הדיה הפצועה תהיה מארחת ב"מסעדת הדורסים"

הרופאים בביה"ח לחיות בר נאלצו לכרות חלק מכנפה של דיה שחורה שהתחשמלה באזור עמק בית שאן. מאחר שלעוף ולחיות לבדה בטבע היא לא תוכל, היא גוייסה לשמש "מאחרת" עבור דורסים אחרים, ולהזמין אותם לתחנת האכלה בדרום הארץ. "סידרנו לה פנסיון בתנאים טבעיים, שם היא תשמין בנחת בלי דאגות קיומיות"

"היא נמצאה בסמוך למדגה בטירת צבי וסבלה מקשיי נשימה ופצע התחשמלות קשה", סיפרה ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים. "היו חסרות לה הרבה נוצות והכנף שלה התחשמלה בצורה כה קשה שגרמה לה לנמק בחלק נרחב מאוד מהכנף, כך שנאלצנו להסיר חלק ממנה".

רוזנצוויג מסירה את החבישה מהכנף בכדי לבדוק את מצבה. היא מורחת משחה על האזור המנותח וחובשת מחדש את הכנף. "היה לה מזל גדול שהיא שרדה את ההתחשמלות. רבים מהעופות שנפגעים מהתחשמלות מתים במקום".

כתב: ארז ארליכמן, צילום: רועי גזית, עריכה: דפי מקל (צילום: רועי גזית, עריכה: דפי מקל)

 

הדיות השחורות, השייכות למשפחת הניצייים, ניזונות ממגוון של טרף בטבע. חרקים, זוחלים, ציפורים וגם יונקים קטנים. בדומה למיני דורסים אחרים, היא מותאמת לדרוס מזון חי, אך לא בוחלת לנבור בפגרים, באזורים בהם יש אשפה רבה או בסמוך לבריכות דגים.

 

הדיות מסייעות אומנם לניקיון הטבע, אך הדבר גם חושף אותן לסכנת הרעלה. עד שנות ה-50 אוכלוסיות גדולות של דיות שחורות קיננו בישראל, אך בעקבות מכת הרעלות קשה שפגעה במיני דורסים רבים, המין נכחד כמקנן בישראל.

 

לאחר ירידה חדה במספרן, הגיעו דיות מעטות לישראל ומספרן הסתכם בכמאות בודדות. כיום, בעקבות פעולות של שימור טבע, ישנן מושבות לינה גדולות של דיות אך למרות זאת המין עצמו נפגע, ולא הצליח להתאושש למימדים קודמים או שב לקנן.  

 

 

בשבועות האחרונים הדיה עלתה במשקלה לכ-850 גרם ואף החלה לאכול בכוחות עצמה את המזון בתא האישפוז, אותו היא חולקת עם דיות ואיות צרעים פצועות, שהגיעו מרחבי הארץ. אבל לחיות לבדה בטבע היא לא תוכל עוד: "הדיה לא מסוגלת לעוף ולא תוכל לשוב לפעילות מלאה כדורס שיוכל לצוד בכוחות עצמו. לכן אנחנו דואגים לה לפנסיון בתנאים טבעיים. היא תעבור לגור בתחנת האכלה בדרום, שם היא תשמין בנחת בלי דאגות קיומיות", אמרה רוזנצוויג.

 

בשנים האחרונות מפעילה רשות הטבע והגנים עשרות תחנות האכלה ברחבי הארץ כדי לאפשר לעופות דורסים מקור מזון נקי מרעלים. אחת הסכנות הגדולות המאיימות על חיות הבר בישראל הן הרעלות ובאמצעות תחנות ההאכלה, ניתן לצמצם את הפגיעה בחיות. במקרים רבים, עופות הסובלים מנכות, משמשים "שגרירים" בתחנות ההאכלה כדי למשוך אליהן עופות נוספים. זה בדיוק התפקיד שמייעדים לדיה; כשתחיה ליד תחנת ההאכלה, היא תהווה גורם משיכה לבעלי כנף נוספים שניזונים מפגרים. דוגמת נשרים, רחמים ודורסים נוספים.

 

הסוף טוב

לאחר שאזור הניתוח החלים במלואו, הדיה שוחררה לפני שבועות אחרים לתחנת ההאכלה בדרום הארץ. לאחר תקופת הסתגלות קצרה לתנאי המחייה החדשים, היא נצפתה משוטטת באזור התחנה ואוכלת יחד עם הדורסים הרבים המגיעים למקום.

 

 

• רוצים עוד סיפורי חיות? בואו לבקר בבלוג "בית החולים לחיות בר" 

 

מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> ד"ר רונה נדלר: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322