לצאת עם רוקסטאר

לא קלים הם חיי זוגיות, על אחת כמה וכמה אם הצד השני שלך הוא מוזיקאי מיוסר שבטוח שהשמש זורחת לו מהגיטרה. האם כדאי לך להכניס את עצמך לקלחת המזמרת הזאת? כתבתנו למודת המוזיקאים מסבירה למה כן ולמה ממש ממש לא

מעט פתטי לומר, אבל זה הכי הישג לקבל תשומת לב מרוק סטאר. נכון, עכשיו בכלל משתלם להיות אשת כדורגלן, שכן שם נמצא הכסף הגדול, אבל כמו שייקח עוד לפחות 100 שנה כדי למחוק את אג'נדת הרזון שעליה עמלו ענקי השיק שנים - כך יהיה גם קשה למגר את השפעתה הקטלנית של המאה ה־20 שהוגדרה בידי גברים מוזיקאים בעלי סקס אפיל קטלני.

 

מעולם לא אכלסתי את האישיות הנונשלנטית המאגניבה שנדרשת כדי להדליק בחורים עם גיטרה. טיפוסים כמו אלביס, ג'ון לנון, ג'וני רוטן, דיוויד בואי, לו ריד ופיט דוהרטי הפילו לרגליהם נערות מוקסמות ובעיקר עשו לי מגה־תסביכים עם מוזיקאים. כן, מהרגע שבו עמדתי על דעתי הסקסואלית חמדתי אותם. התחלתי לשמוע פי־ג'יי הארווי וניק קייב עוד לפני שכפתורי הגיל שלי היו דו ספרתיים, והמצב האולטימטיבי מבחינתי היה לצוות לחיי בויפרנד מוזיקאי מחמד שינגן לי "פינק פלויד" כשאני חולה ויכתוב עליי שירים. נורא רציתי את הכבוד הבדלני השמור לנערות האלה שהיו מספיק שוות בשביל לעמוד לצדי הבמה עם התגים האלה של הכניסה אל מאחורי הקלעים ולדגמן לצלמי הפפראצי תמונות זוגיות דביקות מרוק־שיק.

איור: שירה ברזילי 

 

אחרי הכול הוא שיר

המוזיקאי הראשון בחיי היה איתי, ומה אומר? הוא באמת לא התעסק ברגשות יותר מדי. איתי היה גיטריסט־ילד שחברה הכירה לי כשהייתי בת 16. דיברנו שנה בטלפון. כלומר, הוא הניח את הטלפון ליד הגיטרה ונתן לי להיות קהל הרפאים הראשון שלו. גרופית דמיקולו. אחרי שנה נפגשנו, והדבר היחיד שהיה לו לומר לחברה שהכירה בינינו אחרי הפגישה היה שהוא חשב שאני אהיה רזה יותר. המוזיקאי הבא שלי היה דודי, זמר מתחיל, מוכר בחנות הדיסקים בבית הספר שבו למדתי גיטרה. בהיתי בו בהערצה, תלשתי את הפוסטרים של הלהקה שלו מכל הקירות בעיר, וכשגיליתי שהוא עומד לעזוב את החנות תפסתי ביצים של גרושה נואשת בת 40 ושאלתי אותו עם הכי לוליטה־טהרן־שיק: "אז איך אני אוכל לפגוש אותך מעכשיו?". הבחור הצעיר התחמק באלגנטיות, ועוד זוגיות ג'וזי־שמוליק פוטוגנית הלכה לעולמה טרם נולדה. המוזיקאי הבא והאחרון שלי (בינתיים) היה צביקה, גיטריסט עם אפרו שכישלון היחסים איתו הוביל לאובססיה מביכה במיוחד שהייתה לי מאז גיל 17 לקוואמי דה לה פוקס.

 

אז כן, אפשר לומר שהחוויות שלי עם מוזיקאים היו מפוקפקות. עם זאת, מעט פולני מצדי לנסות להניא בנות מזוגיות עם מוזיקאי פלוס אזהרות לגבי העתיד המעורפל, העוני, הבחורות והאגו. ועדיין, כל מה שאני יכולה להגיד זה שהיום אני מוכנה לקחת אינסטלטור, מאפר גופות, תלמיד ישיבה – הכול, רק לא מוזיקאי.

 

כדי לקבל פרספקטיבה מעט יותר, אהממ... מגוונת, צירפתי לדיון שלוש ממכרותיי שחוו על בשרן את ההנאות ואת כאבי הזיווג למוזיקאי מחוספס, וניסיתי לפזר לתוך העוגה הזאת אבקת אופטימיות. האם הצלחתי?

פירקה את הביטלס? יוקו אונו עם ג'ון לנון ב-Plastic Ono band

 

מירי (25), מוכרת בחנות בגדים בתל אביב, יצאה כחצי שנה עם ראפר בתחילת דרכו, שבמפתיע נותר בתחילת דרכו עד היום. "זה היה מביך. הוא כל הזמן היה מדבר עם ביטויים הזויים, היה מוסיף לשיחה כל מיני 'פימפ', 'ביץ'' וכאלה. לאט לאט התחלתי להבין באיזה סרט הוא חי, ולא כל כך רציתי לחיות שם איתו", היא מספרת. "בפעם הראשונה שראיתי הופעה שלו קלטתי שאני לא אוהבת את המוזיקה שהוא עושה, אבל הוא היה כזה מתוק שניסיתי להעמיד פנים שהמוזיקה גאונית בעיניי". וכך, שלוש שניות לתוך השיחה, מירי מצליחה להעלות באוב את אחד ממוקשי הנעל המרכזיים שבהם תיתקל כל בחורה שתיקשר לבחור של תווים: האגו והצורך התמידי להאכיל את המפלצת הנ"ל. נכון, בכל מערכת זוגית עם זכר תיאלצי לגייס מאגר בלתי מבוטל של שקרים לבנים שנועדו לגרום לו לחוש הכי גבר שיואו־וואו, אבל אצל המוזיקאים החנופה הזולה לא תסתיים בגזרת המיטה. מבחינתם, כל העולם מיטה ומוטב שכולם יחשבו שהם הכי מדהימים בעולם. וברור לך שהנגזרת הישירה של המושג האמורפי "כולם" היא את, נכון?

 

הדר (23), מעצבת תכשיטים מרעננה, שהפכה לסוג של מנהלת אישית לבויפרנד שלה עמית ולבסוף נפרדה ממנו לאחר ששכב עם חברתה הטובה, מאשרת שהאחריות כאן היא רבה, מתישה ולא תמיד מתגמלת: "המעבר בין להיות בת הזוג שלו לזו שמנהלת לו את החיים ואת הקריירה היה בדיעבד טעות. יכול להיות שיש אנשים חזקים מאיתנו שיכולים לעשות את המעבר הזה בכבוד, אבל שנינו צעירים מדי וזה פשוט הפך לקרב של אגו מהגיהינום. לקראת הסוף כבר לא יכולנו לסבול אחד את השני. אני זוכרת שכבר לא הייתי מגיעה להופעות שלו, הייתי מעדיפה לשבת בבית לראות 'סיינפלד' וברור שזה הטריף אותו".

 

יעל (25) מירושלים היא היחידה (טפו טפו) שעדיין צולחת את הקשר עם בן זוגה המוזיקאי המוכר, ומדווחת לנו לייב מהשטח: "אני סטודנטית לסוציולוגיה ועובדת במלצרות. הוא היה יושב קבוע בבית הקפה שאני ממלצרת בו, ובהתחלה לא ממש הזיז לי שהוא מתעניין בי. הוא לא הסלב הראשון שיושב כאן ומטריד מלצריות. וכשאת גוררת צלחות ומזיעה, הדבר האחרון שאת רוצה זה ליצור איזושהי אינטראקציה פלרטטנית עם מישהו שווה", היא מספרת. לדבריה, העובדה שהוא מוזיקאי משחקת תפקיד שולי במערכה של חייהם: "מבחינתי מדובר באדם מורכב ואהוב, שבמקרה המקצוע שלו הוא לעשות מוזיקה. אולי יום יבוא ואני אנסה גם איזה רואה חשבון בשביל הפרספקטיבה".

 

ומה עם גרופיות? זה לא קצת מאיים?

"לבחור שלי יש גרופיות, אבל האמת היא שאני לא מרגישה איום. יכול להיות שלבחורה שיוצאת עם מוזיקאי צעיר יותר שנמצא ממש בתחילת הדרך יש יותר חששות, אבל אנחנו נמצאים במסגרת שמבחינתנו היא מחייבת. זה כבר סוג של משפחה. אני יודעת שלפניי היו לו תקופות הרבה יותר הוללות שכללו גם לא מעט גרופיות, אבל אני נמצאת בתקופה שונה בחיים שלו. תכל'ס, מזל שלא הכרנו לפני עשר שנים. אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם הטירוף של ההתחלה שלו".

 

ומה לגבי שעות העבודה המטורפות והבדידות בלילות? גם את זה את מקבלת בהבנה מעוררת הערצה?

"קשה לומר שכיף לי עם העובדה שלפעמים אני הולכת לישון לבד וצריכה לחמם לעצמי את המיטה, אבל זה משהו שלקחתי בחשבון כשבחרתי בחבילת המוזיקאי. זה גם לא כל כך יוצא דופן. חסרים מאבטחים שעובדים לילות? ברמנים? היום המון עבודות מצריכות היעדרות בלילות, ואת הרי לא תפסלי חצי מהגברים במדינה בגלל זה. לפעמים הוא בבית ולפעמים לא, זה נראה לי לגיטימי. הוא גם לא נשאר אחרי הופעות עד אור הבוקר, אני מקבלת אותו די מהר בחזרה".

 

אם כן, לפני שאת מתחילה לפתח רגשות כלפי מוזיקאי הארד קור, עשי לעצמך טובה ובצעי הערכת מצב מהירה שדרכה תביני בפני איזה אויב בדיוק את עומדת. לשימושך טבלת בעד ונגד:

 

בעד

1. בגלל המיתוס: הוא מיוסר, הוא חתיך, הוא כריזמטי, הוא מיוחדג', הוא מתוק ומה זה בא לך לכבוש את לבו. דמותו של הרוקר כגבר נחשק מרצפת בצורה כמעט אבסולוטית את מאגר המושגים הקולקטיבי שלנו, עד שממש קל לשכוח שמדובר בסך הכול בגברים שנענעו את הישבן לא רע ולא פיצחו את הגנום האנושי.

ה-Rollig stones כתבו עליה את Angie. אנג'לה בארנט ובן זוגה אי שם בסיקסטיז, דייויד בואי

 

2. כי תמיד רצינו להיות מוזות, ובטעות עוד יכולים לכתוב עלינו שיר: אז נכון, בוב דילן פרגן לשרה כיסאות על הראש, אבל איזה שיר הוא כתב לה כמחוות התנצלות?! ואילו אנג'י, שחוץ מלהיות המזרן הפלוגתי של סיירת הגלאם־רוק של הסבנטיז, קיבלה במתנה את אחד מהשירים הסבילים היחידים שזומרו מפיו אדיר הממדים של מיק ג'אגר. גם אנחנו רוצות. "הוא עדיין לא כתב עליי שיר", מחייכת יעל, "כלומר לפחות לא משהו רשמי שהוא מנגן בהופעות שלו, אבל כשאנחנו בבית אני תמיד מקבלת הקדשות אישיות בליווי גיטרה".

 

3. כי אנחנו מתות על גברים שבוכים: גבר שמחובר לרגשות שלו הוא סוג של הגבר המושלם. על אחת כמה וכמה אם מדובר במוזיקאי שמאגד בתוכו את אותו דיסוננס נחשק של חזות מסוקסת ונפש רכה ודובשנית. אז נכון שהוא רגיש בעיקר לעצמו, אבל יש גברים שאפילו את זה אין להם!

 

4. כי אנחנו רוצות לטעום מעולם הזוהר בלי להתלכלך בו ישירות: להיות בת זוג של מוזיקאי ידוע זה סוג של משגל נסוג עם עולם הסלבס. את כבר בפנים, אבל יש לך אופציה לברוח בכל רגע נתון. את מריחה וטועמת מכל הטוב שהעולם הזה יכול להציע, אבל גם נשארת בצללים ויכולה להימלט חזרה לאלמוניותך ברגע שתבחרי.

מיהי סוזאן? ועל מי כתב את Famous blue raincoat? לאונרד כהן

 

נגד

1. מוטיב ה"אני, אני, אני ואני": אמנים בכלל ומוזיקאים בפרט הם אנשים שעסוקים בעצמם, וגרוע מכך - עסוקים בהשראה שלהם. בלי לפגוע בכבודה של הו אילנה, ברור לכולנו שנכתב עליה שיר פשוט כי היא זו שהייתה אז בסביבה. נשים, ממש כמו גיטרות, ולא רק בגלל הדמיון הצורני, הן כלים עבור המוזיקאי. עד היום אני לא שוכחת תקרית עלובה מימי נעוריי שבה נסעתי עם ידיד לפסטיבל בכנרת, והבחור – מוזיקאי, כמובן - נטש אותי על החוף בטענה שהוא הולך לחפש את ה"פמלה" שלו (על משקל פמלה שהייתה אהובתו הפרחונית של ג'ים מוריסון). כן - פמלה, אילנה או ז'ורז'ט - את שם פחות בשביל להפוך לחתלתולת ספה מתפנקת בזרועותיו של הגבר המטפח שלך, ויותר בשביל לאפשר לו לטנף אותך בשלל תשוקות מעוררות השראה שהוא זקוק להן כדי לייצר אמנות בעלת סקס אפיל אותנטי.

 

"אני זוכרת שפעם באמצע סקס בטעות בעטתי באוסף הדיסקים שלו, והוא פשוט התחרפן", מחזקת מירי את הטענה, "הוא עצר הכול והלך לסדר את הערימה, וממש צעק עליי. אלוהים, איזה מגוחך זה היה, ערימת הפלסטיקים המטומטמת הזאת הייתה יותר חשובה לו ממני".

 

2. הבאסה בלהיות זו שתבשר לו שזה כנראה כבר לא יקרה: בעולמנו המוזיקלי, המתאפיין בגישה בלתי אמצעית לקהל והיעדר מוחלט של מסתורין מיתי, אף הרכב כבר לא יהפוך לרדיוהד. ימי הדינוזאורים חלפו עברו להם, ואיתם הסיכוי להפוך למגה מיליונר בעל פרסום עולמי חסר תקדים. מירי מספרת שאחת הדילמות המרכזיות שלה הייתה אם להינשא לבחור מריר ולא ממומש: "ידעתי שאין לו סיכוי להצליח. הוא היה חתרני ומוזר מדי אפילו בנוף החתרני של מוזיקת ההיפ־הופ הישראלית. הוא היה בסרט שהוא נמצא מטר מההצלחה, וממש פחדתי להישאר לידו כשהוא יחטוף את כאפת המציאות".

 

3. חוסר היכולת לדחות סיפוקים: בכל הקשור להנאות החיים, המוטו של המוזיקאים הוא "קרפה דיאם" – משמע, תחיה את היום ודחוס לתוכו כמה שאפשר. מרביתם שותים לא מעט ואוהבים הרבה בנות, ואם הם בתקופה מפויסת יותר אז הם עושים יותר מדי יוגה. כן, מוזיקאים אוהבים ללכת על הכול בגדול. הדר מספרת ששנתיים אחרי שהתחילה לצאת עם עמית היא עברה תקופה לא פשוטה שגרמה לה להתרחק פיזית מהבחור. "אף פעם לא הייתי בחורה מינית במיוחד, ועמית היה בחור מיני מאוד בצורה כמעט מתרפסת. רגישות היתר שלו, שהייתה כל כך מוצלחת כשהיא תורגמה למוזיקה ולאמנות, הייתה ממש דוחה כשזה הגיע ליחסים שלו עם בנות וממש גבלה בזנותיות", היא מספרת. "הוא היה ממש מופקר. אני זוכרת שפעם אחת נפרדנו ליום וכבר באותו ערב הוא שכב עם אחת הידידות שלו. והשיא, כמובן, היה כשהוא שכב עם אחת החברות הטובות שלי, תקרית שהובילה לפרידה הסופית".

 

4. לא זורם ולא נעליים: למרות החזות הזורמת והספונטנית לכאורה של מוזיקאים, מהר מאוד תלמדי שמדובר בטיפוסים עם התנהלות מקובעת על גבול הכפייתית. לוח הזמנים שלו, שנראה אקראי לעין בלתי מזוינת, הוא ברור מאוד: יש לו שעות שנוחתת עליו המוזה ואז אין עם מי לדבר, את הבירה שלו הוא שותה בצורה מסוימת מאוד, בסטודיו שלו אסור להשאיר כוסות קפה ליד הקלידים, וכנגד עין הרע - לפני שעולים לבמה כל הלהקה צריכה לשיר יחד את שיר הפתיחה של הסדרה המיתולוגית "ימי הקסם". 

 

מי היא בת הזוג האידיאלית של המוזיקאי?

אמנם זוגיות עם מוזיקאי היא בעייתית על גבול ה"ותרי, אחותי", אבל עדיין יש כמה בחורות שיכולות לצלוח את האתגר הנ"ל בכבוד לא מבוטל:

 

פרח הקיר: כשמה כן היא – זו בחורה עם מראה של פרח ושכל של קיר. לא בהכרח מדובר בטיפשה, אלא בבחורה שהשכילה להבין שאם היא רוצה להישאר בסביבה - עדיף שתלמד להיות הרקע הפוטוגני והיציב בחיי ההוללות ההדוניסטיים של מר מוזיקאי. הבחור רוצה לטוס לרומא להקליט אלבום עם זמר אופרה? סבבה, היא מצטרפת. צריך לחלטר כמלצרית כדי שיהיה לו תקציב לאולפן מקצועי? מפרגנת. הגדילה לעשות הדר, שכאמור הפכה לתקופה מסוימת לסוג של מנהלת אישית לבן זוגה. "מנהלת אישית זה בעצם אומר להיות זו שמטפלת בכל מה מאחורי הקלעים - הג'אנק והביורוקרטיה בזמן שהוא יושב ומתפנן על הפסנתר", היא משתפת. "אני זוכרת שבאותה תקופה זה נראה לי נורא רומנטי, להיות כאילו שרון ואוזי אוסבורן, ולגמרי שכחתי שיש דברים אחרים שאני רוצה לעשות עם החיים שלי".

 

המוזיקאית: מי לא רוצה חיים א־לה סוני ושר? עם הכישרון שלו והתחת שלה הם הרי יכבשו את העולם. כלומר, עד שהנישואים יעלו על שרטון ויחל מאבק גירושים מכוער שתוציאו עליו את כל הרווחים של המופע המוצלח שלכם.

 

הגרופית: יש לה מה שמכונה בפי גברים "אחלה ציצים", והיא הכי רוצה בעולם להיות נערת רוק. בעיני מוזיקאים, האפיל שלה נשען בעיקר על העובדה שהיא מוכנה לעשות ה־כ־ו־ל בשביל להרגיש שהיא משתתפת במהפכה המוזיקלית של הרגע, ומוזיקאים - שובבים שכמותם - אוהבים בחורות שמוכנות לעשות ה־כ־ו־ל.

 

העצות החשובות של נשות המוזיקאים

1. "תציבי גבולות מההתחלה", מציעה הדר. "תסבירי בדיוק מה מקובל עלייך ומה לא. יש מוזיקאים שיש להם בעיה משמעותית עם הבנה וכיבוד גבולות של אחרים".

 

2. "תחמיאי לבחור שלך ולכישרון שלו. זה חלק משמעותי מלהיות חברה של מוזיקאי", אומרת מירי, "אבל אל תשכחי לדרוש פרגון בחזרה".

 

3. "אל תזניחי את עצמך בזוגיות הזאת", ממליצה הדר. "אל תשכחי שהיו לך חיים לפניו ויהיו לך גם אחריו. שמרי על החברים, על המשפחה ועל הסביבה התומכת שלך".

 

4. "אם כבר, אז לכי על ראפר", אומרת מירי, "ראפרים אוהבים נשים והחיים איתם שונים יחסית מחיים עם רוקרים. נגיד, אם רוקרים יושבים בפאבים עם בירה, ראפרים נוטים יותר לפתוח שולחנות ולפנק את האישה שלהם. זה קטע שדווקא מצא חן בעיניי".

 

5. "קחי את זה בקלות, ואל תשכחי שבשורה התחתונה מוזיקה היא אחת מתענוגות החיים, וזוגיות של

אנשים יצירתיים היא תמיד כיפית יותר", מרגיעה יעל.