מצפון תיפתח הנאה: 10 ימים של סופ"ש בגליל

תמיד כיף לטייל בצפון ובכל מזג אוויר, אבל פסטיבל "חשיפה לצפון" שייפתח ביום ראשון בגליל העליון יציע לכם טיולים, הופעות, מסעדות וצימרים בהנחות מיוחדות, וגם לא יתנגדו אם תעברו לגור שם. תיכנסו כבר לאוטו ותסעו - הפסטיבל מתחיל

זיו ריינשטיין פורסם: 12.02.10, 08:00

אח, הגליל, הגליל - משהו בלתי רגיל. כבר אמרו ושרו זאת לפניי, אבל בכל פעם שיוצא לי לנסוע לצפון בכלל, ולגליל העליון בפרט - אני מתרגש מחדש. אולי זה בגלל שירותי הצבאי באזור לפני שנים, גבולות המדינה שפתאום נעשים כל כך מוחשיים, ואולי הנוף המטריף הזה, שכה שונה מהמרכז שבו אני גר.

 

לכן כשהוזמנתי לסיור מקדים של יומיים בגליל העליון במסגרת פסטיבל "חשיפה לצפון" שמתקיים לראשונה - לא נדרשו שכנועים רבים כדי לגרום לי לנסוע.

 

הפסטיבל שיתקיים ב-24-14 בפברואר ירכז עשרה ימים של חורף, שמלאים בפעילויות מגוונות בגליל העליון. המבקרים יזכו להנחות בחדרי האירוח ובצימרים שבתחום המועצה (30%-20%), במסעדות ובחנויות המשתתפות בפסטיבל.   

 

 

נוסף על כך יתקיימו פעילויות רבות במחירים אטרקטיביים, וגם ללא-תשלום: טיולים מודרכים בעקבות אנשי המקום, ביקורים ביקבי בוטיק ובפינות חמד נסתרות, יריד אמנים ומופעי מוזיקה.

 

מטרת הפסטיבל לעודד את התיירות לאזור בימי החורף, וגם להזמין משפחות צעירות לבוא ולגור באחד הקיבוצים בגליל העליון, שפותחים בעבורכם את שערי חדר האוכל המשותף, וישמחו לקלוט אתכם.

מפת הגליל העליון (באדיבות מועצה אזורית הגליל העליון)

 

חליטת און לגברים שמתקשים לזקוף קומה

הדרך מהמרכז לצפון לא יכולה להיות יפה יותר בימים אלו. הכבישים הפתוחים, השדות הירוקים מכל עבר והכלניות האדמדמות קיבלו את פניי בפריחה המונית. בצומת ראש פינה שבכביש מספר 90 פגשתי את עופר סיוון, בן קיבוץ מעיין ברוך, שבין שאר עסוקיו משמש סייר ומדריך טיולים. עליתי על רכב ה-4X4 שלו, ונסענו ליעדנו הראשון ביומיים הגדושים: קיבוץ חולתה.

 

כדי לפתוח את האף לריחות ולטעמי הגליל נכנסנו ל"חוות דרך התבלינים" שבקיבוץ, שבסמוך לה גם תוצב נקודת מידע של הפסטיבל (כל יום מ-10:00 עד 18:00). החווה, שחוגגת בימים אלה שלוש שנים להקמתה, מחזיקה עשרות מינים של תבלינים, תערובות, חליטות, פירות יבשים ושאר מוצרים מיוחדים מהגליל, ובהם חליטת און לתה בעבור גברים שמתקשים לזקוף קומה, או אם תרצו, לגברים שאינם מתקשים... ניתן לקיים סיורים ללא-תשלום במקום, וגם לקבל הרצאות (בתאום מראש) על התבלינים ותכונותיהם.

תבלינים מכל המינים ותחנת מידע. דרך התבלינים (צילומים: זיו ריינשטיין)

 

 

ארומת התבלינים ופרחי החליטה הובילה אותנו לסיור ריחני אחר באזור הפרדסים והמרבדים הירוקים של חולתה. לא עבר זמן רב, וקיבתנו אותתה לנו שכדאי שנעצור ונתייחס גם אליה. "עברנו את הגבול" למושבה הסמוכה לחולתה, יסוד המעלה, ונכנסנו לסעוד את לבנו באחוזת דוברובין, שנוסדה ב-1909.

 

המקום היפהפה והישן ידוע במנות הבשר המעושנות והמיושנות (בעיקר של אווזים) שהוא מציע, ובמחיר "מנת השף" (120 שקל ללא יין) הכוללת פלטת בשרים של 350 גרם, חמישה סוגי סלטים, שני סוגי פחמימות, לחמים, מנה אחרונה ושתייה חמה. במחיר הארוחה תוכלו גם ליהנות מהמופע האור-קולי של המוזיאון במקום, המספר את תולדותיה של יסוד המעלה ומשפחת דוברובין.

במחיר הארוחה תיהנו גם מהמופע האור-קולי שבמקום. אחוזת דוברובין

 

 

שבעים וטובי לב דישדשנו עצמנו לכיוון הרכב, לא לפני שינקנו עוד שכטה מ"הסיגריה של אחרי" שארוחה שכזו מחייבת. לאחר עוד כמה הסברים שעופר הרביץ בי על הקיבוצים שבאזור ותוואי הנוף, חזרנו לכביש מספר 90 ונסענו צפונה, לספוג קצת קולטורה גלילית. היעד: קיבוץ מעיין ברוך. המקום: גן הפסלים של דוד פיין.

 

עופר החליט שניסע לשם בדרך נוף הרי נפתלי (כניסה מכביש 886), אחת הדרכים היפות לנסיעה (בסך הכל 13 ק"מ), שבה ניתן לתצפת על עמק החולה ויישוביו. אחרי הגשמים האחרונים שירדו באזור, נפרש בפני הנוסע מרבד בצבעי ירוק וחום של שטחים חקלאיים, בריכות דגים, יישובים ציוריים ואפילו החרמון המושלג מבצבץ לו ממול. עופר עצר באחת התצפיות היפות על העמק, הוציא את הפק"ל קפה והחל לתפעל לנו קפה שחור קטן, בדרך לעוד סיגריה מאושרת.

הנוף מדרך הרי נפתלי. פק"ל קפה - זה כל מה שאתם צריכים

 

המחסן המוזנח נהפך גלריה אמנותית

אספנו את עצמנו לאחר אותן דקות של נירוונה אלוהית, וירדנו לכיוון קרית שמונה ומשם לקיבוץ מעיין ברוך, אל גן הפסלים של דוד פיין. כמה פַּסָּלִים גרים בקיבוץ, ואולם עבודותיו של פיין, איש חביב בן 82 שמפסל כבר יותר מ-50 שנה, מתרכזות בעיקר סביב סלע הבזלת שכה נפוץ בגליל. "מאוד קשה לפסל בבזלת", אמר פיין. "ניסיתי לפסל בעץ ובהרבה חומרים אחרים, אבל אני מתחבר לסלעי הבזלת שבשדה; אנחנו חברים טובים".

 

פיין אוסף את הסלעים העצומים שבשטח, בוצע אותם, חותך ומשייף, ויוצר, בין השאר, דמויות אנושיות ומסכות. הדרכות על עבודותיו (לפי תיאום מראש), תוכלו לקבל בקיבוץ, וניתן גם לבוא ולהתרשם, ואף לקנות את פסליו בסטודיו שבו הוא יוצר.

הסלעים נאספים בשטח ומהם נוצרים פסלים. גן הפסלים של דוד פיין

 

 

בקיבוץ שמיר - דרומית למעיין ברוך, במרחק נסיעה של רבע שעה (על כביש מספר 918) - נחשפנו לסוג אמנות אחר, אך מעניין לא פחות. במקום נמצאת גלריית אמנות בשם "כוורת יוצרת", שעד לא מזמן שימשה מחסן עזוב ומלוכלך למכוורת שניצבת בסמוך. כמה נשים בקיבוץ החליטו להפוך את המקום לגלריה, ובה הן מציגות את יצירותיהן השונות.

 

יעל שפיגלר, למשל, אורגת שטיחי קיר בעזרת מכונה וטכניקה מיוחדת. נעמה קמחי מציירת בצבעי אקריליק על בד, ועירית שני סיימה קריירה של 40 שנה כמורה והתחילה לפסל בקרמיקה.

 

ב"כוורת יוצרת" תוכלו להתכבד בתה צמחים ובעוגיות, לסייר בין היצירות המעניינות והצבעוניות, לפגוש באמניות עצמן ולצפות במצגות על אודות עבודתן.

קרמיקה, שטיחי קיר, ציורים ותצלומים של בנות קיבוץ שמיר. "כוורת יוצרת"

 

 

דייט עם יוסף טרומפלדור

הערב כבר נחת על העמק, ואורות הקיבוצים כבר החלו להופיע אט אט, אבל לי חיכתה פגישה עם יוסף טרומפלדור באחד המקומות שבהם צמחו מיתוסים של גבורה יהודית בארץ ישראל - חצר תל-חי.

אחד המקומות שבו צמחו מיתוסים של גבורה יהודית. חצר תל-חי

 

המקום, שמציין בימים אלו 90 שנה לי"א באדר תר"פ (1920), היום שבו נלחמו 35 יהודים כנגד מאות ערבים שפלשו ליישוב הקטן, מציע סיור עששיות לילי מודרך ומופע אור-קולי (המלווה בתה חם ובעוגיות), שמשחזר את אורחות החיים של היהודים במקום - בין השאר את כלי הנשק שבהם השתמשו, האוכל הדל שאכלו ובגדי החלוץ של אותה תקופה.

 

סיור העששיות לקח אותנו ב"דרך הפצועים" המובילה לכפר גלעדי, שבה מאוחר יותר נפטר טרומפלדור מפצעיו, ובסופה נמצא פסל האריה השואג המפורסם לזכר שמונת היהודים שנהרגו בקרב על תל-חי, ועל שמם קרויה קרית שמונה.

טיול העששיות עובר ב"דרך הפצועים" עד כפר גלעדי. פסל האריה השואג 

 

 

ממיתוס העבר שעל ההר, נזרקנו חזרה אל ההווה שבעמק, ונסענו לנשנש משהו ב"קוקיה" שבקיבוץ דפנה, שאליו ניתן להגיע מכביש 99. זהו בית קפה וקונדיטוריה, שמגיש מגוון מאכלים ועוגות מובחרות, ארוחות בוקר, סנדוויצ'ים, מרקים וסלטים.

 

 

את היום עמוס הפעילויות והחוויות סיימתי מעט צפונה על אותו הכביש, בפאב "הפטרייה" שבקיבוץ דן. המקום, שמאכלס את תושבי הקיבוצים והמושבים, סטודנטים ממכללת תל-חי ושאר תושבי האזור, הוא אחד הפאבים הבודדים שפועלים בגליל העליון.

 

התיישבתי על אחד מכסאות הבר הגבוהים, ולבירה שהזמנתי התלוו צלוחית בייגלה וזיתים, ועוד ללא תשלום! איזה אושר! כבר שכחתי מתי זה קרה לי בשנים האחרונות בברים של המרכז, אבל בגליל יש דברים שלא משתנים, וטוב שכך.

 

במסגרת הפסטיבל תופיע ב"פטרייה" ב-18.2 להקת מרסדס בנד (50 שקל בהזמנה מראש, 60 שקל בערב המופע). הפסטיבל יארח אמנים נוספים, ביניהם יוני בלוך ואפרת גוש, שיופיעו באתר השחזור בכפר גלעדי (כרטיס: 80 שקל. טלפון להזמנות: 04-6816640), וגם את הגבעתרון שינעימו את זמנכם עם שיריהם המוכרים ב-18.2, בבית העם בכפר בלום (60 שקל לכרטיס, הזמנות בטלפון: 04-6816640).

בירה עם בייגלה וזיתים, כבר לא מגישים זאת כך במרכז. "הפטרייה"

 

 

קמתי בבוקר, והעמק כולו נפרש לפניי

את הלילה, שהיה פחות קריר ממה שציפיתי בעונה זו, העברתי באחת מ-28 בקתות העץ שב"כפר הנופש נופי גונן", שבקיבוץ גונן, שאליו נסענו מכביש 918. במקום תוכלו גם להזמין טיול טרקטרונים, אופניים וראפטינג, ולקבל המלצות למסלולי טיול ייעודיים לחורף.

 

קמתי בשמונה בבוקר, שעת צהריים בזמני הקיבוץ, והעמק כולו נפרש לפניי - מראה שבהחלט פותח לך את הבוקר טוב. מיד אצתי לחדר האוכל/מסעדה, שם חיכה לי עופר עם שק מלא של תוכניות נוספות לחשיפת הצפון בפניי.

הלילה היה קר פחות ממה שציפיתי. בקתת העץ ב"נופי גונן"

 

 

את התעמלות הבוקר שלנו עשינו, עופר ואני, ברכיבה על סוסים בחוות הנופש ורד הגליל. החווה שהוקמה בשנות ה-60 של המאה הקודמת מציעה סיורים שבהם תוכלו לחוות את נופי הגליל, ולתצפת על הכנרת שנפתחת לקראתכם - פעילות נחמדה לכל המשפחה, במיוחד בתקופת הפריחה הצבעונית שעוברת כעת על האזור.

אין על הנוף של הכנרת מגובה של סוס. פעילות נחמדה לכל המשפחה

 

 

מותק של טיול

לקראת הצהריים חזרנו צפונה על כביש מספר 90 לעבר קיבוץ שדה נחמיה, המקום שבו נפגשים נחל הבניאס ונחל דן, מתאחדים ויוצרים את תחילתו של נהר הירדן. מומלץ להביא איתכם אופניים ולרכוב בדרך היפה בסמוך לנחלים הגועשים. מחזה מרנין!

הבניאס שזורם בסמוך לשדה נחמיה. מומלץ לעשות את הדרך באופניים

 

אם תזדקקו לעזרה, הנחיות, טיפים ובניית מסלול לטיול באופניים, תוכלו לקפוץ למועדון האופניים "TNT גליל עליון" שבקיבוץ - שם ישמחו להעניק לכם ליווי בכל הקשור לטיולים מסוג זה. אנריקה, מדריך במועדון, לקח אותי ואת עופר לרכיבת טעימה באזור. השמש שזרחה וקולות פכפוך הנחלים גרמו לרצות לדווש הישר לתוך הבניאס...

לראות את הגליל באופניים. אנריקה (משמאל) וחברים ממועדון הרוכבים

 

 

בפסטיבל יתקיימו טיולי אופניים בתאריכים 15.2, 18.2 ו-22.2, שיצאו מקיבוץ הגושרים בשעה 10:00, כשבסיומם תוכלו ללמוד את רזי עשיית השוקולד בסדנה בהדרכתו של דמיטרי מ"שולמן מתוקים" (100 שקל לאדם - כולל הסדנה).

 

 

סדנת השוקולד היוותה סיום מתוק ליומיים מהנים ועמוסי פעילויות, שלצערי הסתיימו להם מהר מדי, כשהצפון שנחשף בפניי מחדש השאיר טעם של עוד. נפרדתי מעופר שחביבותו, הסבריו המעניינים ואהבתו לאזור גרמו לי להבין שפרט למקום הקסום שנקרא הגליל - אלו הם התושבים שעושים אותו למיוחד ובלתי רגיל.