חתמתי על כרטיס אדי לפני כשנתיים.
אני מודה שהיתה לי רתיעה מהעניין, אבל מרגע שמכירים מקרוב אנשים שנזקקו להשתלה מצילת חיים או משפרת חיים - נגמרים ההיסוסים. אני לא רוצה לפרט על המקרה האישי ולרדת לפרטים או לשמות. אגיד רק שמדובר במישהו קרוב שהיה זקוק לתרומה וזכה בה, וזה שיפר את איכות חייו ללא היכר. מאותו הרגע, נמחקו ונמוגו כל ההיסוסים. בעקבות האירוע החלטתי לחתום על כרטיס תורם איברים ועשיתי זאת מייד. כשאתה מכיר מקרוב אנשים שנזקקו להשתלה, קיבלו אותה ומה זה עשה להם, זה משחרר מעכבות.
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
אדם לא רוצה לחשוב על מותו ומה יעשו בגופו אחרי מותו. הרי גם במעמד החתימה אפשר לרדת לרזולציות של איבר כן ואיבר לא. הרעיון שמפרקים את הגוף, החיטוט במוות, זו לא מחשבה מרוממת רוח ולכן מרתיעה. לא מדובר כאן רק במעשה חיובי אלא בהמשכיות החיים בעבור האדם שנזקק לתרומה וגם בעבור התורם עצמו, שאיבריו ממשיכים לחיות בגופו של המושתל.

נמחקו ונמוגו כל ההיסוסים. עם כרטיס אדי (צילום: נועם מוסקוביץ')
יש אנשים שדואגים שמא יקצרו חייהם בטרם עת, והרי סביב זה גם עסקו בשאלות הלכתיות על מוות מוחי. אנשים חוששים בטעות שמרגע שהם חותמים, היד "קלה
יותר". אבל אני מאמינה שהרופאים יתנו ויעשו את כל המאמצים ברגע האמת. יש מי שחושש שהידיעה שהוא חתום על כרטיס אדי תביא לכך שהרופאים ישקיעו פחות מאמצים להצלתו וימהרו להשתמש באיבריו לתרומה. בעיניי זו מחשבה קצת קונספירטיבית. אני יודעת שיש הרבה דעות קדומות סביב הנושא הזה. אני מאמינה שהרופאים שלנו הם אנשי מקצוע מוסרים ומקצועיים עם לב רחב, והם לא חוסכים מאמץ כשמדובר בהצלת חיים. קדושת החיים בשבילם היא ערך עליון.
אני חושבת שחשוב לדבר על תרומת איברים, ולחנך ולהסביר בנוגע לחשיבות ההשתלה והתרומה מעצמך למען מישהו אחר וגם לענות על הדעות הקדומות וההתלבטויות. מדובר בקדושת החיים. אני לא הייתי משאירה את ההסברה בידי המורים, אלא דואגת שעמותות ואגודות כמו המרכז להשתלות יתנו לתלמידים הסברים מקיפים ומלאים על המשמעות של הדבר. ראוי שנערים ונערות בני 16, שמקבלים תעודת זהות וכבר עצמאיים ועומדים על דעתם, יקבלו החלטות כאלה. אני לא הייתי עושה
את זה סמוך לגיוס לצבא, אלא בסמוך לקבלת תעודת הזהות.
כמו שנהוג לומר: מעפר באת ואל עפר תשוב, ואם אתה יכול להציל מישהו, לתת המשכיות וחיוניות לטובת אדם אחר, תצא נשכר; תצא מהעולם הזה בתחושה שתרמת משהו לאנושות .
ההמלצה הקטנה שלי היא לא לרדת לרזולוציות או לדמיין לך מה יקרה לגוף לאחר מותך; פשוט לחתום ולהתרחק מהמחשבות הללו . בסופו של דבר קדושת החיים היא ערך עליון וכאן המקום שנפגש מי שמוכן לתרום עם מי שזקוק לתרומה.