היסטוריוני: הטיל של טורק, מול סלקטר ושות'

באוקטובר 1984 אירחה מכבי חיפה את הפועל תל אביב, למשחק אותו ניצחה 2:3 בזכות החוד המשולש רוזנטל-ארמלי-סלקטר, שנזכר: "בקריית חיים תמיד נתנו הצגות"

הכדורגל הישראלי כולל ארבע קבוצות גדולות: מכבי והפועל תל אביב, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה. כל מפגש שכולל שניים מהרכיבים האלו, מייצר בדרך כלל משחק עונה. בין חיפה והפועל ת"א לא חסרה יריבות, אך בכל פעם שהאדומים עוברים את בית הפנקייק, הם נכנסים ללחץ, והתוצאות בהתאם.

 

באופן סימטרי ומפתיע, כל קבוצה ארחה 58 משחקים עד היום. אם להתרכז באלו שהתקיימו בחיפה, האדומים רשמו מספר חד ספרתי של נצחונות - 9 בלבד, לעומת 18 של החיפנים בתל אביב. שלא לדבר על ה-31 נצחונות של חיפה באזור הכרמל. בסך הכל, לחיפה 49 נצחונות, לעומת 33 של הפועל ו-34 תוצאות תיקו.

 

המשחק הראשון בין השתיים התקיים ב-17 בדצמבר 1949, פחות משנה לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות ודגל הדיו הונף באום-רש-רש. הפועל הביסה אז 0:5, משלושער של חיים גלזר, ותוספות של קליינמן ואללוף. בגומלין ניצחו הירוקים 0:1, משער בודד של דוד פרקש.

הפועל כבשה, אבל גם חיפה הרשיתה (מתוך: ידיעות אחרונות)

 

אנחנו בחרנו להיעצר ב-20 באוקטובר 1984, מחזור שישי בקרית חיים, הירוקים מול האדומים. חיפה, בדיוק כמו היום, הגיעה כשהיא במקום הראשון, עם הפסד אחד וכל השאר נצחונות. שוב, כמו היום. הפועל, לעומת זאת, היתה עמוק עמוק למטה.

 

"עדיין לא היתה יריבות גדולה"

משה סלקטר, שחלק את החוד הירוק עם ילד בשם רוני רוזנטל ועם זאהי ארמלי, סיפר ל-ynet: "לא זכור לי שהייתה אווירה מיוחד לפני המשחק הזה, כמו שהיה במשחקים מול מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, שנחשבו ליריבות מושבעות".

משה סלקטר. כיום שוטר, פעם חלוץ חוד אימתני (צילום: עדי סרדס)

 

האמנם? אורי דרור, עורך השידור בערוץ הילדים כיום, ואוהד הפועל תל אביב בהתהוות ב-1984, זוכר את הדברים אחרת: "זה היה המשחק הראשון שלי בחיים. בתור ילד בן 7 שגדל בקריות, להיות אוהד הפועל ת"א זה לא עניין של מה בכך. כשהאדומים הגיעו לשחק בקרית חיים, מבחינת אבא שלי זו הייתה אופציה מצויינת לקחת את הילד למשחק".

 

"הדרך לאיצטדיון היא משהו בלתי נשכח מבחינתי", ממשיך אורי. "עוברים דרך אזור התעשייה של קריית חיים, שם תמיד היו ממוקמות בצד הדרך חביות בצבעי שחור צהוב בשדרת אקליפטוסים עצומה עם ריח מאוד מיוחד. ההתרגשות שאחזה בי, רגע לפני שאני רואה את משה סיני, אריה בז'רנו באפודה תכולה ומוריס ז'אנו בגודל טבעי, היתה גדולה מאוד".

 

מוסטרל וזאנה מול ממן ופרסלני 

לצד כל אלו, הפועל הגיעה עם עוד כמה שמות מוכרים, כמו משה מוסטרל, יוסי זאנה, שבתאי לוי וגילי לנדאו. מהצד השני, ביחד עם החוד הירוק שכבר הוזכר, עלו למגרש שמות כמו אבי רן ז"ל, איתן אהרוני, ירון פרסלני, ציון מרילי, יוסי קרמר, אברהם אבוקרט וברוך ממן.

הציונים בעיתון, בבוקר שאחרי המשחק בחיפה (מתוך ידיעות אחרונות) 

 

חיפה הגיעה לאחר הפסד ליגה ראשון, בחוץ לבית"ר ירושלים, אך לצידו של אורי ישבו 11,000 אוהדים, רובם ירוקים, שדחפו את החיפאים לשמור על המקום הראשון בליגה. השעון לא הספיק להשלים שתי הקפות, ושבתאי לוי הוכשל 20 מטרים מהשער, מצב קלאסי לצמד סיני-טורק.

 

"טורק – ואני באוויר"  

אורי נזכר: "תרגיל המופת שעשו טורק, סיני ומוריס זא'נו הוא רגע שנחרט לכל החיים. אחד מדלג מעל לכדור (ז'אנו), השני מסיט עם העקב (סיני) וטורק בבעיטת פצצה - 0:1 להפועל, ואני מוצא את עצמי באוויר".

 

הפועל עוד ניסתה לנצל את ההלם של חיפה ולעקוץ שוב, אך לאט לאט השתלטו המארחים על המגרש והחלו לסכן את שערו של בז'רנו. כעבור 25 דקות השיוויון המיוחל הגיע: רוזנטל חטף כדור ודהר איתו לכיוון השער. חלוץ העתיד של ליברפול מצא את ממן, שמ-12 מטרים בעט כדור אדיר למשקוף. על הריבאונד, מי אם לא ארמלי, שקבע בנגיחה 1:1.

זאהי ארמלי כבש בנגיחה, מכבי חיפה חגגה (מתוך: ידיעות אחרונות)

 

מחצית שנייה – חיפה כמו פגז מתותח

לא ברור מה שלמה שרף אמר לשחקניו במחצית, אבל חיפה עלתה לחצי השני כמו פגז שיוצא מלוע התותח. בדקה ה-56 זה הגיע, והפעם, ניתן את הבמה לסלקטר: "אני זוכר שרוזנטל פרץ מצוין באגף השמאלי, כשהוא משאיר מאחוריו את המגינים של הפועל (מוסטרל ואקהויז), כמו שרק הוא ידע לעשות. רוני מסר כדור רוחב ואני הקדמתי את הבלמים, עשיתי הטעיה וכבשתי מקרוב - 1:2 בירוק".

 

דווקא כשהאדומים ניסו להתאושש, הגיע אלי "A.C GREEN" כהן, ביצע עבירה על ממן וראה את האדום מיעקב שיינר. שחקני הפועל ניסו לשנות את רוע הגזרה, ובינתיים פרץ ארמלי לרחבה האדומה ובעט חזק, מוסטרל הרחיק מהקו ואבוקרט קבע מקרוב 1:3 לחיפה.

 

"תמיד נתנו הצגות בקרית חיים" 

אקהויז עוד הספיק לצמק בדקה ה-69, ולתת לצופים עשרים דקות של מתח, אך אף צד לא הצליח לנצל את ההזדמנויות כדי להגדיל את התוצאה, או להשוות מצד שני. ואיך סלקטר מסכם? "אני זוכר שהיה משחק מצוין עם קצב גבוה. תמיד נתנו הצגות בקרית חיים".

 

"היריבות הגדולה עם הפועל החלה בשנה שלאחר מכן", מסכם סלקטר. "כשהם לקחו לנו את האליפות בעזרתו של צבי שריר, שאישר את השער המפורסם של גילי לנדאו שנכבש מעמדת נבדל. הדבר הזה פגע בקבוצה, שהפכה לקבוצת תחתית בשנים שלאחר מכן. לקח לנו שלוש שנים להתאושש. לתל אביבים תמיד היתה שחצנות, בשנים ההן העברנו את מרכז הבמה של הכדורגל מהמרכז לצפון". סלקטר, אגב, המשיך כדי לזכות בתואר שחקן העונה, לאחר שהוביל את חיפה לאליפות שנייה ברציפות.

 

• סייע בהכנת הכתבה: עדי סרדס