לא משיגים קידום כשהולכים על בטוח

אנשים מתקדמים בחיים אם הם לא מפחדים לשגות: אל תעצרו בעצור. לרוב מי ש"לא נותנים לי לעשות את מה שאני רוצה" - הם הפחדים שלך. אל תחשבו שאתם יודעים הכל. נסו,תטעו, ותשכילו - זו הדרך, אין אחרת

כשמדברים עם אנשים שהתקדמו והצליחו בקריירה, אפשר למצוא המון סיפורים ודרכים שונות לאופן הביצוע של הזינוק הגורלי. בניגוד ל"מדריך לנוסע בזמן", שכנראה היה מכיל נוסחאות מספריות מאוד מדויקות, אם היה קיים: הוראות ספציפיות על איזה כפתור ללחוץ, ואיך להתכונן לקפיצה הקוונטית אל מעבר לחלל ולזמן -  בעולם הקריירה הנוסחאות הרבה פחות ברורות וודאיות.

 

• עוד בערוץ הקריירה
• לטורים הקודמים בניהול קריירה
• איך לעבור ראיון עבודה? קודם כל דברו ברור

 

האמת מגלה, שאנשים לא נולדים מנכ"לים או בעלי חברות, ובדרך הם עברו דרך אי אלו משרות ותפקידים מפקידת קבלה, מנהלת רכש, מנהל משמרת ומלצר.. אז איך הם בכל זאת הגיעו להתקדמות המיוחלת?  

 

מסע בזמן הוא טיפה יותר מדעי ממסע בקריירה (מקור: Gettyimages) 

  

הנה כמה טיפים, שאספתי מעצות שאנשים חכמים נתנו לי בדרך:

 

• לא לעצור ב"עצור": בכביש כמובן, רצוי להקשיב לתמרור "עצור", אך בעבודה, בעשייה שלך, רצוי להתעלם ממנו בנימוס. באותו רגע שבו אנחנו לפעמים מוצאים את עצמנו אומרים "יכולתי לעשות יותר כאן, אבל לא נותנים לי..." – זה הרגע להתעלם מתמרור ה"עצור" הזה ולהבין שזה רק תירוץ.

 

אני בדרך כל הזמן נתקלת בהרבה תירוצים, שאני נותנת לעצמי למה לא לעשות משהו. בדרך כלל אחרי קצת ייסורים אני מוכנה להודות בפני עצמי שמדובר בפחדים שלי שעוצרים אותי באמת, ולא באותם "נאשמים" קלאסיים (הבוס, הקולגות, השוק, העייפות וכו' כיד הדמיון הטובה) אף אחד לא יעצור אותנו מלעשות טוב לארגון שמעסיק אותנו.

 

יכול להיות שנצטרך למצוא את הדרך הטובה לעשות את זה בלי לפגוע באחרים, בטוח נצטרך לעבור דרך כמה פחדים יסודיים שלנו, כנראה שניאלץ להסתכן בלטעות (אף פעם לא אהבתי את הסיטואציה הזו) – אבל בסוף, אם לא נעצור, זה פשוט יקרה.

 

מי לא נותן לך?

לאחרונה, יצא לי לדבר עם מנהל בחברת הייטק. הוא שיתף אותי שיש לו בעיית שכר. הוא לא מרוויח מספיק לדעתו. שאלתי אותו כמה מרוויחים במקצוע שלו. הוא אמר לי שהוא מרוויח בסדר יחסית למה שהוא עושה, אבל הוא יכול לעשות הרבה יותר ולא נותנים לי. שאלתי: מי לא נותן לך? וכאן התחילו הסיפורים.

 

אני מכירה את הסיפורים האלה, סיפרתי אותם לעצמי הרבה פעמים. הפחד שלי להתמודד עם החלומות שלי, השאיר הרבה רעיונות במגרה. למכלול השיקולים למה לא ליישם את הרעיונות שלי, הוספתי מספר אשמים ראשיים, בעיקר הבוסים והקולגות שלי. ולא הצלחתי להבחין במניפולציה שאני עושה על עצמי. עד שממש נמאס לי.

 

• אז הטיפ שקיבלתי ואני מעבירה: יש לכם רעיונות לקידום העסק? תפעלו! תמצאו רגע לדבר עם המנכ"ל על הרעיון, תספרו עליו למנהל הישיר, תתחילו לעבוד עליו ותשלחו את המסקנות לתפוצה. אל תפחדו שיגנבו לכם, ובעיקר, אל תפחדו להיות פראיירים.. המרוויח העיקרי מהתרומה שלכם – יהיה בסופו של דבר – אתם.

  

• להישאר כוס ריקה: אחד הדברים שגורמים לנו לחסום את עצמנו מלהתקדם הוא לחשוב שאנחנו יודעים. לכאורה זה פרדוקס. הרי כדי להאמין בעצמנו, שאנחנו מסוגלים לעשות דברים, אנחנו צריכים להאמין שאנחנו יודעים כל מה שצריך לדעת, לא? אז זהו, שלא. להסתובב בעולם כאילו אנחנו כבר יודעים הכול – פשוט חוסם אותנו מלהתקדם. חוסם אותנו מלראות את המציאות שמשתנה ללא הרף וחוסם אותנו מלהקשיב לאחרים. נדרשת סוג מסוים של בגרות כדי ללמוד מאחרים, כדי להמשיך ללמוד לבד כל הזמן וכדי להבין שאתה לא יודע הכול.

 

גם אני חטאתי בחטא היוהרה לא פעם, זכור לי מקרה מסוים, שבו הייתי בטוחה שאני יודעת יותר מאחרים. התקדמתי מבחינתי, אך למעשה הלכתי אחורה. פשוט כי לא הייתי מספיק פתוחה להקשיב. אז הנה טיפ נוסף שקיבלתי: להישאר "כוס ריקה", כי רק כוס ריקה אפשר למלא.

 

עדיף לשגות מלהפסיק להתקדם 

• מותר לטעות.  כבני אנוש, כולנו מעדיפים לא להגיע לרגע שנצטרך להודות בטעות. תכונה אנושית וטבעית זו, מונעת מאיתנו פעמים רבות לקבל החלטות. מאוד רצוי לסגל לעצמנו תהליך מובנה ככל האפשר של בדיקות וחשיבה מוקדמת, אבל בסופו של דבר החלטה צריכה להתקבל, והמסע ממשיך. אפשר להסתכל אחורה כדי ללמוד מטעויות אם קורות, אך לא רצוי להצטער על עצם הטעות.

 

בחברה גדולה עבד עורך דין, שעשה טעות שעלתה לחברה מיליון דולר. מישהו שאל את הבוס שלו אחרי המקרה "נו, איך הוא הגיב כשפיטרת אותו?" הבוס ענה באדישות, "מה פתאום, לא פיטרתי אותו", בהשתוממות אדירה שאל האיש "איך זה יכול להיות? הוא עשה טעות מטורפת שעלתה לחברה מיליון דולר!!", "בדיוק בגלל זה" אמר הבוס, "כבר שילמתי מיליון דולר לבית הספר הכי טוב שהוא היה יכול לקבל, עכשיו אני בוודאי לא אוותר עליו". אז גם אני משתדלת לזכור: עדיף לקבל החלטה, גם אם לפעמים היא תתברר כשגויה מאשר להיתקע במקום. 

 

 

רוויטל הנדלר, הכותבת, היא מנכ"לית אתר AllJobs דרושים.  

 

אם אתה מובטל ומעוניין לחלוק חוויות בצורה קולחת ומעניינת, אם את משלבת הורות וקריירה, אם מצאת עבודה בצורה יוצאת דופן - שלח/י טור, בצירוף פרטים.