לא עלינו: המדריך השלם לפציעות סקי וסנובורד

מהן הפציעות הנפוצות על המדרונות, מה מסוכן במיוחד לגולשי סנובורד, איך יודעים מתי אפשר להמשיך לגלוש ומתי כדאי לחכות לחילוץ וטיפים לטיפול עצמי בפגיעות קלות. המדריך שאנחנו מקווים שלא תצטרכו להשתמש בו, אבל כדאי שתקראו בכל מקרה

ענפי הסקי והסנובורד מושכים אליהם מדי שנה יותר ויותר ישראלים שנהנים על המסלולים ובאוף-פיסטים, אך למרבה הצער יש גם מי שחוזרים לנתב"ג עם תחבושות, גבסים או סדים.

 

הסיכון להיפצע בגלישה נמוך יותר ממה שנדמה לכם, ואפשר להקטין אותו באמצעות הכנה נכונה ואמצעי מיגון, אך הוא עדיין קיים.

 

פציעות נפוצות בסקי

• מתיחה/קרע של הרצועה הפנימית בברך (MCL), או קרע במניסקוס. לרוב בגלל סיבוב של הרגל ומחברים שלא השתחררו בזמן נפילה.
• מתיחה/קרע של הרצועה הצולבת בברך (ACL). בד"כ בגלל האפקט של החלק האחורי של מגלש הסקי בזמן נפילה או נחיתה מקפיצה עם ברכיים ישרות לחלוטין.
• פגיעות ראש. הולכות ונהיות נדירות יותר, ככל שיותר גולשים חובשים קסדה.
• נקע של רצועות בסיס האגודל. נגרם מהסתבכות רצועת המקל בזמן נפילה, וניתן למניעה בקלות באמצעות אחיזה נכונה.

סכנה לרצועה כשהמגלש לא מתנתק (צילום: גדי טנא)

 

פציעות נפוצות בסנובורד

• שברים בשורש כף היד. נגרמים בשל נפילה על יד מושטת ללא מגן איכותי.
• פריקות כתף. לרוב עקב נפילה ישירה על הכתף או נפילה על יד מושטת.
• נקעים ושברים בקרסול. בגלל נחיתה לא טובה מקפיצה.
• פגיעות ראש. יכולות להימנע כמעט לגמרי על ידי חבישת קסדה.
• חבלות בעצם הזנב. נפילה על הישבן. בד"כ לא מדובר בפציעה חמורה, אך בהחלט כזו שמשביתה את הגולש למספר ימים.

 

עתה, דמיינו שאתם גולשים במדרון ביום מקסים, כשלפתע מגיח גולש משום מקום ונתקע בכם. כואב לכם במקום שבו הוא פגע בכם, במקום שבו פגעתם במסלול ואולי גם הברך הסתובבה קצת. בהנחה שלא גלשתם עם רופא/חובש/פיזיותרפיסט צמוד, עליכם להחליט לבד מה לעשות. להמשיך בגלישה, להזעיק חילוץ, לגשת למרפאה, לנוח כמה דקות או לחזור לחדר ולסגור את היום - האפשרויות רבות.

לנחות עם ברכיים כפופות ולשמור על עצם הזנב (צילום: אורון בן חיים)

 

מתי אפשר להמשיך לגלוש אחרי נפילה/התנגשות (עד המרפאה)?

• אם לא היה צליל מרושע מהאזור בזמן הפגיעה.
• אם אחרי מספר דקות אין לכם פחד פנימי מלבצע פעולה עם האיבר שנפגע.
• אם המקום לא שינה את צורתו.
• אם אתם פשוט מרגישים שהכאב כמעט עבר ואיננו.

 

בדיקות שאפשר לבצע לבד אחרי הפגיעה כדי להעריך את חומרתה:

 

נפילה על היד - נסו להזיז את כל המפרקים (כתף, מרפק ושורש כף היד), להרים את היד מעל הראש, לגעת בין השכמות מלמעלה ומלמטה, לכופף וליישר את המרפק עד הסוף ולהזיז את שורש כף היד לכל הכיוונים.

 

אם הכל עובד בלי כאב גדול, כנראה שלפחות עד למרפאה אפשר להמשיך. כבר היו מקרים שגולשים שברו כתף וגלשו עד למטה, כך שהיכולת לבצע את התנועות המתוארות למעלה לא מוכיחה סופית שום דבר.

 

עיקום רגל - נסו להביא כל ברך לחזה, לכופף את שתי הברכיים בעמידה כשהגב זקוף (סקווט) ולעמוד על רגל אחת. הצלחתם הכל? קדימה למרפאה.

 

נפילה על הגב/הראש - עדיף לא להסתכן. אם החבטה חזקה או שיש לכם תחושה שמשהו רע קרה, נסו לא לזוז והמתינו לחילוץ.

 

מה כואב, ולמה?

חבלה לרקמת העור או לרקמות עמוקות יותר גורמת לקרע ומוות של מספר משתנה של תאים. החומרים שמתפזרים באזור גורמים לגירוי עצבי חזק, שמתורגם במוח לכאב. בנוסף, אם יש קרעים קטנים ברקמה סביר שנקרעו גם עצבים קטנים וכלי דם, וגם זה מתורגם במוח לכאב.

 

חבלה ישירה

דוגמה: נפלתם והישבן שלכם נחבט בכוח במסלול.

במקרה הטוב: הכאב נובע מהמכה שספג העור. הקולטנים בעור מעבירים שדר חד וחזק שמתורגם במוח לכאב עז. נדמה לכם שהרע מכל קרה, אבל זו רק מעיכה של התת-עור.

במקרה הרע: מכה ישירה בכתף עלולה לגרום לפריקה או שבר, ואילו פגיעה בשריר הארבע ראשי בירך עלולה לגרום לפציעת מעיכה קשה, קרע של סיבים, שטף דם פנימי ועוד.

חבלה ישירה ועקיפה גם יחד (צילום: istockphoto)

 

חבלה עקיפה

דוגמה: מגלש הסקי לא התנתק בזמן נפילה, והברך הסתובבה מעט.

במקרה הטוב: נגרמו מתיחה או קרע מיקרוסקופי במבנה אחד או יותר במפרק (רצועה, מניסקוס, גיד, סיבי שריר). 

במקרה הרע: נוצר קרע נרחב של אחד המבנים שהוזכרו לעיל.

 

איך מטפלים בפציעה שטחית?

אם הפגיעה היא באמת רק בעור, זמן וקור עשויים לעזור: 

קור - טמפרטורה נמוכה מקפיאה את הקולטנים לכאב שמשדרים למוח, והכאב נעלם. בענפים כמו כדורסל, כדורגל, טניס וכו' משתמשים בתרסיס "מקפיא", אבל על המסלול אפשר פשוט לשים שלג על העור במקום הפגיעה.

 

זמן - תוך כמה דקות הוורידים וכלי הלימפה שעוברים באזור הפגוע מפנים מהרקמה חלק מהחומרים שגורמים לכאב. צמתי העצבים בחוט השדרה מקבלים פקודה מלמעלה שאומרת להם שאפשר להפחית את כמות השדרים שעולים לעבר המוח, וכך מרגישים הרבה פחות כאב.

 

למה לפעמים הפגיעה חמורה אך הכאב נסבל?

סיפור שחוזר על עצמו במרפאות: גולש מספר שהוא עיקם את הרגל, חש כאב קל אבל המשיך לגלוש. אחה"צ הכאב התגבר, ואחרי ארוחת הערב הוא כבר לא הצליח לדרוך על הרגל או ליישר את הברך. ייתכנו מספר הסברים:

 

מעט עצבים. אם הקרע נוצר באזור דל בעצבים, כמו שוליים של רקמה סחוסית (מניסקוס בברך, למשל), כמות העצבים שניזוקה קטנה יחסית והמוח לא יודע שהפגיעה משמעותית. תגובת הריפוי של הגוף - דלקת - מביאה לעלייה בחום (לשם זירוז תהליכים) ולהצטברות חומרי ניקוי וחיטוי באזור. אלו חומרים שגורמים לכאב, ורק כשמצטברת כמות מספקת מהם הכאב מורגש.

 

חלל סגור. לפעמים נוצר קרע של רקמה שנמצאת בחלל סגור, כמו רצועה בין בסיסי אצבעות כף היד שעשויה להימתח בנפילה על כף יד פתוחה. בפגיעה קטנה הכאב החזק יחלוף תוך דקות, אך התהליך הדלקתי יביא למקום נוזלים כדי לעזור בחילוף החומרים ובשטיפה. תוך מספר שעות, כשלחץ הנוזלים באזור יעלה, תופיע תחושת כאב שאי אפשר לפספס שמקורה בחיישני לחץ.

 

אדרנלין. בזמן הגלישה מערכת העצבים נמצאת במצב עוררות קיצוני, שכולל הפרשה קבועה של חומרים נוגדי כאב. אצל אנשים מסוימים ובמקרים מסוימים, הפחתת הכאב כה חזקה שהיא יכולה להסתיר אפילו פגיעה משמעותית. בסוף היום, או אחרי מנוחה מספקת, "יורד האדרנלין" והכאב חוגג.

 

טיפול עצמי בחדר בסוף יום הגלישה

אם נבדקתם במרפאה ואמרו לכם לנוח יום אחד לפני שתחזרו לגלוש, כנראה שהנזק לרקמות קל בלבד. את הנזק הזה הגוף מתחיל לתקן מיד באמצעות דלקת, ויש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להקל על ההחלמה:

 

• תנו למקום לנוח. לעיתים כדי לקבע אותו כדי להגן עליו מפגיעה נוספת.
• קררו את המקום בעזרת הצמדת שקית עם שלג למשך רבע שעה, פעם בשעה, כדי להפחית את הכאב והחום.
• לחצו על המקום קלות עם תחבושת אלסטית כדי לעזור בפינוי נוזלים עודפים מהמקום.
• הרימו את הגפה הפגועה מעל גובה הלב כדי לזרז את פינוי החומרים המיותרים מהמקום. כדאי לעשות זאת ללא החבישה האלסטית שהוזכרה.

 

מתי לחזור לגלוש?

אם עירבתם את צוות המרפאה, אל תחזרו לגלוש בלי אישורם. אם לא עירבתם אותם בגלל שהמקרה קל, חזרו לגלוש מיד כשתרגישו טוב יותר, אך עשו זאת בהדרגה: אל תפעילו עומס רב בבת אחת על המקום, בחרו מסלולים מתונים מהרגיל וקצצו במספר השעות על השלג. אם זה עובד, חזרו לגלישה רגילה למחרת.

 

כשחוזרים לארץ, אם נשאר משהו מהפציעה (כאב קל, רגישות, הגבלה בתנועה וכו'), כדאי לגשת לאורטופד ולטפל במידת הצורך. טיפול רפואי יכול לנוע בין תרופות אנטי דלקתיות, דרך קיבועים ועד ניתוחים. אחרי התערבויות מעין אלו יש לרוב צורך בפיזיותרפיה.

 

מטרת הפיזיותרפיה היא להחזיר את התנועה והכוח לאזור שנפגע, ולהכשיר את הפצוע לחזור לתפקוד ספורטיבי ברמה האפשרית הגבוהה ביותר. זאת משיגים בעזרת טכניקות ידניות לפינוי בצקת, הפחתת כאב ושיפור טווח ואיכות התנועה.

 

ככל שהרקמה מתחזקת מוסיפים תרגילים להעמסה מדורגת, וכן תרגילי שליטה ושיווי משקל. בשלב הסופי מתרגלים תנועות ומיומנויות בהתאם לצרכים הספציפיים של המטופל.

 

גדי טנא הוא פיזיותרפיסט במדיקס, שמתמחה בפציעות ספורט. גולש סקי כבר עשר שנים.