אני, יעל לבנטל

יש לכם עוד שבוע בדיוק ליהנות מהחוש הקומי המפותח שלה ב"לא לפני הילדים", ואם לא תספיקו קפצו לראות את אחת ההצגות החדשות שלה או האזינו לתוכניתה ברדיו תל אביב

עקב אכילס שלי... שאני עונה על שאלונים אחרי הצגה + דרינק בשתיים לפנות בוקר. למה לא לעשות את זה בעשר בבוקר בדעה צלולה, למה?

 

אם יכולתי לקום וללכת מכאן... אני יכולה, לא? ואני לא הולכת.

 

אני לא יודעת לשמור בבטן... כלום. אני שקופה כזאת. רואים עליי מיד הכל.

 

הייתי רוצה ללחוץ את היד של... כל אחד מהאנשים שגדעון לוי כותב עליהם ולהגיד להם שאני יודעת שזה לא עוזר להם, אבל שברור לי שאנחנו חארות ושבטח ניענש על זה מתישהו איפשהו.

 

אם יכולתם להיכנס לי לראש, הייתם רואים... פיצול אישיות קלאסי בהתגלמותו. יש אנשים שחושבים שאני מרחפת, איטית, אוורירית וזורמת ואחרים שבשבילם אני הדבר הכי פרקטי, נוירוטי, יעיל ואדמתי שיש.

 

כשאני מסתכלת במראה... אני מתגעגעת לאמא שלי ז"ל. אני רואה שאני דומה לה.

 

הכי טעים לי... האוכל של סבתא שלי, סבתא סועאד. אוכל לבנוני משובח.

 

הדופק שלי מואץ... לפני הצגה ראשונה. בהצגה השנייה זה כבר הרבה יותר טוב. המפגש של המילים עם הקהל בפעם הראשונה הוא תמיד נעלם גדול. גדול מדי, לדעתי, בשביל הדופק האנושי.

 

 

יש לכם עוד שבוע בדיוק ליהנות מהחוש הקומי המפותח שלה ב"לא לפני הילדים" (רביעי, 22:00, ערוץ 10), שחותמת את עונתה השנייה בשבוע הבא. ואם לא תספיקו, קפצו לראות את אחת ההצגות החדשות שלה – "פרינסס מרי 7" בבית לסין או "נפגעי חרדה" בהבימה ואם גם לזה אין לכם זמן – תפסו אותה בתוכנית הרדיו שלה עם רון קופמן ברדיו תל אביב. עם כל זה, עכשיו נראה אתכם מצליחים לתפוס אותה לקפה.