בשבת - בסך הכל שלשום - השמיים עוד היו כחולים, הטמפרטורות גבוהות, ושום סימן לא נראה באופק לסערה המתקרבת. גם עם המפות הסינופטיות אנחנו מופתעים לעתים, לא כל שכן דוד, שבימיו לא יכול היה לראות את השיטפון המתקרב.
אפילו אתמול, ביום ראשון, עוד היה אביבי-משהו. התחזיות שדיברו על סערה מתקרבת כמו חלפו מעל ראשינו. והנה הלילה והבוקר גשמים עזים, שיטפונות, כבישים מוצפים וקורסים ולצערנו הרב גם אבידות בנפש.
את אותם שיטפונות שבאים במהירות, ללא סימן מוקדם, כאשר מים מועטים סוחפים סלעים ויוצרים שינוי משמעותי בשטח - את אותה תופעה ראה גם דוד המלך. במלותיו הציוריות הוא התפלל שכך תהיה השיבה שלנו. שכך יגיע השינוי המיוחל.
מעט צפונה מים המלח, באזור הבקעה, אל גבים מלאים מים, מפכה מעיין בסלע ומוזרם אל תוך שוקת מאולתרת מאמבטיה ישנה, הרים טרשיים, מוריקים ופורחים, וסימני חיים של אחרי שיטפון.

(צילום: באדיבות מסע ישראלי)
הוואדי עצמו מצוקי ומנקז אליו את מי הגשמים היורדים בשומרון. את רשמי השיטפונות אפשר לראות בשפוכת של הנחל, שם ישנם קירות שלמים של סחף, שבשכבות שלהם ניתן לראות מתי היה שיטפון רציני שסחף איתו סלעים גדולים והעביר כמויות אדמה גדולות ממקום למקום, ומתי המים סחפו איתם רק אבנים קטנות.
טיול בוואדי מבטיח לכם שקט נפשי, נופים מקסימים, וגם טבילה טובה במים צלולים - אם תרצו להיות נועזים. כל אזהרות הטיול חשובות כאן שבעתיים: חכו שהשמיים יתבהרו - כדי לא להיתקל בשיטפון עצמו כשאתם בתוך הנחל, איספו מידע ולכו בקבוצות.
שתי אפשרויות לטיול:
האפשרות "הקלה יותר" (קושי בינוני), בת כ-4 ק"מ. נכנסים ברגל בשביל ג'יפים המסומן בכחול. צבע המסלול כחול עד לגבים, ולאחר מכן מתחלף לאדום, למעוניינים להגיע למעיין ואז לעלות בחזרה למעלה אפרים.
אפשרות שנייה, מאתגרת יותר - טיול של 6-5 שעות. נכנסים למכינה הקדם-צבאית במעלה אפרים (הכניסה העליונה למעלה אפרים), חונים שם, ויורדים ברגל אל תוך הוואדי, עד שמגיעים לסימון האדום. ושוב - הולכים עד הגבים וחוזרים, או ממשיכים עם הסימון הכחול עד סוף הנחל, שם יש לדאוג ל"הקפצה" חזרה למעלה אפרים.