כמות אלכוהול בנהיגה. הרשות שואפת לאסור כל כמות של אלכוהול בדם, כפי שנהוג במספר מדינות בעולם". עם זאת, ברשות לא מתכננים בשלב זה לקדם חקיקה שתאסור שתייה לחלוטין בקרב נהגים, אלא רק "בקרב נהגים צעירים, נהגים חדשים, נהגי רכב ציבורי ונהגי רכב כבד".