למה אני לא יכולה ליזום אם מתחשק לי?

חשבתי שאני הולכת לעשות לו את הערב: נראיתי פצצה, הייתי שתויה ומזומנה לאהוב, ערוכה לשכוח להתקשר כשאתפכח. בדיוק מה שכל גבר היה חולם עליו: זיון פיפי ולישון

משונה מאוד שדווקא בדור הפמיניסטי בו אנחנו חיות בחורות עדיין בוחרות ליהנות מהספק ולהסתפק בחיבוק ידיים. למה אנחנו יושבות בציפייה לכך שמשהו טוב יקרה מעצמו ומשאירות את המושכות בידיהם של הגברים?

 

אחרי שהתחלתי או יותר נכון סיימתי קשר עם בחור בתוך שבוע לא רצוף בכלל ונכנעתי לשעמום ולשגרה הרדומה שסיגלתי לעצמי, חיפשתי קצת אקשן. עשיתי מעשה ושלחתי לו סמס תמים, סתם לראות לאן זה יתפתח.

 

לטענתו, הקשר הסתיים כשאני מחוץ למשוואה. היה ברור לשנינו שהוא נשבה בקסמיי, אבל פשוט לא בשל לנתינה או תירוץ אחר שלא סיפק אותי כלל באותו ערב, בכל זאת בחרתי להאמין לו ושלחתי הודעה.

 

"אתה בהכרה?" התנסחתי כמו שגברים נשמעים כשהם מחפשים דרך מקורית להעביר את המסר שהם לא רוצים להיות לבד הלילה, רק שחשבתי שיהיה יותר מתוחכם לרשום "אתה בהכרה" ולא "ער". למרות הכל אני עדיין אשה ולא מחפשת "סתם", אלא צריכה אהבה, גם אם קצת אחרי חצות ואני חצי מעולפת בבר שבמקרה קרוב לדירתו.

 

התוכנית שלי היתה מושלמת. חשבתי שאני הולכת לעשות לו את הערב: נראיתי פצצה, הייתי שתויה ומזומנה לאהוב, ערוכה לשכוח להתקשר כשאתפכח בטח מחרתיים ומה שבטוח שאף שוטר לא יעצור אותי בצד לבדיקת ינשוף. בדיוק מה שכל גבר היה חולם עליו, זיון פיפי ולישון, אפילו בלי לצחצח שיניים.

 

שוב מצאתי את עצמי ישנה באלכסון

כשהתכנון לא יצא לפועל כי הוא בושש לענות נתקעתי עם תוכנית ב' על פי הסטנדרט הנשי הקבוע: במקום להתעורר במיטה זרה עם חמרמורת, להתלבש מהר ולצאת בלי לתת נשיקה, מצאתי את עצמי עם הנייד ביד מחכה לצפצוף הגואל שישנה את חיי, או לפחות ישפיע על מהלך הערב.

 

נשארתי בדד על קצה הבר, עדיין ב"שיק" אבל עם משהו עצוב בעיניים. הצפצוף היחידי שנכנס לתמונה היה הוא, מצפצף על הכריזמה שלי ועל נסיוני הכושל במאבק הכוחות בין המינים.

 

שוב מצאתי את עצמי ישנה באלכסון, מתעוררת עם חמרמורת במיטה מוכרת היטב וכמתבקש מוסיפה הלקאה עצמית נוסף על כאב הראש. "וואי, איזו פתטית אני, למה עשיתי את זה? הוא בכלל לא רוצה אותי" ועוד הרבה משפטים משביתי שמחות שקיבלו חיזוק מהחבר'ה.

 

ואני שואלת למה? למה אני לא יכולה להתקשר אם הפעם לי בוער משהו? למה אני לא יכולה להזמין את עצמי לקפה אם בא לי ותמיד צריכה לחכות שהוא יעשה את הצעד הראשון, האחרון ואת אלו שבאמצע? הוא תותח ואני מסמיקה מהצד השני של השולחן או הטלפון, וכשאני יוזמת אני פתטית והוא בטוח מגלגל את העיניים.

 

זה לא ברור מי כותב פה את החוקים שמובילים לחוסר ביטחון משולב עם הביטחון שהוא, ולא משנה מי אותו "הוא" יהיה, תמיד מתייחס בזלזול ליוזמה שעולה לי בפאסון, כבוד ואגו.

 

כל זה דורש היערכות מחודשת, לכן אני רוצה להמליץ על תוכנית פעולה. תני לו לשאול את כל השאלות, גרמי לו להיות זה שיכיר כל פרט ופרט בך, עשי זאת בחוכמה וזכרי "הקם להרשימך, השכם להרשימו". תני לו לגלות את היופי שבך ורק אז, אחרי שהוא נשבה בקסמייך, פני לו אט אט ובאלגנטיות את הבמה.

 

ככה תגרמי לו להבין מי את

התשובה היתה כאן תמיד: בגלל שהוא זה שקובע את הטון לך אסור להיות תמימה ולהניח שיהיה לך את כל הזמן שבעולם לספר לו על החוויות הבלתי נשכחות שעברת בחו"ל עם החבר'ה, על השירות המרתק שלך ועל הכשרונות המטורפים שלך בציור, אפייה וסריגה.

 

אין זמן, אל תסמכי על זה שהוא יהיה באותה ארוחה רומנטית שאת מתכננת כבר מהיום הראשון בה תפתיעי עם סופלה ויכולת מטורפת להחליף את אימו בארוחות שישי ביתיות ואינטימיות. הוא גם לא בהכרח יהיה שם כדי לפתוח בטעות את המגירה שפינה לך בדירה שלו כסימן לאהבת אמת ולפתע יגלה שאת חצי משוררת, לא. ממש לא.

 

מצד שני, זה נכון שאף אחת לא רוצה לדבר בלי סוף בדייטים הראשונים שלה ולהצטייר כחופרת, ובכלל - את עדיין חייבת להראות לו שגם הוא מיוחד ומרתק בעינייך. כדי להקל את הדברים עלייך לנקוט באמצעים הבאים:

 

• שכרי דירה ותמיד זכרי שהשחקן במגרש הביתי הוא באופן אוטומטי ביתרון, לכן חשוב לזקוף כאן נקודות לזכותך. אבזרי אותה בהתאם לאופי שלך, אך אם מדובר בפדנטיות השתדלי לסטות ממנהגייך ודאגי לתת הרגשה נוחה.

 

• אם את מוכשרת בדרך זו או אחרת אל תחכי לרגע בו יעלה נושא מקשר, הציגי את זה לראווה בדירה שלך. אם את מציירת תלי ציור או יותר טוב שניים על הקיר בסלון עם חתימה ברורה של שמך, מה שבטוח יוביל לשאלה "וואי, מה את מציירת?" ומכאן הדלת תיפתח להרחבה בנושא.

 

• אם יש לך כישורים נוספים אל תתביישי לחשוף גם אותם, כי אם חלק מהתחביבים שלך זהים לשלו קיים סיכוי שהוא יגנוב את הפוקוס ויוביל אותך היישר לתחרות כשרונות סמויה שעלולה להסתיים באובדן הביטחון העצמי שלך.

 

מערכת יחסים עם אגו, לא עם בן אדם

• אם את עובדת בעבודה איכותית עם תנאים טובים אל תתביישי לנפנף בה, אבל עשי זאת עם טקט כדי לא לסרס אותו. אסור לך לשכוח שלפחות בחודשים הראשונים את מנהלת מערכת יחסים עם אגו, ולא עם בן אדם.

 

• כשתציגי תמונות מטיולים שעשית הוא יבין מיד שאת בחורה הרפתקנית, שרביצה מול הטלוויזיה אינה פיתרון לסוף שבוע עבורה. בה בעת זכרי שחיות מחמד משמשות כמראה לחייך. אז אם את מגדלת איגואנה או גרביל - חכי לפחות לדייט השלישי. אם יש לך כלבלב מתוק, לעומת זאת, דאגי להפגיש ביניהם כבר בדייט הראשון, וכך תוכלי לראות עם מי יש לך עסק.

 

בנות יקרות, זה לא כזה מסובך. אלא אם כן אתן רוצות להימצא שיכורות פלוס בבר עם הנייד ביד מחכות לגאולה, יש לכן בעצם שתי אפשרויות:

 

1. למצוא בחור מזדמן שרוב הסיכויים לא יהיה קרוב אפילו לטעמך האישי ולסיים איתו את הלילה בשירותים עם המכנסיים מופשלים. בעצם, סביר להניח שהוא רק יחזיק לך את השיער שלא יתערבב עם הספגטי של הצהריים באסלה.

 

2. להחליט שמעכשיו את זו שבשליטה, לייצר ראשונה את אפקט ה"וואו " עם בחור שקצת יותר לטעמך, ואז קרוב לוודאי שעל הדרינק בבר הוא ישלם, ואת תדעי לבטח שאת הערב הזה את גומרת, תרתי משמע, עם חיוך.