המוצר "עשוי מחומרים טבעיים"? לא בטוח שזה בריא

אתם עומדים בסופר מול מוצר שעל האריזה שלו רשום באותיות גדולות "ללא כולסטרול‭,"‬ "מופחת שומן" או "עשוי מחומרים טבעיים". כדאי שתדעו: לא תמיד יש להבטחות האלו כיסוי. מה עושים? מומחי "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" עוזרים לכם לקרוא את האותיות הקטנות

הצירוף של המודעות הגוברת לחשיבותו של מזון בריא וסדר יום עמוס גורם לכך שאנחנו מחפשים מזונות בריאים, נגישים וקלים להכנה. יצרני המזון מודעים לכך ומפזרים על אריזות מוצריהם הבטחות כמו "מופחת קלוריות‭,"‬ "מכיל חומרים טבעיים‭,"‬ "ללא כולסטרול‭,"‬ "דל שומן" ו"מועשר בוויטמינים ובמינרלים‭."‬ הסיסמאות הללו מופיעות על האריזות באותיות גדולות ובמיקום בולט, ומטרתן למשוך את עינינו ולגרום לנו לרכוש מוצרים שאנחנו מאמינים שהם בריאים.

 

הצרכן עשוי לבחור מוצרי מזון לפי הרושם שמותירה עליו התווית ולפסוח על בדיקת הרכיבים המופיעים על אריזת מוצרי המזון, לא בהכרח בצורה שניתנת לקריאה פשוטה - במקרים רבים הנתונים האלה מודפסים בתחתית האריזה או באותיות קטנות וקשות לפענוח. אמנם בדרך כלל רשימת הרכיבים די אמינה, אולם השילוב שבין ההדגשה המכוונת על גבי האריזה וחוסר הידע שלנו כצרכנים עלול לגרום לבלבול ולרכישה שאינה מבוססת על מידע מדויק.

 

בנוסף, לפי חוק הסימון התזונתי (ראו מסגרת) על אריזות מוצרים כולל פירוט המתאים ל‭100-‬ גרם מוצר, אך לא תמיד קיים מידע לגבי מנת ההגשה המומלצת. לדוגמה, מנת ההגשה המצוינת בדגני בוקר היא 30 גרם, בעוד שבדרך כלל מנת הגשה מקובלת לאכילה מסתכמת ב‭60-40-‬ גרם.

 

"רק" 12 קלוריות 

איך בכל זאת נוכל לסגל לעצמנו קריאה נכונה של אריזות או תוויות של מוצרי מזון כדי לבחור מה שמתאים לצרכינו? לפניכם כמה דוגמאות להבטחות שכיחות המופיעות על אריזות מזון, שעשויות להטעות אתכם ולגרום לכם לצרוך רכיבים שאינם רצויים לכם:

 

• "מכיל קמח מלא‭:"‬ גם כאשר קמח מלא מהווה רק חלק מסך הקמחים במוצר, ולמרות שכל שאר הקמחים הם "לבנים‭,"‬ יכול המוצר להתהדר בתווית "מכיל קמח מלא‭."‬ התקן הישראלי מאפשר ליצרנים לרשום "לחם מלא" או "דגנים מלאים" על אריזות מוצרים שתכולת הקמח הלבן בהם פחותה מ‭.49%-‬ כתוצאה מ"גמישות" החוק, לחם מלא או דגנים מלאים עלולים להיות בעלי אינדקס גליקמי (מדד המשקף קצב עלייה של ריכוז הסוכר בדם כתגובה לאכילת מזון המכיל פחמימות או סוכרים) גבוה, ובכך להשפיע על עלייה בריכוז הסוכר בדומה למוצר מקביל שאינו מכיל קמח מלא כלל. תווית זו עלולה להטעות, וכאשר נתבונן היטב ברשימת הרכיבים נוכל לזהות את ההרכב המדויק של המוצר.

 

• "עשיר בסיבים תזונתיים‭:"‬ סיבים תזונתיים חיוניים לתפריט בריא ומאוזן ומומלץ להגביר צריכת מזונות המכילים אותם באופן טבעי, דוגמת ירקות ודגנים מלאים. אולם העשרת מוצרי מזון בסיבים, שבדרך כלל מקורם בסובין, גורמת גם להעשרה מופרזת של המזון בפיטטים (חומרים מעכבי ספיגה‭,(‬ שעלולה לפגוע בספיגת מינרלים חיוניים מהמזון, כמו ברזל, אבץ, סידן ומגנזיום. צריכת סיבים תזונתיים אלה בעודף גם עלולה לגרום לאינוחות במערכת העיכול. זכרו, ההמלצה המקורית של העשרת סיבים בתפריט מתייחסת להרכב הסיבים הטבעי של המזונות.

לא להגזים בכמות הסיבים (צילום: index open)

 

• "רק 12 קלוריות ליחידה‭:"‬ לאחרונה צצים מוצרי מזון רבים שעל אריזתם מצוין בהדגשה שהם מכילים רק קלוריות ספורות. התעתוע האמיתי ברוב המוצרים הללו הוא באיכות התזונתית שלהם. הצרכנים קונים אותם בגלל הערך הקלורי הנמוך שלהם, בלי לבדוק את האיכות ואת התכולה. רק לאחר חיסול חבילה שלמה, בלי להרגיש, וללא ייסורי מצפון, אנו עלולים לגלות שאכלנו המון "אוויר‭."‬ "הרבה דיאטה" שמסתכמת בלא מעט קלוריות, כיוון שאכלנו הרבה מן המופחת. מה עוד שמזונות דחוסי אוויר אינם משביעים, מפני שהתהליך שדוחס אוויר לדגנים מעלה את ערכם הגליקמי מחד ומוריד את רמת השובע מאידך.

 

• "דל‭,"‬ "מופחת‭,"‬ "נטול‭,"‬ "קל‭:"‬ מזונות ומשקאות מתהדרים במילים אלו המתייחסות לערך הקלורי או לרכיבים, כמו שומן, פחמימות, נתרן ועוד. "מופחת" ו"קל" הם דוגמאות להגדרות עמומות ולא מחייבות, המעידות על כך שהתבצעה הפחתה בהשוואה לערכים שהיו במוצר המקורי, אולם אלה עלולים בכל זאת להכיל ערך קלורי או כמות סוכר/שומן גבוהים. "דל" מחייב עמידה בתקן מסוים. לדוגמה, תכולתו האנרגטית של מזון דל קלוריות לא תעלה על 40 קלוריות ל‭100-‬ גרם מוצר, ואילו משקה דל קלוריות לא יכיל יותר מ‭20-‬ קלוריות ל‭100-‬ מ"ל. "דל שומן" מחייב את היצרן שהמזון לא יכיל יותר משני גרם שומן ב‭100-‬ גרם מוצר. "דל בנתרן" (דל מלח) לא יכיל יותר מ‭100-‬ מ"ג נתרן ב‭100-‬ גרם מוצר.

 

• "ללא תוספת סוכר‭:"‬ לכאורה תווית זו מכילה מידע מדויק ומעבירה לציבור מסר שמדובר במוצר דל קלוריות ונטול סוכר ולכן מומלץ לסוכרתיים. זהירות, לא כך הדבר. מוצרים כאלה מבוססים לרוב על ממתיקים כוהליים (סורביטול, קסיליטול, מליטול) ומכילים ‭3-2.5‬ קלוריות לגרם (בהשוואה לארבע קלוריות לגרם של סוכר/פחמימה‭.(‬ לדוגמה, שוקולד ללא סוכר מכיל לפחות ‭50%‬ פחמימות בהשוואה ל‭60%-‬ בשוקולד רגיל. הערך הקלורי של אריזת שוקולד "ללא סוכר" הוא כ‭450-‬ קלוריות בהשוואה לכ‭530-‬ קלוריות בשוקולד רגיל, כך שהפער ביניהם הוא רק ‭90-80‬ קלוריות. לכן, למרות שהמוצר עומד בהגדרה של "ללא תוספת סוכר‭,"‬ קיים הבדל קטן מאוד בינו לבין המוצר המקביל לו המכיל סוכר, הן בערכו הקלורי והן בהשפעתו על ריכוז הסוכר בדם.

"ללא סוכר"? בדקו אותו היטב (צילום: jupiter)

 

• "חטיף אנרגיה‭:"‬ אנרגיה פירושה קלוריות. כל מזון שאנחנו אוכלים מהווה מקור לאנרגיה, וגם חטיף אנרגיה, המכיל קלוריות, משמש מקור אנרגיה. לכן ההצהרה הזו תמיד נכונה, בין אם מוצר המזון או החטיף מכילים סוכר מזוקק, שומן מוקשה (כולל חומצות שומן טראנס) או שומן רווי. איפה ההטעיה כאן? חטיף אנרגיה נתפס כחטיף בריאות המשפר את רמת האנרגיה בגוף לאורך זמן, ובפועל לא תמיד זה נכון. בבדיקת תכולת רכיבי חטיפי האנרגיה הנמכרים בישראל ניתן לזהות בקלות שהרכיבים הדומיננטיים בהם הם סוכר, קמח לבן ושומן (בדרך כלל שומן צמחי מוקשה, הדומה בתכונותיו למרגרינה‭.(‬ הערך הגליקמי של רוב החטיפים גבוה לפחות כמו זה של כל ממתק, ובדומה לממתק, אכילה של חטיף גורמת לעלייה בריכוז הסוכר בדם מיד לאחר צריכתו, ולירידה תלולה לאחר כמה דקות הגורמת לתחושת רעב.

 

• "ללא שומן טראנס‭:"‬ שומן טראנס הוא מצב במבנה השומן לאחר תהליך תעשייתי של הקשיית שמן צמחי. מקורו של שומן הטראנס בתהליכים
  תעשייתיים, כך שצריכת מזונות שלא עברו הקשיה של שמנים למעשה תמנע חשיפה לשומן טראנס. יש לשים לב לכך ששומן מוקשה הוא שומן שבו חלק גדול יותר מחומצות השומן הן רוויות, ולכן למרות שמדובר במוצר שמכיל שומן צמחי ועל אף ההדגשה שאין בו חומצות שומן טראנס, עדיין המוצר עשיר בשומן רווי. כדי לשמור על בריאותנו ממליצים המומחים להמעיט עד למינימום בצריכת שומן רווי ובמיוחד שומן טראנס.

 

• "ללא כולסטרול‭:"‬ ככלל, מזונות המכילים שומן מן הצומח אינם מכילים כולסטרול, ולכן שימוש בתוויות "ללא כולסטרול" במקרה של שמנים נכון אבל לא רלוונטי. כדי למנוע נזק ללב ולמערכת כלי הדם יש לבדוק שהמוצר אינו מכיל אחוז גבוה של שומן רווי, שומן מוקשה ושמן שעבר טיגון או חימום, מאחר שריבוי בצריכה של רכיבים אלה הוא גורם עיקרי לייצור מוגבר של כולסטרול בגוף ומזיק יותר מתכולה מסוימת של כולסטרול.

 

• "עשוי מחומרים טבעיים‭:"‬ נכון שבטבע קיימים חומרים חיוניים לגופנו, אולם בטבע קיימים גם חומרים לא בריאים ואף הרסניים. גם שומן רווי, כולסטרול וסוכר הם רכיבים טבעיים. לכן, לא כל מה שעשוי מחומרים טבעיים הוא
  בהכרח גם בריא.

 

מבולבלים? אל דאגה. כל שעליכם לעשות הוא ללמוד לקרוא באופן ביקורתי את המידע, לא להסתפק בתוויות הגדולות והמושכות ולהיעזר במידע שקיים, גם אם לא תמיד בבירור, על אריזות המזון. קריאה מושכלת תסייע לצרכן בבחירת מזונות המתאימים לצרכיו. כמו בקריאת מסמכים חשובים (חוזים, שטר מכירה, תעודת אחריות ועוד) תמיד יש לקרוא גם את האותיות הקטנות.

 

• הכותבים הם איילת ויינשטיין וד"ר איציק וינשטיין. היא דיאטנית ראשית במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, חברה בעמותת הדיאטנים הקליניים 'עתיד‭.'‬ ד"ר איציק ויינשטיין הוא פיזיולוג של המאמץ, ראש תחום מדעי החיים בחינוך הגופני במכללת אוהלו ומרצה במכללת תל-חי