מי יודע?

כולם יודעים, אבל לא אומרים. שי פרץ לא מרוצה מכך שיעל פוליאקוב מצליחה בשם החשיפה, אבל לא הולכת איתה עד הסוף

אין ויכוח כי "הכל דבש" של יעל פוליאקוב, היא אחת הסדרות הכי מרעננות שעלו על המסך שלנו בשנים האחרונות. הפורנוגרפיה הנפשית המתחוללת על המסך מזמינה את הצופים להציץ דרך חור המנעול אל חייה של סלבריטאית מהדרגה הראשונה, בצורה שצלמי הפפראצי או טובי התסריטאים לעולם לא יוכלו. קווי הדמיון בין חייה האמיתיים של פוליאקוב לאלה המתוארים בסדרה מקבילים כמעט לחלוטין. אבא מפורסם שנפטר, שני אחים, אם שמשחקת את עצמה, ילד עם שם המתחרז בשמו של בנה, וגם שלל רומנים שדווקא לגביהם נשאר הרפרנס מעורפל.

 

בשישי שעבר, בעת ראיון של הנשים לבית פוליאקוב לאילן לוקאץ' באולפן שישי, על ההבדלים שהיטשטשו בין המציאות והסדרה, כמעט חשפה שוש פוליאקוב, האם והאגדה, את הסוד הכמוס של בתה, אולי הכותבת הכי מתערטלת בטלוויזיה. "פולי עד יומו האחרון אמר 'איך לא הצלחתי לסלק מפה...'", התחילה לומר שוש למצלמה. יעל, שקלטה במהירות שפיה של אמה מפיק מרגליות, קפצה מהכיסא: "אל תדברי על זה. על מה את מדברת?" היא צרחה עליה. "על הסדרה את לא מדברת ועל זה את מדברת? את לא מדברת על זה! בוא'נה, תגידי, את השתגעת?".

למה שלא תחשפי קצת יותר? פוליאקוב (איור: יואב דאובה)

 

"היא תכף הורגת אותי", נאנחה שוש בריטואל הקבוע, כשברקע יעל שואגת: "על ה־זה את מדברת?!". ושוש בתגובה חד פעמית, שמעידה על פצע כואב שנפתח, סיננה: "אל תביאי לי זמרים הביתה".

 

מופע האימים הלא צפוי הזה אל מול המצלמות סגר עבור יודעי דבר את חרושת השמועות בדבר סיפור מכונן בעברה של הכוכבת, אשר הוסתר בהקפדה בראיונותיה הלכאורה חושפניים לתקשורת, לגבי קו עלילה מרכזי בסדרה. או, אם אתם צריכים את זה במילים פשוטות: אם כל הדמויות בסדרה אמיתיות - אז מי הוא לעזאזל ג'וני (בגילומו של ציון ברוך) המסתורי שפירק את נישואיה של יעל?

 

מדור הרכילות שלנו מאוד רצה לגלות לכם את האמת, אבל החוק היבש עומד לצידה של פוליאקוב. הגנת הפרטיות קוראים לזה. ואפילו העובדה שפוליאקוב בעצמה הציבה רף חדש של חדירה לחייה (בשם האמנות, כמובן) - לא גורעת ממנה את הזכות הזו.

 

אבל האם זו לא חובתה של היוצרת לחשוף את גרעין האמת? הרי לא מדובר פה במקרה של הזמר ההוא שלא בא להפגנה ושזהותו המינית חבויה עמוק בתוך מגירות חייו. מדובר ביוצרת שהפכה את החשיפה לסוד הצלחתה. זה הזמן של פוליאקוב לעשות את הצעד הקטן האחרון, לכבות את תמרות העשן של מדורת הרכילות, להתייצב בגלוי - כפי שהיא מתיימרת לעשות - ולספר לצופיה סוף סוף את האמת המלאה שמאחורי יצירתה. מי כמוה יודעת שהמציאות עולה על כל דמיון.