לימוד נגינה משפר את כישורי הקריאה

נגינה דורשת שעות רבות של עבודה קשה, אך מחקר חדש מלמד שההשקעה משתלמת: ילדים שמתאמנים בנגינה משפרים את יכולת הקריאה ומבינים טוב יותר את הנאמר בכיתה

מוחם של מוזיקאים פעיל יותר בהשוואה לזה של אנשים שאינם מתאמנים במוזיקה ומסייע להם לעבד בצורה יעילה יותר מידע המגיע אליו מהעיניים או מהאוזניים. כך עולה ממחקר חדש שמתפרסם ב"דיילי טלגרף".

 

החוקרים גילו כי החלק בקליפת המוח שאחראי לפירוש הצלילים, הקורטקס האודיטורי, מגיב מהר יותר לכמויות המידע הענקיות שזורמות למוח מהחושים אצל אנשים המתאמנים בנגינה. כלומר, מלבד תפקידו בעיבוד מידע שמיעתי, הוא גם משתתף בפעולת הקריאה.

 

פרופ' נינה קראוס, חוקרת מוח מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, מוזיקאית חובבת ומי שעמדה בראש המחקר, קוראת לבתי הספר לשלב יותר האזנה למוזיקה בתוכניות הלימוד, על מנת לשפר את כישורי הקריאה והשפה של הילדים:

 

"העיניים והאוזניים שלנו קולטות מיליוני פיסות מידע בכל שנייה, והמוח אינו מסוגל לעבד את כולן. כך קורה שהמערכות החושיות שבמוחנו משמשות אף הן לעיבוד האותות. אנשים שלומדים נגינה מוכשרים להתמודד טוב יותר עם המידע העצום הזה, מפני שהם מאומנים בזיהוי תווים וצלילים. מי שיודע לזהות את הדפוסים החוזרים בלחנים, ידע גם להיות קורא טוב יותר, משום שבסופו של דבר אותיות ומילים הן בסך הכול תבניות חוזרות".

 

פרופ' קראוס ועמיתיה בדקו כיצד המוח של מוזיקאים ולא-מוזיקאים מגיב לגירויים שונים באמצעות אלקטרודות שרשמו את הפעילות החשמלית המוחית (EEG) של הנחקרים. המשתתפים שידעו לזהות טוב יותר הרמוניות וצלילים, הצליחו גם טוב יותר במשימות הקריאה.

 

ממצא אחר שעלה מהמחקר הוא שמוזיקאים מצליחים להקשיב טוב יותר ולהבין היטב מה נאמר להם גם בסביבות רועשות כמו כיתה הומה או מסעדה עמוסה, מפני שהמוח שלהם מאומן יותר במשימות הדורשות קשב.

 

בעקבות מחקר זה וניסויים דומים בתחום, מנהלת פרופ' קראוס בימים אלו פרויקט מיוחד בבתי הספר בשיקגו שמטרתו לבחון בסביבתם הטבעית של הילדים כיצד לימוד נגינה תורם לכישורי הקריאה.