עוד שבוע עבר ואנחנו ממשיכים את דירוג העוצמה, רגע לפני פגרת האולסטאר (וזהו, יותר לא תשמעו כאן על סוף השבוע בדאלאס). כאן תגלו מי באמת הקבוצה הכי חזקה ב-NBA נכון לרגע זה, מה היו הטרנדים החזקים של השבוע, מי עיצבן אותנו, מי פחות וכמובן, הפינה הקבועה - ד"ש מכספי. מסכימים? סבבה. לא מסכימים? טקבקו.קדימה, מתחילים.
שיא מועדון עם 13 נצחונות ברצף. 256 משחקים רצופים שלברון קולע מעל לעשר נקודות. אוהדי הלייקרס מתבקשים לשבת בשקט.
...ולחכות לגמר, מה שהקבוצה עושה בלי קובי שווה אליפות.

שאקיל מול הווארד . צפוף בצמרת המזרח (צילום: AFP)
10 W ב-13 המשחקים האחרונים יכולים לסמן שהפיינליסטים משנה שעברה התבגרו והם לא יסתפקו בלהצטלם עם קובי בגמר.
רצף של 9 W נקטע בהפסד הקבוע מול הלייקרס. ככה לא לוקחים אליפות. ככה יורדים שלב בדירוג למרות שבוע לא רע.
כשצ'ונסי בילאפס רואה צהוב סגול, הוא הופך לפוינט גארד הכי טוב בליגה, חבל שצבעים אחרים גורמים לו להירדם.
ב-45 משחקים העונה קווין דוראנט הוביל את הרעמים בנקודות, הם שיחקו 51 משחקים העונה. התרשמתם? ומשישה נצחונות רצופים?

מרווין וויליאמס בפעולה. אטלנטה נזכרת בימי ווילקינס (צילום: AP)
בשקט בשקט התמקמה לה אטלנטה במקום השלישי במזרח. מאז ימי דומיניק ווילקינס לא ידעו שם כאלה שנים יפות. כל מי ששואל את עצמו "מה הם ממציאים שמות?" מוזמן לא לקרוא יותר את הטורים האלה. תודה.
מה זה צריך להיות? מנצחים בדנבר, יוצאים לחופשה בת 5 ימים ואז מפסידים בבית לפורטלנד העייפה והפצועה?!
הרפטורס יורדים שלב למרות 3 מ-3 השבוע, למה? כי לנצח את סקרמנטו, פילדלפיה ושווארמה ניו ג'רזי גם אתם יכולים.
עקב חוסר היציבות של חצי מקבוצות העילית בליגה, קבלו את אנדרו בוגוט וחבורתו החביבה שבשבועיים האחרונים רשמו מאזן חיובי ביותר מול נמושות הליגה.

סן אנטוניו נשרה מחוץ לטופ 10 (צילום: AP)
על הקצה: בוסטון הדועכת וסן אנטוניו המפוזרת (למרות הניצחון בדנבר), שמישהו יזמין להן מקום באחוזת ראשונים. גם פילדלפיה, שעשתה רצף יפה שכלל נצחונות בניו אורלינס ויוסטון ("יאו מי?"), ראויה היתה להיכנס אם לא היתה מפסידה אחרי חמישה משחקים לטורונטו.
גם השרופים שבאוהדי הסלטיקס כבר יודעים שהשנה זה לא זה. ראשיד וואלאס אמנם מתעורר לחיים חדשים, אך מהספסל הנוצץ נשארו רק השמות. אם מה שמעסיק את התקשורת זה הפיכתו של ג'ורג' היל לכוכב פורנו, אם בכלל מדברים על ג'ורג' היל אז הגיע הזמן לפרק את החבילה.
בוסטון חייבת לשאול את עצמה אם היא רוצה לזרוק את העונה הזו לפח ולהתחיל בבנייה מחדש. בכריסמס, אחרי הניצחון על אורלנדו, היה לה מאזן 5:23 ומאז היא הפסידה 13 מ-22 משחקים. נכון, המצב עדיין לא כזה נורא, המאזן עדיין עומד על 18:32 ושווה מקום רביעי במערב, אבל כשמדברים על הסגל הכי יקר במזרח, מדובר באכזבה.

הפנים אומרות הכל. בוסטון כבר לא מה שהיתה (צילום: רויטרס)
אז נכון שפול פירס, קווין גארנט וריי אלן מחליפים תורות בפציעה התורנית (ברוב המקרים כמה מהם יושבים ביחד בחליפה אזרחית על הספסל). רוב העומס נופל על הכתפיים של קנדריק פרקינס ורג'ון רונדו, שמנסה להוביל את החבורה. "אני יכול רק לדבר בשם עצמי, לעבוד קשה ולהנהיג את הקבוצה".
עד לא מזמן היינו בטוחים שמתי שבוסטון תרצה, היא תוכל להדליק את הסוויץ' ולשחק את הכדורסל שאנחנו מצפים ממנה. עכשיו מדברים על טרייד, אבל ה-GM דני איינג' מרגיע, "אנחנו אמנם מחפשים שחקן לעמדה 4 ופוינט גארד מחליף, אבל כל הספקולציות הן רק ספקולציות". בינתיים, די ג'יי אגוסטין משארלוט הוא השם החם.
הסלטיקס, בכל מקרה, נכנסים לפגרת האולסטאר עם הרבה ספקות וסימני שאלה. ההפסד לניו אורלינס הבינונית רק הדגיש את העובדה שככל שהמשחקים עצמם נכנסים לשלבים המכריעים, כך נחלשים הירוקים - בדיוק כמו העונה כולה. "אנחנו פשוט לא מצליחים להשיג עצירות בסיום", מודה המאמן דוק ריברס. "בעבר היינו יכולים לסמוך על ההגנה כשההתקפה נתקעה וזה כבר לא קורה".

היו ימים. בוסטון לקראת התארגנות מחדש? (צילום: AP)
השחקנים עצמם דיברו על התארגנות מחדש במחצית השניה של העונה. "הפגרה מגיעה בדיוק בזמן מבחינתנו", טוען פרקינס. "אנחנו צריכים להחזיר לעצמנו את החוזק המנטלי, לשחק 48 דקות של כדורסל טוב ולמצוא את הדרך להתמודד עם כל הבעיות שיש". ריברס לא מסכים וטוען: "הייתי מעדיף לשחק יותר ולדבר פחות". אחרי האולסטאר מחכה לירוקים מסע משחקים במערב שיבהיר לאן פניהם מועדות. מסע שמתחיל דווקא אצל עומרי כספי והקינגס.
רגע לפני פגרת האולסטאר והישורת האחרונה שלפני הפלייאוף, לוקחים לא מעט שחקנים פסק זמן על מנת לנוח, או שהם סתם נפצעים. עכשיו גם אפשר לראות מי יכולה להסתדר ללא כוכב העל שלה, עם דגש על הלייקרס וקובי, אפילו שלא לכל קבוצה יש מנהיג איכותי נוסף דוגמת פאו גאסול.

לא לכולן יש מנהיג איכותי חלופי כמו פאו גאסול (צילום: AP)
דנבר עשתה עבודה טובה בלי כרמלו, שפתח את העונה מצויין.
בניו אורלינס מצליחים להחזיק את הראש מעל המים בלי כריס פול וביוסטון כבר התרגלו לשחק בלי טרייסי מגריידי ויאו מינג (יאו מי?). אפילו סן אנטוניו ללא טוני פארקר הצליחה להשיג ניצחון גדול בדנבר, למרות שהיא עדיין חסרה יציבות. אורלנדו, אגב, הביאה את וינס קארטר בדיוק בשביל הסיבה הזו, במחשבה על 'מה יקרה אם' הסופרמן ייפצע או יסבול ממשחק לא טוב.
היכולת של כוכבי הדרג השני להרים את הרמה ולסחוב קבוצה עושה את ההבדל בין קבוצות ששוות פלייאוף, לקבוצות שיילחמו על פרי אייג'נטס בקיץ. עכשיו תארו לכם את קליבלנד בלי לברון, אנחנו לא בטוחים כמה זה יחזיק מעמד. מצד שני, לא נראה לנו שהמפלצת יכולה להיפצע.
עקב חשיפת יתר וסיקור מעיק של ביקור הטאלנט מישראל בגארדן וההשתתפות בסופ"ש האולסטאר, יוצאת הפינה לחופשה. נתראה בשבוע הבא.