עבודה חדשה: כיצד לשרוד בנבכי החברה

להיות עובד חדש זו חוויה מלחיצה. לא להכיר אף אחד, לא להיות חלק מאף קבוצה, לא להכיר את משחקי הכוחות, לא לדעת איך להתנהג עם מי, ולהרגיש תחת זכוכית מגדלת כל הזמן – איך עוברים את זה בקלות יחסית? תשובות בפנים

מצאת מקום עבודה חדש. ברכות. עבדת קשה בשביל להגיע לשם, אבל גם כשכבר הגעת – זה לא סוף הדרך. השאלה היא לאן תוביל את ההתנסות הזו – לחוויה של הישרדות, שבה אתה מרגיש במאבק תמידי על מקומך, או לחוויה של שבה אתה מאפשר לכישורים שלך וליכולות שלך להתבטא?

 

• עוד בערוץ קריירה
• לבוש נוח למשרד: בשיטת הבצל ומתאים לכל כיס
• תחילת שנה היא זמן מצוין לבקש העלאת שכר
• מחפשים ריגושים? הנה משרות בשבילכם

 

להיות העובד החדש, גם אם זה במקום ששאפת לעבוד בו ותמיד חשבת שאתה מתאים אליו, זו תחושה שמרתיעה רבים ומעוררת חששות בדרך כלל. לא להכיר אף אחד, לא להיות חלק מאף קבוצה, לא להכיר את משחקי הכוחות, לא לדעת איך להתנהג עם מי, ולהרגיש תחת זכוכית מגדלת כל הזמן – אלו בהחלט לא תחושות שמייצרות נינוחות.

 

"גורמים לי להרגיש סתומה"

קחו לדוגמה את אורנית כהן; היא התחילה החודש לעבוד כמנהלת מוצר בחברת אינטרנט באזור השרון ומתארת את חווית התיסכול. "להיות עובדת חדשה זו חוויה מרגשת אבל מאוד מלחיצה. אני רוצה להוכיח את עצמי ולהצדיק את זה שבחרו בי. אבל מצד שני לוקח לי חצי שעה לעשות משהו שלאחרים לוקח חמש דקות. אני עוד לא מכירה את מערכת המחשב ומסתבכת עם דברים קטנים בגלל קשיים טכניים שמעכבים אותי ומתסכלים אותי וגורמים לי להרגיש סתומה".

 

 בנוסף, אומרת כהן, "גם חוסר היכרות עם האנשים שסביבי ועם ותפקידיהם השונים, והצורך להפנים וללמוד את החברה מכל הכיוונים, יוצרים אצלי תחושה של תלישות". כהן מספרת שקשה לה להתמצא גם בתחום החברתי.

 "רציתי לצאת לאכול יצאתי לאכול אבל לא היה לי עם מי לשבת אז רק קניתי כריכים וחזרתי למחשב ועבדתי תוך כדי האוכל. גם דברים קטנים כמו איפה משיגים לוח שעם בשביל הפתקים שאני צריכה, ממי מבקשים ציוד משרדי ואיפה המדפסת ולמה שאני שולחת אליה להדפסה כלום לא קורה - צריך לשאול, וזה נותן תחושה של חוסר אונים מוחלט".

 

גם רונה, עורכת מרכזית בגוף תקשורת גדול, מספרת על חוויה דומה. "דברים מתבצעים לאט. יש צווארי בקבוק בכל מקום ולא הייתי רגילה לזה, לא ידעתי היכן נתקע כל דבר ומדוע. אין תהליכי עבודה מובנים ולעיתים מקרי אחריות חופפים מובילים דווקא לזריקת המטלות על הצד האחראי השני. הגבולות ששורטטו בין התחומים השונים לא התיישבו עם ההגיון שלי והיו פרוצים למדי. מצאתי את עצמי בעימותים עם קולגות מקבילות בארגון - רק בגלל שהגבולות היו לא ברורים", אומרת רונה.

 

רונה הגיעה למסקנות שסייעו לה בתפקיד החדש: "למדתי קודם כל לשאול את כל השאלות שצריך ולדעת על מה אני מוכנה להתעמת - ומה לא; ובכל מקרה - לעבוד עם מה שיש לי ולא עם מה שהובטח לי".

 

אז איך לעבור את החודשים הראשונים בלי להרגיש כמו בסיר לחץ, בלי לחשוש להתנהג ולדבר בחופשיות, בלי להיפגע מעובדים אחרים שמתייחסים קצת בהתנשאות או בסלחנות כי אתה "הבחור החדש" ולא מצפים ממך שתבין משהו? 

 

אל תתייסרו - קחו 100 ימי חסד

• נהג עם עצמך בסלחנות ובסבלנות. אתה עדיין לא מכיר את כל מערכות המחשב, לא את כל הבירוקרטיות בארגון ולא את כל האנשים הרלוונטיים לשגרת העבודה שלך. במוקדם או במאוחר תלמד להכיר את הכל ואת כולם, ועד אז, זה שאתה מתבלבל בשמות או בתהליכים לא אומר שאתה אידיוט, רק שאתה חדש. דווקא בתקופה הראשונה לא מצפים ממך לדעת את הכל ולכן יש לך צריך להרגיש חופשי לשאול כמה שיותר. אחרי 3 חודשים כבר יצפו ממך לדעת הרבה יותר.

 

• ותר על התנהגויות מזיקות. האם בעבר נסחפת לרכילויות, מאבקי כוח ופוליטיקות ארגוניות מיותרות? אולי זה הזמן לשנות גישה ולהיות שחקן צוות. זה יקל עליך את השתלבות, ויחסוך ממך את התפקיד של זה שמדברים עליו סרה. נסה לגלות מי מהאנשים שסביבך יכול להיות גורם מסייע ומקדם עשה כל מאמץ ללמוד ממנו. כך גם תתקדם מהר יותר בלמידה, וגם לא תספוג ביקורת אלא הדרכה, וההבדל בין השניים ייצר אצלך הבדל גדול גם בתחושה האישית.

 

• למרות האמור לעיל  - היו מודעים. הביטו סביב, זהו מוקדי כוח, זהו התנהגויות של הסובבים, לימדו מי הם הקולגות שלכם. זה יסייע לכם לצמצם את אי הוודאות בכל הנוגע לפערים בין ההתלנהלויות הפורמליות לבין האופן בו דברים מתרחשים בשטח.

 

• נהלו נכון את הזמן. מותר להשקיע יותר מהסובבים אתכם. בייחוד בהתחלה זה אפילו כדאי - אך כל דבר במידה. אם תישארו במשרד יום אחרי יום 12 שעות בכדי לבצע מטלות, אם תהיו זמינים 24/7, ואם לא תבצעו הפרדה מסויימת בין העבודה לבית כבר מההתחלה - בהמשך עלולים לדרוש מכם את מה שאתם נותנים כעת על אף שאתם לא חייבים.

 

• הגעת למקום עבודה חדש - הפוך אותו לשלך. ארגן את המשרד/ שולחן שלך, הפוך את הסביבה לנעימה - כדי שתוכל להתנהל בה בנוחות. בעזרת חפצים מוכרים תוכלו לגרום גם למקום החדש להפוך לפחות מאיים.

 

גיל מספר כיצד נאלץ להתמודד עם פוליטיקה פנים ארגונית, במקום עבודה חדש: התקבלתי למשרה של מעין מנהל פרוייקטים במלכ"ר בארה"ב, הבעיה שהייתה שם מנהלת תוכניות, מבוגרת ממני ב-25 שנה שפשוט דאגה לרכז אצלה את כל הידע - ולא לחלוק. היא כמובן מאוד לא שמחה על הימצאותי שם ודאגה לייחצן את זה. לקח לי זמן, אבל זיהיתי שאת זה אי אפשר לשנות. אז פשוט "התייעצתי" איתה בכל דבר קטן ונתתי לה קרדיט על כל דבר שעשיתי ("בחיים לא הייתי מצליח לעשות זאת ללא עזרתה של קרולין").

 

לא יודע? שאל

"בסופו של דבר הצלחתי להשיג את הידע הנדרש, אבל דאגתי להמשיך להרעיף עליה שבחים בכל הזדמנות; כך שגם כשאני עושה משהו הממונים מקבלים את הרושם שהיא שותפה מלאה. ברגע שהיא הבינה שאני לא מנסה לסחוב לה את אהדת ההמונים והממונים, והיא הפסיקה להתייחס אלי כאיום, אפילו נהיינו חברים. אם הייתי מגיע מישראל לארגון ומתחיל להילחם על מה שהוגדר לי במקום לשתף פעולה עם הגורם הקיים - לא היה ניתן לי הידע הדרוש להצלחה. מזל שנשמתי עמוק", מודה גיל. 

 

• בקשו עזרה. הארגון מורכב מאנשים וקשרים טובים אף לא הזיקו לאף אחד. רוב האנשים אוהבים לעזור, זה מעצים אותם מהמקום שיש להם את הידע והיכולות. אז שתפו אותם בקשיים. לא פחות חשוב, דברו עם חבר קרוב, בן או בת הזוג, על החששות. לפעמים כשמדברים על דברים הפרופורציות משתנות והם לא נראים גרועים כל כך. לפעמים לשותפך לשיחה תהיה עצה טובה, אולי מניסיונו האישי.

 

• שאלו שאלות. אף אחד לא מצפה שתדעו איך דברים עובדים, אל מי צריך לפנות, ומהו סדר הפעולות הנכון. היחידים שחושבים שאתם אמורים לדעת הכל - הם אתם. שאלו את הכפופים לכם לגבי הפרטים הטכניים ומיומניות היום-יום, שאלו את הממונים עליכם לגבי תחומי אחריות ונהלים, היוועצו עם הקולגות בסוגיות לגבן אתם לא בטוחים. אל תתמהמהו, כיוון שככל שיעבור הזמן יצפו מכם לדעת דברים שהתביישתם לשאול בתחילה.

 

הזמן יסדר

להתחיל במקום עבודה חדש זה מרענן את הדם ומזרים חמצן חדש למוח. הקלישאה "כל ההתחלות קשות" היא נכונה - אבל הן לא חייבות להיות רק קשות. הן יכולות להיות גם מעניינות , מאתגרות, ומשכילות. עם הזמן יהפוך גם מקום העבודה החדש לביתכם השני, החששות יפחתו וכבר תדעו היכן כל דבר מונח, מי אחראי על מה, ולמה לצפות ממי. אז בינתיים נסו להינות גם מהריגוש הזה.