מצוקה נפשית, מתח, חרדות ודיכאון הן תופעות שכיחות באוכלוסייה. כשאדם עובר מחלה קשה, אובדן, מצוקה כלכלית או אירוע טראומטי אחר, הרי סביר ואף טבעי שתהיה לכך השפעה על נפשו ועל מצב רוחו.
עוד על זכויות החולה:
מרבית האנשים חוששים מאד מהגדרות הקשורות למצבם הנפשי. לא אחת, אנשים מעדיפים לוותר על זכויותיהם ובלבד שלא תיחשף מחלתם. רבים הסובלים מהפרעה נפשית כלשהי חוששים מהסטיגמה הרווחת ולעיתים בנוסף למחלתם הם נאלצים להתמודד גם עם האשמה והבושה. חלקם אף חוששים כי ישללו מהם זכויות בסיסיות כמו רישיון נהיגה שלהם.
במצבים אלו, על מנת לממש זכאותם לקבלת סיוע ממוסדות המדינה, נדרשת תמיכה משמעותית מצד המשפחה. זו נדרשת בתהליך שעובר הנפגע, מתן לגיטימציה למצבו, הבנה של הפחדים והחששות ולעיתים אף פנייה ישירה מטעם המשפחה למוסדות השונים.
עצות מעשיות:
1. אם אתה או קרוב משפחה סובל מבעיה נפשית, "וותר" על הבושה אבל אל תוותר על הזכויות.
2. אם עקב המצב הרפואי אינך מסוגל לפנות בעצמך ניתן להסתייע בקרוב משפחה שיפנה במקומך.
3. מאחר שלבעיות נפשיות אין ביטוי חיצוני, מאוד חשוב לשמור על התיעוד הרפואי. זו הדרך היחידה, לעתים, שבה ניתן להוכיח את המצב.
4. במידה שהפגיעה הנפשית נגרמה כתוצאה מאירוע טראומטי (תאונה, אירוע טרור, נפילת קסאם וכו') יש לפנות לטיפול סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה.
5. מצב נפשי עקב לחץ מתמשך בעבודה אינו מוכר כפגיעה בעבודה. על מנת להיות מוכר כנפגע עבודה יש להוכיח אירוע תאונתי.
סיפורה של י', שסבלה מדיכאון, עשוי להדגים חלק מהזכויות הללו: י' היא אישה בת 50 ששכלה שתי בנו, ומאז לוקה בדיכאון מתמשך. היא חסרת סבלנות כלפי סביבתה וחרדה באופן קיצוני לשלום ילדיה הנותרים. בעקבות הדיכאון היא איבדה את כושר העבודה שלה, ולכן פנתה לביטוח הלאומי וביקשה סיוע, אך טורטרה בין הועדות הרפואיות. לאחר התערבות המרכז לזכויות רפואיות, היא הגיעה מוכנה לוועדה, וקיבלה מהביטוח הלאומי כ-12,000 שקלים תשלום רטרואקטיבי וקצבה בגובה 1,937 שקלים לצמיתות (כחצי מיליון שקלים בסך הכל).
הכותבת היא לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות