לא כיף להיות פשניסטה שמנה בישראל. יותר מזה, מדובר בסוג של אוקסימורון. בזמן שביתר חלקי העולם המתועש שומן הוא אחד הטרנדים הלוהטים ביותר, בישראל עדיין לא לגמרי מסכימים לראות מישהי שמגדילה בשקל תשעים וטופחת לעצמה על השכם באותה הנשימה.
"בישראל, התפיסה לגבי נשים שמנות היא שהן צריכות להעניש את עצמן", טוענת גאלה רחמילביץ' (25), סטייליסטית המתמחה בהתאמת שיק לנשים עבות, "ואם אפשר, עדיף שהיא גם תקבור את עצמה. תודה רבה". ועדיין, גאלה אופטימית לגבי ההפיכה השמנמניסטית בישראל. "יש לי הרגשה שבזמן הקרוב הכול ישתנה. מעצבים שלא יתאימו את עצמם לגוף הישראלי יאכלו קש, ומי שיהיה הראשון לעשות את זה ולהשתלט על השוק של בגדים מדהימים לשמנות הוא זה שיגרוף את הקופה".
למה נראה לך שזה יעבוד?
"מה שטוב בנשים שמנות, ואני אומרת את זה חצי בציניות, זה שהורגלנו להוציא מלא כסף. בדרך כלל אין לנו מה לקנות, אז אם אנחנו כבר מוצאות משהו יפה אנחנו נקנה אותו בו במקום ולא משנה מה. מבחינתי, אם תהיה חנות שאוכל להיכנס אליה ולהרכיב מלתחה מכף רגל ועד ראש, אני מוכנה לגהץ גם 20,000 שקל בקנייה. ואני לא היחידה. נשים שמנות הן כוח קנייה מטורף, אני לא מבינה איך אף טמבל עדיין לא הרים פה את הכפפה. האמת היא שלאף אחד אין אומץ לקום ולעשות את זה, אם כי אני בטוחה שברגעים אלה ממש יש מעצבים שיושבים ושוקדים על קולקציה כזאת בסגנון בת דיטו ל'אוונס'. את תראי, תוך כמה חודשים ליינים כאלה יצוצו בחנויות".

אלילת השמנמנות ואייקון אופנה. בת דיטו
(צילומים: אימג' בנק / Getty Images)
אז שומן־שיק זה באמת הדבר הבא?!
"כבר אי אפשר לברוח מזה. מי שיתחמק מההזדמנות, יפסיד. אגב, זה בכלל לא חייב להיות משהו בסגנון פאנק צעקני כמו שדיטו מציגה. גם קולקציית קז'ואל איכותית, מעוצבת ומסקרנת, אופנה אמיתית לשמנות, זה משהו שיצליח מאוד".
את חושבת ששומן הוא סוג של טרנד עכשיו? אפילו אולי בדרך לקבל לגיטימציה פרמננטית?
"לא הייתי מגזימה. אני עדיין רואה תגובות של אנשים שמוכיחות שזה לא המצב. רק אתמול נפגשתי עם לקוחה שהתלוננה שהיא נורא השמינה, והיא בסך הכול מידה 40. זו טעות לחשוב שיש טרנד כזה רק כי עוסקים עכשיו בנשים כמו בת דיטו".
מה דעתך על מצב החנויות למידות גדולות בארץ?
"אני חושבת שזה נורא עצוב. זה לא שיש כאן שתי נשים גדולות וזהו. לא חסרות גם נשים רזות שיש להן אגן רחב וירכיים, בארץ אין ממש פתרונות בשבילן והן נופלות לקטגוריה של 'מידות גדולות'. זה אבסורד".
אבל יש רשתות שמיועדות לנשים גדולות, לא? אז מה הבעיה?
"כן, כאילו שיש מה ללבוש שם - ממש אין. קודם כול, בחנויות האלה יש בעיית גזרות גדולה, במיוחד בחנויות שחרטו על דגלן את המידות הגדולות. הרשתות האלה הולכות ומידרדרות, ובוחרות בנשים רזות כמו גלית גוטמן או נועה תשבי להיות הפנים שלהן. גם חנויות שבנו את עצמן על המיתוג של המידות הגדולות הולכות ומקטינות את המידות עם הזמן".
למה, בעצם?
"זה תהליך שהתגלגל, ובעלי החנויות פשוט לא השכילו לעצור ולטפל בזה כראוי. הם הביאו לחנויות פריטים לא יפים, גזרות לא טובות וחומרים לא איכותיים, וכל זה במחירים אסטרונומיים. אז נשים גדולות לא רצו לקנות, העיצובים נשארו משעממים, המידות הלכו וקטנו והבדים כבר לא מחזיקים כביסות. הם בנו על הגב של הנשים השמנות מותגים, ועכשיו הם משתינים עלינו בקשת. אני מברכת על כל חנות מהרשתות האלה שנסגרת".

מה זה אומרת שבנו עלינו מותגים ומשתינים עלינו בקשת?
"בהתחלה המיתוג עזר לחנויות האלה להתבדל ובכך להבליט את עצמן על פני שאר החנויות והרשתות בשוק. הבעיה של הרשתות האלה היא שבניגוד למה שקורה בעולם, הן לא מתפתחות עיצובית. לפני כשנתיים הבועה הזאת התפוצצה, כי היו הרבה תלונות שאין פריטים אופנתיים. אבל אז הן הלכו לקיצוניות השנייה והוציאו פריטים כמו ז'קטים זרחניים שאף בחורה שמנה לא תעז ללבוש. בשלב הזה החנויות התחילו לקרוס, אבל במקום לתפוס את עצמן בידיים, לייעל ולהשקיע בתדמיתנים - הן פשוט זרקו הכול ובחרו לברוח חזרה לשוק של הרזות, שכביכול בטוח יותר".
את חושבת שיש בארץ פשניסטות שמנות? בנות שמחכות ליום שתיפתח "טופשופ" במידות גדולות?
"אני חושבת שבארץ אין פשניסטות בכלל. פשניסטה זו אישה שהיא סוג של קורבן אופנה מושלם במובן החיובי של המילה, מישהי שאופנה היא החמצן שלה. אני לא חושבת שיש סביבנו נשים כאלה, פשניסטות גדולות בטוח עדיין אין אצלנו. חבל מאוד שאף אחת מהנשים הגדולות שבכותרות, כמו עירית קפלן, לא ממתגת את עצמה כפשניסטה. הן יכולות רק להרוויח מהמיתוג הזה".

יש עתיד? הדוגמנית קריסטל רן
למה בעצם נשים גדולות לא מעיזות?
"בארץ לא אוהבים לראות שמנות. הקלף הראשון שבדרך כלל שולפים כדי להצדיק את השנאה הזאת הוא קלף הבריאות כמובן. אבל אלה שטויות, אני מכירה הרבה אנשים שמנים בריאים ואנשים רזים חולים. זו צביעות מטורפת. בארץ יש בעיה נוספת, והיא שכשאישה מרגישה טוב עם עצמה היא נתפסת כשחצנית ואין פרגון. חינכו אותנו שאסור לנו לפרגן לעצמנו, ואישה גדולה עם ביצים זה בכלל מטריף. איך מישהי שאמורה לשנוא את עצמה יכולה להיות כל כך מלאת אטיטיוד, שמחה וביטחון? זה מלחיץ אנשים. גם התפיסה שלנו לגבי מידות מעוותת. מה שנחשב אצלנו לשמן מאוד, בארה"ב יהיה בגדר הסביר. אין לנו אומדנים סבירים בכל הנוגע לשומן".
מה צריך לקרות כדי שיותר פשניסטות שמנות "ייצאו מהארון"?
"זה לא קשור למקום כמו שזה קשור לעבודה שלך על הפנימיות שלך. כשאת תתמודדי עם השומן שלך, אז גם קבוצה של ערסים שתרוץ אחרייך ותקלל אותך לא תזיז לך".
אני חושבת שחצי מהדרך זה להתמודד עם המילה "שמנה". שמנות לא מסוגלות לומר שהן שמנות, ואז כשזה מגיע מבחוץ זה מערער אותך ומנפץ את האשליה שאת מנסה לחיות בה.
"לחלוטין. צריך להבין ש'שמנה' זה בסך הכול שם תואר, אבל החברה הפכה את זה למילת גנאי. זו עובדה, לא קללה. ברגע שתכירי באמת, פתאום זה ייראה לך מגוחך שאנשים מנסים לומר לך שאת שמנה בנימה של גנאי".

אפופה בחזון "אחרית הימים" המרטיט של רחמילביץ' על ליינים מטורפים של בגדים מהממים בדיוק במידה שלי בארץ תוך כמה חודשים, החלטתי לצאת ולרחרח אם הקונספט הנ"ל לא יסיים את חייו כעוד אגדה אורבנית. חוץ מזה, הייתי חייבת לבדוק איך אני דוחפת את עצמי פנימה וגוזרת קצת מניות לפני כולן.
שלום יוסף, רציתי להגיד שאתה אחד המעצבים האהובים עליי בארץ. גם רציתי לדעת אם יש סיכוי שבחודשים הקרובים תוציא ליין הורס לנשים במידות גדולות. ואם כן, האם אני יכולה להיות הפרזנטורית שלך?
"הממ... תראי, הרעיון לא זר לי. כבר עכשיו אני עושה הזמנות מיוחדות לנשים במידות גדולות".
לא רוצה להזמין במיוחד כמו הזקנות בשנות ה־40! רוצה שהכול יהיה שם שיק כמו בוטיק, ואני אוכל לבוא ולבחור כמו הרזות!
"אני משער שיום אחד זה עשוי לקרות, זה מצטרף לעוד הרבה מיזמים שאני רוצה להוציא לפועל ולא מגיע אליהם. כמו בגדים לגברים, למשל".
יש לזה מקום בישראל בכלל? כלומר, יכולה להיות כאן אייקונית אופנה שמנה? פשניסטה של ממש כמו האייקוניות הגדולות שיש בעולם?
"הכול עניין של מישהי שתקום ותעשה מעשה. כולנו מדברים על בת דיטו, היא אחת שלא חיכתה שמישהו ייצור אותה. היא קמה ואמרה שהיא שמנה וזה הפרפורמנס שהיא מביאה, היא זו שיצרה את המצב שמקבלים אותה והופכים אותה לאייקון".
ואיך אפשר לעשות את זה כחול־לבן?
"ברגע שנשים גדולות יקומו ויתחילו להפגין נוכחות אופנתית. אין כאן בעיה עם נשים שאוכלות ולא רוצות להפסיק, אבל הן צריכות גם לדעת להתלבש".
עם כל הכבוד, איפה אתה רוצה שהן יתלבשו בדיוק? אני חושבת שאתה צריך ללכת על ליין א־לה בת דיטו ל"אוונס" ואני צריכה להיות הפרזנטורית שלך.
"יאללה, תשלחי לי תמונות שלך למייל ואראה את זה בערב".
מהמם.
תגובתו של יוסף לתמונות לא התקבלה עד רגע ירידת הגיליון לדפוס.
מסתמן שלא הצלחתי להכניע את נסיך השיק הארצישראלי. חבל. מרירה וטעונת אנרגיות נקמה, החלטתי לבדוק איך אפשר לגלגל את הרעל הלאה ולהנמיך את רוחם של אלה שלפחות מנסים. במילים אחרות, לבדוק עם "ml" אם הם מבינים למה אף בחורה שמנה לא רוצה להיכנס אליהם לחנויות. תפסנו שיחה עם דניאלה רייבנבך, מנהלת יחסי הציבור של "ml".
זו רק אני או שהפרזנטורית של הרשת, נועה תשבי, רזה?
"נועה תשבי ממש לא רזה. היא מידה 42 ב'ml"'.
אוקיי, אז המידות שלכם ממש קטנות. כבחורה שמנה קצת קשה לי לראות בנועה תשבי מודל לאישה שמתמודדת עם אותן הבעיות האופנתיות שאני נתקלת בהן. זו לא רשת למידות גדולות?!
"לפי הסקרים שעשינו, 84% מהלקוחות שלנו, נשים בגילאי 45-25, טענו שהן מרוצות מנועה תשבי כפרזנטורית, שהן מזהות אותה עם המותג ורואות בה מודל לחיקוי".

אני קצת מקנאה בה, היא נורא רזה בשביל פרזנטורית לשמנות.
"הסקרים הוכיחו שנועה תשבי ממש לא מאיימת על הלקוחות, ושכולן מאוד מרוצות מהבחירה בה".
נועה מידה 42, ומהן בעצם המידות הכי נמכרות בחנויות שלכם? מה המידה הראשונה שאוזלת מהמדפים?
"בדרך כלל מידות 46-44. אלה נשים שעד היום לא היו עבורן פתרונות אחרים, ו'ml' מספקת את הצרכים שלהן. עכשיו הכיוון שלנו הוא גם צעיר יותר, ולכן יש ליין של מידות יותר קטנות".
אז המידות אכן קטנות יותר. ומה דעתך על הביקורת שאיכות החומרים ירודה, שהעיצובים לא מקבילים לשפה העיצובית ששולטת בעולם האופנה ושהמחירים מנותקים?
"קודם כול, אנחנו תמיד שמחים לקבל ביקורת והכול ייבדק. אני חייבת להדגיש שלאחרונה התחילו לעבוד שתי מעצבות חדשות, וכבר בקיץ תהיה קולקציה עם פריטים מדהימים. ולגבי המחירים - הם לגמרי סבירים, ותמיד יש הנחות ומבצעים: בסוף העונה, באמצע העונה וגם בתחילתה".
אז בינתיים מציון לא תצא תורה, ועד שתקום השמנה הלוהטת הראשונה אני משערת שפשוט ניאלץ לשאוב את מיטב השראת המידות הגדולות שלנו מהניכר. אחד הז'אנרים המרתקים של בלוגי האופנה בחו"ל הוא ז'אנר הבלוגריות של המידות הגדולות, מה שמכונה "Plus Size". בעין ישראלית בלתי מזוינת, המראות
הניבטים מהבלוגים האלה כמעט בלתי נתפסים: נשים שמנות בבגדים מלאי שיק שמצטלמות א־לה קייט מוס. סוג של עולם מקביל, חנות ממתקים של פשניסטות אדירות ממדים.
אחת מבלוגריות המידות הגדולות הידועה והפופולרית ביותר היא סטפני מהבלוג "le blog de Big Beauty", שחקנית מתחילה ודוגמנית למידות גדולות שקיבלה לאחרונה פרס על הבלוג יוצא הדופן שלה מ"Elle" הצרפתי. צריך להיכנס לבלוג שלה כדי להאמין. שמנה או לא, סטפני צרפתייה והיא יודעת שיק מהו. התמונות שלה נראות הרבה יותר כמו תמונות של אודרי טוטו שנמתחו במראה מעוותת מאשר כמו של בחורה שמנה שהתחפשה לדיוות סטייל. גן עדן.
"אני לא רואה שום צד שלילי בלהיות שמנמניסטה", טוענת סטפני בריאיון בלעדי ל־GO. "להפך, הגוף שלי נותן לי הזדמנויות להיות הרבה יותר יצירתית בכל מה שנוגע לאופנה - לאלתר ולחפש, אף פעם לא משעמם לי. אני מקבלת המון מחמאות על הלבוש שלי בבלוג, ואני חושבת שזה מגיע בעיקר מהעובדה שאני לא מתחבאת אלא דווקא מדגישה את מה שיש לי ומתגאה בקימורים".
מה היית מייעצת לבחורה מלאה שרוצה להפגין את התשוקות הפשניסטיות שלה כלפי חוץ אבל מפחדת לבלוט יותר מדי בקהל?
"תדגישי את החלקים היפים שלך. לכל אחת יש חלק יפה כלשהו, זה יכול להיות החזה, המותניים או הרגליים. תראי את נכסייך, והכי חשוב: תחשבי חיובי. תימנעי מלהתחבא, תשוויצי! לא חייבים ללכת מיד עד הסוף, אפשר להתחיל להתלבש מיוחד ומעניין בהדרגתיות, ולהיות אדג'ית יותר ככל שהזמן עובר וצוברים יותר ביטחון. את לא חייבת להגזים בשביל להיות אופנתית, זה לא אומר שאת חייבת להיראות גדולה מהחיים. אביזרים איכותיים ומעודנים יעשו את העבודה".
לא הרבה מאחוריה של סטפני משתרכת בגאון הבלוגרית של "Fatshionista" מלוס אנג'לס, צעירה עם פטיש הורס מצחוק לנעליים ופני בובה מעוררות קנאה.
תגידי לי את האמת, היית מעדיפה להיות רזה?
"האמת היא שלא. אני יודעת שקשה לקבל את זה ולהאמין לי, אבל לא. אני אוהבת את הגוף שלי כמו שהוא. אין ספק שלקח לי זמן להגיע למקום הזה, אבל אני שם. מצד שני, כן הייתי רוצה שיהיו לי הרבה אופציות אופנתיות כמו שיש לנשים רזות. אני יודעת שההצהרה הזאת תגרום לאנשים לרצות לומר לי שאני פשוט צריכה לקום ולהוריד משקל אם זה מה שאני רוצה, אבל אני מאמינה שהבגדים צריכים להתאים את עצמם לאנשים ולא להפך".
יש חוקים שנשים מלאות אמורות ליישם בכל הנוגע לאופנה?
"אני לא מאמינה בחוקים כאלה. למשל, החוק שאומר שאת צריכה ללבוש בגדים שמעניקים אשליה שאת רזה יותר ממה שאת. את לא צריכה ללבוש את מה שירזה אותך - את צריכה ללבוש את מה שאת אוהבת, גם אם זה לא גורם לך להיראות רזה יותר. לדעתי, החוקים היחידים שתקפים לנשים גדולות בכל הנוגע לאופנה הם בדיוק אלה שתקפים גם לגבי רזות: לדאוג שהבד יהיה איכותי, ושהבגד יהיה נוח ושיקי. זהו. בגלל המחסור באלטרנטיבות, לנשים גדולות יש הרבה פעמים נטייה לקנות את מה שהן מוצאות. אני חושבת שזה נורא, כי את צריכה לאהוב את מה שאת לובשת, לא רק לסבול אותו".
![]()
טיפים של גאלה רחמילביץ'
1. זרועות גדולות ורחבות: לנסות לא למשוך תשומת לב למקום, לא מבחינת צבע ולא מבחינת שרוולים מיוחדים. שרוולים מתרחבים עדיפים על צמודים, למשל שרוולי עטלף עדינים. בקיץ, שהבעיה קשה יותר כי הידיים חשופות, עדיף ללבוש חולצות עם שרוולים שמסתיימים במרפק או שרוולים בגזרת בלון מהכתף ועד המרפק, ואז התפיחות נראית כמו חלק מהגזרה ולא כמו חלק מהזרוע שלך. גם גופיות ספגטי מומלצות, כי הן מאריכות את היד. וכמובן - להיזהר עם שעונים ותכשיטים עבים שמקצרים את היד.
2. בטן גדולה ורופסת: גזרה גבוהה, גם בתחתונים וגם במכנסיים. זה מה יש.

3. פנים רחבות: להקפיד על תספורת שממסגרת את הפנים ומעדנת אותן. לא תספורות קצוצות ולא תספורות נפוחות.
4. קרסוליים ושוקיים עבים: להיזהר ממגפונים. כדאי לבחור בחצאיות עם נעלי עקב שמאריכות את הרגל ומצרות אותה. זכרי, אורך הוא מה שמצר.