מה פרוותי, שובב ומכשכש בזנב?

מעל 50 מיליון יחידות טמאגוצ'י נמכרו ברחבי העולם, בכל חודש נרשמים 11 מיליון חיפושים של וובקינז בגוגל, ו-AIBO, הכלב הרובוט של סוני, הוא כמעט סלבריטי. אך האם חיות מחמד מלאכותיות הן חלופה רצינית לאמפתיה שלנו כלפי חיות מחמד אמיתיות, או שמא רק צעצוע מוצלח?

ימית מרום, חיות וחברה פורסם: 27.01.10, 18:16

מחשבים ומכונות מהווים חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. אבל מזה מספר שנים התווספו אליהם גם רובוטי-בידור ותוכנות מחשב שונות, שמקיימות עימנו יחסי גומלין חברתיים. מרבית התוכנות והרובוטים המשמשים לצורך זה הינם בעלי מאפיינים חזותיים זואומורפיים (מעוצבים כבעלי-חיים) והתנהגות הדומה לזו של חיית מחמד, ומשום כך זכו לכינוי הכולל "חיות מחמד מלאכותיות", "חיות מחמד וירטואליות" או "דיגיטליות".  

 

התנועות, הצלילים, האופי והרכות של חיות מחמד כגון כלבים, חתולים, ארנבות הם מאפיינים מושכים עבור האדם. המחקר בתחום זה מקיף ורב, ונמצא כי קיימת תופעת התקשרות בין אנשים לחיות-המחמד שלהם ולהיפך. 

 

ומה באשר לחיות מחמד מלאכותיות? ההצלחה המסחרית הגדולה של מוצרים טכנולוגיים מסוג זה (לדוגמא, מעל 50 מיליון יחידות טמאגוצ'י שנמכרו ברחבי העולם) מעלה מספר שאלות על הטבע האנושי: האם הביקוש הרב לחיות מחמד מלאכותיות משקף את הצורך והיכולת של בני האדם להתחבר לכל דבר שמראה סימני חיים, אפילו אם הוא מכאני? האם המשתמשים בחיות המלאכותיות יוצרים עמן קשר הדומה לזה הנרקם בין אדם לכלב או חתול למשל? האומנם מספיקה יכולת אינטראקטיבית בסיסית בכדי להעניק לתוכנת מחשב או רובוט מעמד חברתי של בן-לוויה, חבר או חית-מחמד?

 

דומים אבל שונים

אף על פי שסדרת משחקי המחשב Petz של חברת Ubisoft, שהושקה בשנת 1995, מוכרת באופן רשמי כמוצר המסחרי הראשון של חיות מחמד וירטואליות, הז'אנר זכה לפופולריות ותפוצה עולמית רק בשנות ה-90 המאוחרות, כאשר היצרן היפני Bandai החל למכור את הטאמאגוצ'י. מאז ועד היום פותח מגוון רחב של חיות מחמד מלאכותיות.

 

הסוג הראשון של חיות מחמד מלאכותיות כמו Nintendog ,Anipalz ,Password Puppies ,My Little dogs ,NeoPets, Webkinz וכ"ו, מבוסס על אינטראקציה באמצעות מסך המחשב.

 

הוובקינז (של חברת Ganz), לדוגמא, הן בובות פרווה בצורת בעלי חיים. לכל בובה מוצמד תג הכולל "קוד סודי" המאפשר למשתמש גישה לאתר בו תינתן לו בעלות על הגרסה הוירטואלית של הבובה שרכש. האתר מאפשר לזכות ב"כסף וירטואלי" לרכישת פריטים עבור החיה באמצעות השתתפות במגוון משחקים ופעילויות שמציע האתר. ניתן לרכוש בחנות האלקטרונית פריטים וירטואליים כמו אוכל, רהיטים, בגדים וצעצועים עבור חיית המחמד. האתר גם מאפשר ליצור אינטראקציה עם חיות מחמד וירטואליות של חברים ברשת, להזמינם למרחב בו "גרה" החיה הפרטית שלך, וגם להשתתף בשיחות ובמשחקים עם בעלי חיות אחרים.

הכלב AIBO וחבר מפלסטיק (צילום: AFP)

 

על פי אתר הוובקינז הישראלי, מספר החיפושים של וובקינז בגוגל בארה"ב עומד על כ-11 מיליון בכל חודש בממוצע. באתר וובקינז העולמי מבקרים כ-6 מיליון גולשים מדי חודש. וובקינז הוא המוצר השני הנמכר ביותר באתר אמזון.

 

הסוג השני כולל רובוטים פשוטים כמו Furby של Hasbro, או מורכבים יותר כמו הרובוט-כלב Aibo של Sony, רובוט-גור כלב-הים Paro של Aist, רובוט-חתול Necoro של Omron ועוד.

 

עצמאיות אבל תלותיות

לחיות המלאכותיות השונות הללו תכונות והתנהגויות בסיסיות משותפות: הן אוטונומיות והן תלותיות. אוטונומיות, משום שהחיה המלאכותית נראית כפועלת בצורה אוטונומית. הכוונה היא שנראה כי פעולותיה מונעות מצורך פנימי, וכי יש לה יעדים ורגשות. היא לא מצייתת באופן מוחלט לפקודות האדם ואף מציבה בפניו דרישות (משחק, מזון, טיפוח ). יכולתה לסרב לפקודת המשתמש היא המאפשרת לו לייחס לה אישיות המבדילה אותה מכל מכונה אחרת.

 

ישנה גם תלות, משום שאף על פי שהחיה מעוצבת כבעלת מאפיינים אוטונומיים, הרי שברוב המשחקים המסחריים העילה ליחסי גומלין מתמשכים עימה נעוצה בכך שהמשתמש מרגיש אחריות כלפיה. בתחילת רוב המשחקים החיה מצויה בשלב "ילדותי", המעורר רצון לטפח אותה (האכלה, ניקיון ומשחק) ולהרעיף עליה חיבה. החיה מעוצבת כך שתזדקק לעזרת המשתמש בכדי לשרוד, לשגשג ולהתפתח לשלב ההתבגרות הבא. אם המשתמש לא "יאכיל" או "ישעשע" אותה היא תחלה ואף תמות.

 

כלב או רובוט?

מספר מצומצם של מחקרים בוחנים באופן השוואתי את הקשר אדם-חית מחמד מלאכותית, לעומת הקשר אדם-חיה. בעיקר מדובר במחקרים הבוחנים את יחסם של ילדים ומבוגרים לרובוט-כלב Aibo בהשוואה ליחס לכלב אמיתי.

 

בעזרת שאלונים, גילו חוקרים שילדים התייחסו ל-Aibo כאילו היה כלב חי והשתמשו לגביו בכינוי הגוף "היא" או "הוא" ולא "זה". חוקרים אחרים גילו שילדים (בעיקר בגילאים צעירים) מייחסים לרובוט עמדה פסיכולוגית (רגשות, רצונות), עמדה מוסרית (זכויות), חברות ותכונות ביולוגיות. בנוסף, חוקרים שראיינו אנשים מבוגרים (בני למעלה מ-65) מצאו שיחסם ל-Aibo דומה ליחסם לבן-משפחה ושהם מייחסים לרובוט תכונות של בע"ח.

 

מסקנה שונה התקבלה כאשר בוצעו תצפיות התנהגותיות באינטראקציות אדם-רובוט, בהתבסס על שיטות מחקר מתחום האתולוגיה (חקר התנהגות בע"ח). במחקרים אלה נמצא כי יש פער בין הדיווח בשאלונים לבין ההתנהגות בפועל כלפי החיה המלאכותית, כאשר מהתנהגותם עולה שהם מבחינים בין Aibo לכלב.

  

למרות הצטברות הממצאים המעידים על מגבלות האינטראקציה עם חיות מלאכותיות, יש חוקרים שממשיכים לטעון כי היחס כלפי חית מחמד מלאכותית הוא במידה רבה כאל בע"ח.

  

חינוך לאחריות או "ביזבוז של אמפתיה"?

לשימוש בחיות מחמד מלאכותיות יש אמנם יתרונות בכל הקשור לטיפול (תרפיה) של ילדים או מבוגרים, אך ההשלכות החברתיות של שימוש בחיות מלאכותיות שנויות במחלוקת. האם טיפול בחיה מלאכותית מלמד את הילד לטפח את האחר, או שמא זהו בזבוז של אמפתיה על חפץ מסחרי מלאכותי - אמפתיה שראוי היה שתופנה כלפי אורגניזמים חיים?

 

יש הטוענים שבניגוד להצהרות היצרנים, אין השימוש בחיה מלאכותית מלמד אחריות מהי אלא דווקא שוחק אותה, בכך שהוא מספק לאנשים דמוי-בע"ח שניתן להזניח את הטיפול בו עד לנקודה של מוות מדומה ללא כל השלכות מוסריות.

 

יש המזהירים כי תחליפים-רובוטיים לבע"ח עלולים לשלול מאנשים בודדים או פגיעים את היתרונות של קשר עם בע"ח אמיתי, קשר שיתרונותיו כבר הוכחו במספר רב של מחקרים. ולבסוף, שימוש נרחב בחיות מלאכותיות עלול לגרום לגידול ילדים הסובלים מ"תסמונת-חסך-בטבע", כלומר, ילדים שרמת העיסוק שלהם בעולם הטבעי תהיה קטנה ביותר.