ח"כים נגד מס על העסקת זרים: "סכנה לחקלאות"

ועדת הכספים החליטה לפנות לשר האוצר ולבקש ממנו להפחית בהיטלים והאגרות המוטלים על החקלאים, עקב הכבדת הנטל שבאה בעקבות הוראת הממשלה להפקיד 500 שקל לחודש לזכות כל עובד זר, לכיסוי תשלומי פיצויים ופנסיה. ח"כ מירי רגב: "תשלום זה הוא הקש שישבור את גב החקלאים"

בעקבות הכבדת הנטל על חקלאים המעסיקים עובדים זרים תבקש ועדת הכספים משר האוצר להקל על החקלאים בהפחתת ההיטלים, האגרות ותשלומים אחרים שמוטלים עליהם מעבר לשכר המינימום החודשי של העובד. החקלאים טוענים כי תוספת התשלומים בגין כל עובד זר מייקרת את מחירי התוצרת החקלאית בארץ ומקשה עליהם להתחרות עם התוצרת בחו"ל מול מדינות שנהנות מעבודה ומים זולים פי כמה מעלותם בישראל.

 

• תוכנית האוצר: לצמצם מספר העובדים הזרים

משרדי הפנים והתמ"ת: לא להביא תאילנדים

 

הנטל השנתי הנוסף שבו נושאים החקלאים מסתכם בכ-23 אלף שקל לעובד ובכ-550 מיליון שקל לכל 26 אלף הזרים העובדים בחקלאות. הנטל מורכב מהיטל בגובה של 10% משכר העובד (כ-4,800 שקל בשנה לעובד, וכ-125 מיליון שקל על כל הזרים), מהוצאות על מגורים ואש"ל ומאגרות שונות בעלות שנתית של 1,900 שקל.

 

לאחרונה הוכבד עוד יותר הנטל, בהוראת הממשלה שחייבה את החקלאים להפקיד 500 שקל לחודש (6,000 שקל בשנה) לזכות כל עובד לכיסוי תשלומי פיצויים ופנסיה שישולמו לו לקראת שובו לארצו. נטל זה מסתכם לבדו ב-156 מיליון שקל לכל הזרים.

 

הוועדה החליטה היום על בקשת הסיוע משר האוצר בתום דיון בסוגיית האגרות וההיטלים שנערך לבקשת ח"כ מירי רגב (ליכוד), אשר התריעה כי התשלום הזה עלול להיות "הקש שישבור את גב החקלאים".

 

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הטיל על רגב וח"כ שי חרמש (קדימה), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, לגבש את בקשת הסיוע משר האוצר. נראה כי פניית הוועדה תתמקד בדרישה לבטל את ההיטל בשיעור 10% מהשכר. חרמש חשב לבטל את היטל השכר באמצעות חוק, אך הוא לא הגיש את הצעת החוק כשנאמר לו כי הממשלה לא תתמוך בה.

 

חרמש הציע שהוועדה תאמץ את ביטול ההיטל בפנייה לשכל הישר של שר האוצר. הוא הזכיר כי הממשלה חייבה את החקלאים בתשלום ההיטל כדי לייקר את עלות העסקת העובדים וכתמריץ שלילי שיביא לצמצום מספרם והחלפתם בעובדים ישראליים. "הנחה זו התבדתה, הממשלה יודעת זאת, ועל כן מוצדק לבקש ממנה לבטל את ההיטל", אמר חרמש.

 

הוא מזכיר כי לפני כחצי שנה חתמה הממשלה על הסכם עם החקלאים על הפחתה מדורגת של העסקת הזרים מ-26 אלף ל-19 אלף. זאת בשעה שהישראלים מסרבים לקבל עבודה בחקלאות והצורך בידיים עובדות, לפי נתוני משרד החקלאות, מחייב היום להעסיק לפחות 44 אלף עובדים זרים. "בנסיבות אלה ההיטל נהפך לקנס וגבייתו איננה מוצדקת", אמר חרמש.

 

נשים ערביות במקום פועלים תאילנדיים?

חרמש דוחה מראש את הטענות הצפויות מהאוצר, כאילו לביטול ההיטל עלולות להיות "השפעות רוחב" על עלות העסקתם של הזרים בענפים אחרים (סיעוד, בניין ומסעדות), כי מספרם הכולל בענפים אלה פחות מ-10 אלפים. לעומת זה, כפי שטענו בוועדה גם נציגים אחרים של החקלאים, עלויות העסקת הזרים לא רק פוגעות בכיס הצרכן הישראלי ובתחרות בשווקי חו"ל. משקים על סף קריסה וחקלאים ישראליים מעדיפים לייסד חוות באפריקה שמחמירות את התחרות בניצול ידע ישראלי שבורח מהארץ.

 

הייצוא החקלאי הישיר מכניס היום למדינה כמיליארד שקל בשנה וסכום דומה נכנס לקופת המדינה מייצוא עקיף של ציוד חקלאי. "הכנסות אלה בסכנה", מדגיש חרמש. "אבל הסכנה הקיומית היא חיסול החקלאות בערבה התיכונה, המבוססת כולה על העובדים התאילנדיים. המשקים הם הגדר החיה על גבול הערבה. אם לא תהיה חקלאות יחזור האזור להיות שממה ללא חיץ כלשהו בין ישראל לירדן".

 

גפני ביקש מרגב וחרמש להביא לאישורו ולחתימתו את המכתב לשר האוצר בתוך שבוע. בדיון טענה ח"כ חנין זועבי (בל"ד) כי נשים מהמגזר הערבי יכולות לתפוס את מקום התאילנדיים. לדבריה יש לה רשימה של 1,000 מועמדות. החקלאי אילן שוורצברג הגיב כי "גם משקים ערביים מעסיקים תאילנדיים". גפני ביקש ממנה להציג לו את רשימת הנשים כדי לברר עד כמה היא ריאלית.