האתר איפשר לחברים בו למצוא משתמשים שמוכנים לשתף קבצים ולהשיג כך מוזיקה בחינם. החברים באתר התבקשו לתרום לאתר, על אף שלא היה זה תנאי לשימוש בו או להורדת שירים. למרות זאת, תרמו הגולשים ביד נדיבה – חשבון ה-paypal של אליס תפח ב-18 אלף דולר מדי חודש מתרומות גולשים.
אליס טען במשפטו כי הקים את האתר כדי לשפר את כישוריו כמפעיל ומנהל אתר, במטרה למצוא עבודה בתחום. עוד טען, שהרכיב במערכת האתר שאפשר שיתוף קבצים היה כלול בתוכנית הבסיס של האתר כשרכש אותו אליס ולא הותקן שם ביוזמתו.
אתר oink לא החזיק קבצי מוזיקה בעצמו, אלא רק רשימות של המשתמשים המנויים בו ומוכנים לשתף קבצים.
האתר גם היה בעל נהלים קשוחים למדי, בהשוואה לאתרי שיתוף קבצים אחרים – כל קבצי המוזיקה שהועברו בין משתמשים חייבים היו להיות באיכות גבוהה ונאסר להעלות לשתף באתר משחקים, סרטים וחומרים פורנוגרפיים. בנוסף, כל התמונות של המנויים בו היו חייבות להיות "חמודות", לפי הגדרה שכתב אליס.