בחניה ליד בית הספר היא עיכבה אותי לשיחה.
"אני מוכרחה לדבר איתך על משהו שמטריד אותי ואת בעלי הרבה זמן. אנחנו רואים אותם! מחלון ביתנו המשקיף לחצר בית הספר. הם באים בחבורות, אחה"צ ובערבים, מעשנים נרגילות, שותים כל מיני משקאות ואח"כ מנפצים את הבקבוקים על הריצוף.
"הרעש הוא עצום, אבל מה שהכי מטריד אותנו זה הוונדליזם, הקללות, הצרחות, חוסר הערכים וחוסר הפיקוח של ההורים, מערכת החינוך והרשויות. אלו נערים ונערות צעירים מאוד שמתדרדרים לעישון, שתייה, חוסר משמעת ועבירות נגד החוק - ואין דין ואין דיין".
בישיבה הפדגוגית שהתקיימה למחרת העליתי את הנושא. הצוות הציע לשוחח עם התלמידים ולברר דרכם את ממדי התופעה. כמו כן, הייתה הצעה לפנות במקביל להורים ולרשות ולפעול במשותף.
בשיחותיי עם התלמידים על הנושא הם העלו מספר נקודות:
התופעה של עישון נרגילה על ידי נערים ונערות בישראל, התגברה מאוד במהלך העשור האחרון. מאמרו של פרופ' שבתאי ורסנו, ממכון הריאות בבית חולים מאיר, על פי סקר שערך בקרב 388 תלמידים בכיתות ז', ח', ט' ו-יא' באזור השרון - הביא נתונים מדאיגים. 41% מכלל הנסקרים, בטווח הגילים 12 עד 17 שנה, עישנו או התנסו בעישון נרגילה, כאשר בקרב תלמידי כיתות יא' בני ה-17, אחוז המעשנים נרגילה מדי פעם מגיע לכדי 58%.
כלומר, עישון נרגילה בקרב בני-עֶשרה גדול פי שלושה מעישון סיגריות, וחמור מכך, 6% ממעשני הנרגילה אף מוסיפים אלכוהול או סם למיכל, במקום מים "סתם" כדי להגביר את ההתלהבות.
פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר ומהחוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב, מציין, שבניגוד לעישון סיגריות, עישון נרגילה נעשה בדרך כלל בחברותא, ולעתים קבוצות של שניים ואף יותר מעשנים חוברים לעשן בצוותא מאותה נרגילה עצמה. שיתוף אותו הכלי של הנרגילה בין מעשנים, עשוי לגרום להדבקה במחלות שונות: הרפס השפתיים, שחפת, דלקת הסמפונות (ברונכיטיס) ומחלת הנשיקה.
חוקרים בקליפורניה פרסמו ב-2007 את המאמר Nicotine & Tobacco Research, ובו פורסמו מחקרים על החשיפה לניקוטין בעישון נרגילה, שמדדו רמות ניקוטין או קוטינין במעשנים. נמצא שעישון נרגילה, אחת ליום, מביאה לרמה ממוצעת של קוטינין בשתן של 0.785 מיקרוגרם למיליליטר שתן, שהיא כמות קוטינין שמוצאים בשתן של מי שמעשנים 10 סיגריות מדי יום!
הנתונים המצוטטים כאן על רמות הקוטינין בשתן של מעשני נרגילה, מדגישים שלמרות שחלק מהסם הממכר הזה שבטבק אמנם נספג במים שבמיכל הנרגילה, עדיין כמות הניקוטין המגיע לריאותיו ולדמו של מעשן הנרגילה משמעותית ביותר ואין ספק שהיא תורמת לתלות שמפתח המעשן בנרגילה.
באסיפת ההורים שקיימנו בנושא, ההורים שיתפו אותנו שבניגוד לידע הרב שיש להם על נזקי עישון סיגריות, ידוע להם מעט מאוד על ההשפעות המזיקות של עישון טבק הנרגילה. הסברנו במהלך הפגישה שהידע שלהם בנושא יוכל למנוע בעתיד את התדרדרות ילדיהם להזדקקות לחומרים ממכרים.
כדי לחדד את ממדי התופעה וחומרתה פרסנו בפניהם כמה נקודות משמעותיות:
מפגש זה היה פתיחה לסדרת מפגשים עם ההורים שבמהלכם דיברנו על קשיים במצבי "מעבר" ודרכי התמודדות איתם עם דגש על בעיות גיל ההתבגרות. דיברנו על חיזוק הרגשת השייכות אצל הילדים וחיזוק שייכותם ומעורבותם במשפחה ובחברה, כדי שלא יזדקקו לחומרים ממכרים כתחליף לכך
עוד דיברנו על אמצעי זהירות מסוחרי סמים ומפיצי סמים, מסיבות אסיד, טראנס והסכנות בהן, הכרת גורמי סיוע בקהילה, דפוסי שימוש בסמים ושתייה מופרזת של אלכוהול והכי חשוב - פיתוח כישורי תקשורת במשפחה, עם דגש מיוחד על ערך המשפחה כמקור של ביטחון ויציבות. המפגשים נערכו בצורת סדנא שאפשרה להורים להתנסות ולשאול שאלות.
במקביל נערכו סדנאות עם התלמידים. בסדנאות אלו היה דגש על השפעת הקבוצה על היחיד (לחץ חברתי מול העדפה חברתית), איתור וזיהוי חברים משתמשים וחברים במצוקה והיכולת לעזור לחבר בסיכון גם אם אינו מודע למצבו, היכולת לארגן ולנצל ביעילות את שעות הפנאי וליהנות מבלי להשתמש בחומרים ממכרים, הקשר בין שימוש בחומרים ממכרים למחלות, הכרת מיתוסים בנושא עישון, סמים ואלכוהול והקשר ביניהם לבין עולם הפשע ועוד.
הסדנאות הועברו בחלקם על ידי קבוצת עמיתים (ילדים מספרים מניסיונם האישי) ובחלקם היו הרצאות על ידי אנשי מקצוע, כגון: יועצים חינוכיים, קציני מבחן, פסיכולוגים, הרשות למלחמה בסמים, עובדים סוציאליים ועוד.
בנוסף, פנינו לרשות בבקשה להגביר את השמירה בערבים בחצרות בתי הספר ובגנים הציבוריים. התארגנה קבוצת הורים מתנדבים למשמר אזרחי יחד עם שיטור קהילתי של העירייה, כדי להגביר את השמירה (במיוחד בערבי שישי) ובכך לצמצם את ממדי התופעה של עישון, השתכרות וונדליזם מצד הנוער.
הורים יקרים, האחריות לביטחון ילדינו מצריך ערנות מצידנו ההורים, כמו גם לקיחת אחריות ועמידה עקבית במשימה החינוכית.