אתם תשלמו כסף טוב כדי לצפות במופע שלו בקרקס. הוא משעשע, היפראקטיבי, שטותניק, אולי אפילו מצחיק. יתכן שאף תזמינו אותו הביתה לרגל מסיבת יום ההולדת של ילדכם, כדי שינעים את זמנם של אורחי הזאטוט. אבל רגע. האם הייתם מוכנים להשאיר את הפעוט לבד בחברתו של הליצן? ובכנות, אתם המבוגרים, האם יש לכם האומץ לשהות במחיצתו?
"ליצן קטן שלי, אולי תרקוד איתי", המנון חג פורים של ילדותנו נשמע פתאום לאוזניים בוגרות כמו פזמון מטאל. ליצן קטן נחמד? תרקוד עם כל אחד, רק לא איתנו. מתברר שאנשים לא אוהבים ליצנים. אפילו מפחדים מהם פחד מוות. יש הרואים במוקיון התגלמות של השטן עלי אדמות, או במונחי מגילת אסתר - המן. וכמו כל אחת מהפוביות האנושית המוכרות, גם זו זוכה להתייחסות קולנועית נרחבת ביותר.

בוזו הליצן וילדה. תודו שאתם חרדים (Gettyimages Imagebank)
איך קרה שהליצנים הפכו מבדרנים לרצחנים? אולי דווקא מתוך ההבנה שגם הם בני אדם. אם מדגדגים אותם הם צוחקים, אם דוקרים אותם הם מדממים. ואם מישהו מנצל את תמימותם ומתעלל בהם, הם עלולים לחטוף את הג'ננה.
בניגוד לבן אדם מן המניין, שהבעות פניו חושפות את רגשותיו וכוונותיו, לליצן יש מסכה. חיוך מרוח מצד לצד כמו השפתיים של פרגי. לך תדע מה הוא מרגיש, לך תהיה בטוח שמתחת לשכבות האיפור העבות לא מסתתר פסיכופט נוטף דם. גם כך הם נודעים בהתנהגותם האקסצנטרית. מתי מדובר בהצגה, ומתי בהתקף סכיזופרני? בכל מקרה עדיף להתרחק.

ליצן חמוש מוקף שוטרים בעיר רוסטוק (Gettyimages Imagebank)
אפשר להבין ליצנים, יש משהו מהם בכל אחד ואחד מאיתנו. כולנו הרי עוטים על עצמנו מסיכה, מנסים לפחות לא לחשוף את הסערות שבפנים. קחו למשל את פיירו, שדמותו הדומעת עיטרה את קירות בתינו בסוף הסבנטיז. מתחת לאיפור נשבר לו הלב. רק טבעי. הליצן בוכה, אבל כמקצוען הוא חייב להעמיד פנים ולצבוע אותם בחיוך.
אבל מה היה קורה לו מתחת למעטה האיפור שחוצץ בין אותו פיירו לביניכם הסתתרו קמטים של אדם זועף עם אג'נדה נקמנית וסהרורית? שיש לו נטיות לאלימות, או שהוא סתם מטורלל, אפילו חייזר, ואתם הרי בכלל לא תדעו שהוא כזה? הפסיכולוגים קוראים לתופעה קלורופוביה (כן, יש דבר כזה), אחרים סתם פחד מליצנים. הנה לפניכם סקירת כמה טיפוסים. ראו זאת כשירות לקורא: כך תבדילו בין ליצן משעשע, לפושע.
אם לליצנים היתה מאפיה, הרי שבראשה יעמוד הג'וקר, האויב האולטימטיבי של באטמן. בין אם בסדרת הקומיקס המקורית, בגילומו של ג'ק ניקולסון או בזה של הית' לדג'ר המנוח, הג'וקר נשאר אותו בדחן מבריק וכריזמטי עם סיפור חיים טרגי. הוא אינו שפוי במיוחד, אך בניגוד לרוב בני מינו הליצנים, אינו פועל לבד. הוא עומד בראש קרטל הפשע של גותהאם. תחשבו זאב רוזנשטיין עם אף עגול ואדום.
מהמטרופולין האפל של גותהאם, לעיירה השלווה דרי שבמדינת מיין, שם מתרחשת עלילת "IT", עיבוד טלוויזיוני לספרו של סטיבן קינג מ-1990. שבעה ילדים חנונים מותקפים על ידי ליצן לא משעשע במיוחד בשם "פניווייז". בלי סופר-הירו לצידם, הם נאלצים להיאבק בו בכוחות עצמם ומנצחים. אבל הייצור החמקמק והמאופר ה"זה" לא שמע שלא חוזרים על בדיחה פעמיים. 30 שנה אחרי הוא חוזר לרדוף את השביעיה - הם פחדו ממנו כילדים, עכשיו גם כמבוגרים.
ומ-Beat IT ל-Eat It: יש מי שמשתמש בדמות הליצן כדי לקדם מכירות, ויש מי שמנצל אותו כדי לנגח את הקפיטליזם החזירי, הזללני והגרגרני. כולנו מכירים כבר את הליצן רונלד מקדונלד, הלא הוא הקמע של רשת ההמבורגרים המשגשגת. בסרט Drive-Thru מ-2007 אנו מתוודעים ל'הורני' המייצג את 'הלה-ברגר'. במקום לטגן קציצות בקר, הוא שוחט פרות קדושות וגם כמה נערים פוחזים בדרך (כולל אחת שלובשת חולצת I love Bush). והכל בגלל אהבה נכזבת מן העבר.
מרחץ הדמים בסרטו החדש של רובן פליישר "זומבילנד". ג'סי אייזנברג כבר ריטש עשרות מתים-חיים מכל הסוגים ומכל המינים, אבל כשהוא נדרש פתאום להתמודד מול ליצן-זומבי, זה הוא שאוכל לעצמו את הלב. עזבו אותו מזומבים, ליצן זה באמת מפחיד. איך מתמודדים עם הפוביה הכי גדולה שלך? התשובה בטריילר הבא.
לא תאמינו - יש גם ליצן יהודי. הרשל שמויקל פנחס ירוחם קרוסטופסקי. אתם מכירים אותו יותר בתור קראסטי, קראסטי דה קלאון. הוא לא ממש פושע (למרות שכמעט הופלל בעבירה, אבל סיידשואו בוב הוא האשם), אבל הוא טיפוס לא סימפטי במיוחד. מתחת למסיכה מסתתר נער ישיבה לשעבר, שברח מבית אביו והפך לברנש מפוקפק עם נטיות התמכרותיות להימורים, אלכוהול, סיגריות ומשככי כאבים. אתם רואים חיוך מאופר, מתחתיו מסתתר גבר דכאוני.

קראסטי הליצן והומר סימפסון. דקירה בגב? (MCT)
העיסוק בליצנים רצחניים הוא בעיקר מנת חלקם של הבמאים האמריקנים, משטנג ועד ג'ון קרפנטר, אבל האימה שמוקרנת מאותם יצורים צבועי פנים סימפטיים לכאורה אינה בלעדית להם. גם באירופה מוטרדים מדמות הליצן. כך למשל תומאס גיסלאסון הדני, ממקורביי לארס פון טרייר.
בסרטו המשובח "P.O.V" מ-2001, הוא חושף אותנו לליצן מתוסכל שמנצל את תמימותה של קמילה (בגילומה של טרינה דירהולם), שזה עתה נמלטה מחתונתה בלאס וגאס. הליצן המשעשע ועב הבשר לוקח אותה טרמפ לאמצע שום מקום, שם הוא מנסה לאנוס אותה באיומי אקדח. קמילה נחלצת בעזרת נווד מזדמן. הליצן הפסיכופט נותר מאחור לבד, מוכה ומתייפח. מתאבד בירייה.
מתברר, אם כן, שליצנים רוצחים יש גם במציאות. אתם עדיין רוצים שאחד כזה ירקוד איתכם?