מעילות בכספים: מה המניעים ואיך מזהים ומונעים

אחרי משבר כלכלי מתגלים לא פעם מקרי מעילות. הסיבות: חובות, הסתבכויות עסקיות ,הלוואות בשוק האפור, רצון לעמידה ביעדים ואף בעיות נפשיות. מהם הסימנים המקדימים ומהם הפתרונות האפשריים?

עיתות משבר גורמות לעובדים לבחון דרכים "יצירתיות" להגדלת הכנסותיהם, לעיתים תוך ביצוע פעולות בלתי חוקיות בעסק כגון גניבות, מעילות והונאות. כך לדוגמה חשד למעילה של 4 מיליון שקל בישרוטל, או החשד לגניבת מזגנים במיליונים על ידי שני עובדי אלקטרה - שפורסמו לאחרונה. הניסיון מלמד כי מרבית הארגונים פועלים לצמצום החשיפות רק לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה - וחבל.

 

• עוד בערוץ קריירה
• צריכים מבקרי כספים ורואי חשבון? חפשו בלוח הדרושים שלנו
• חשד למעילה בישרוטל

 

המציאות מלמדת, כי בתי העסק הפגיעים ביותר למעילות הם בתי העסק הקטנים והבינוניים בהם לא קיים מערך בקרה מובנה ושלעוסקים בתחום הכספים יש יד חופשייה. ברבים ממקרי המעילות, התברר לאחר איתור המועל כי כל האורות היו אדומים וידועים - פשוט אף אחד לא בדק אותם. העובדה שגופים אלו לא עורכים בדיקות אמינות ומיון לעובדים גורמת אף היא לגידול בחשיפה למעילות.

 

כך למשל, מנהלת חשבונות שמעלה במיליון שקל, סיפרה לחברותיה על הסתבכות כספית בעסק של בעלה. במקרים אלו ואחרים, ידעו העובדים על מניע אפשרי לביצוע מעילה אולם לא ייחסו לכך כל משמעות. ערנות למניעים אפשריים לביצוע מעילות הינו אחד מהכלים היעלים ביותר למניעתן.

 

הגורמים העיקריים אשר מביאים עובדים ומנהלים לבצע מעילות:

בצע כסף - מדובר במניע הבולט ביותר בביצוע מעילות. העבריין מעריך את הסיכון להיתפס מול הפיתוי הכספי. האפשרות להרוויח סכומי כסף גדולים, תוך סיכון נמוך להיתפס, מהווה מניע לביצוע מעילה. ככל שהסכום גדול יותר והסיכוי להיתפס נמוך יותר- כך יגדל הפיתוי של העבריין לבצע את המעילה. חשוב לציין כי במקרים רבים גם גורמים בכירים בארגון ששכרם ומעמדם רם לא עומדים בפיתוי "לעשות כסף קל". 

 

חובות הימורים - מהמרים כבדים ובני משפחותיהם מוצאים את עצמם לא אחת בהפסדים שאין באפשרותם להחזיר מהמקורות הכספים אשר עומדים לרשותם. חובות אלו נושאים בנוסף ריביות גבוהות המכפילות ומשלשות את החוב המקורי. בהעדר יכולת להחזיר את הכספים פונה החייב לדרך הקלה - מעילה בכספי הארגון. ראו את מקרה אתי אלון והבנק למסחר.

 

הלוואות בשוק האפור - הלוואות הנלקחות בשוק האפור נושאות ריביות רצחניות המגיעות לעיתים למאות אחוזים בשנה. גורמים עבריינים המעורבים במתן הלוואות נוהגים לרוב ביד קשה כלפי המפגרים בהחזר ההלוואות. ניתן לציין כי לעיתים אף מאימים על החייב ברצח, דבר שעלול להוביל לעיתים לביצוע מעילה.

 

הסתבכויות עסקיות - אנשי עסקים אשר הפסידו את כל כספם מתקשים במקרים רבים לרדת ברמת חייהם ולאובדן מעמדם והשפעתם בקהילה העסקית. במקרים רבים מסתיימים אירועים מסוג זה בהתאבדות, במקרים אחרים בוחר איש העסקים בביצוע מעילה לצורך שמירת מעמדו ואורח חייו. כך, לכאורה, הסתיימו חייו של מוני פנאן.

 

התמכרות לסמים - התמכרויות לסמים דורשת סכומי כסף גדולים. הצורך הכספי מחד וטשטוש חוש השיפוט של המכור עלולים להיות מניע לביצוע מעילות.

 

סחיטה - מעילות על רקע של סחיטה התרחשו בעולם. עובדים שנסחטים על רקע מיני או על רקע של "שלדים" שנמצאים בארון, עלולים לבצע מעילה לצורך תשלום דמי שתיקה לסוחטים.

 

עמידה ביעדים - לעיתים העובד נמצא תחת לחץ כבד לעמוד ביעדים של רווח או מכירות. כשלון בעמידה ביעדים עלול במקרים מסוימים להביא את העובד לבצע מעילה לצורך הסתרת כישלונו או כדי להראות לממונים כי הצליח בתפקידו.

 

נקמה - עובדים אשר פוטרו מתפקידם או לדעתם קופחו בתפקידם או בשכרם עלולים למעול בכספי הארגון. גם סכסוכים על רקע אישי עם הדרג הניהולי או הבעלים של הארגון עשויים להביא עובד למעול בכספים. וכך גם פגיעה במחשבי הארגון וגניבת מידע.

 

אתגר - מניע זה נפוץ בעיקר בעבירות מחשב. האתגר האינטלקטואלי הכרוך בהתגברות על מערכי הבקרה הינו הגורם העיקרי לביצוע המעילה. כך למשל מקרה ה"אנלייזר".

 

אידיאולוגיה - לעיתים כספי המעילה אינם מיועדים כלל לטובת המועל, אלא לשימוש פוליטי כגון מימון מערכת בחירות, תשלום שוחד לבוחרים, מימון עסקאות נשק או צרכים הנדרשים לגוף העומד מאחורי המעשים. מניע אידיאולוגי אחר הוא פעילות בסגנון רובין הוד, קרי מתן כספים לנזקקים או גורמים המסיעים לאוכלוסייה מסוימת.

 

בעיות רפואיות - טיפולים רפואיים עלולים לעלות סכומי עתק. במדינות בהן אין ביטוח רפואי חינם לאזרחים, אירעו מעילות על רקע הצורך בכספים לביצוע ניתוחים וטיפולים רפואיים יקרים.

 

בעיות נפשיות - הפרעות נפשיות או יצר שאינו ניתן לשליטה לגניבה, כגון קלפטומניה, מסוגלים אף הם להוות מניע לביצוע מעילה.

 

כיצד ניתן למנוע זאת?

• הפרדת תפקידים – אחת מנקודות החולשה של עסקים קטנים היא הפרדת תפקידים לא נאותה. העובדה שבעסק מספר קטן של עובדים מכתיב במקרים רבים בהם אותו עובד מבצע שורה של פעולות החושפות את הארגון למעילות לדוגמה: עובד שמקבל צ'קים מלקוחות, גם רושם אותם בספרים וגם אחראי על ההתאמה עם הלקוח.

 

למרות הבעייתיות בעסקים קטנים הרי שניתן לפתור בעיות אלו לא על ידי שינוי הפעולות המבוצעות על ידי העובדים הקיימים והפרדת הפעולות בצורה טובה יותר בין העובדים - ולאו דווקא על ידי הגדלת כוח האדם. במידה ולא ניתן לפתור את חלוקת התפקידים בין העובדים הרי שיש להעביר פעולות רגישות כגון קבלת כספיים מלקוחות או ביצוע תשלומים לבעלי העסק. פתרון אחר יכול להיות על ידי ביצוע בדיקות מדגמיות על הפעולות המבוצעות.

 

• יציאה לחופשה – מעילות רבות מתגלות כאשר העובד המועל יוצא לחופשה. עובדים שמבצעים מעילות נוטים לא להיעדר ממקום העבודה מתוך חשש לגילוי המעילה או חוסר יכולת לתת הסברים לשאלות הנשאלות בעת החפיפה עם המחליף. או לחשש שמישהו אחר יבצע פעולות בתחום פעילותם שעלול להביא  . הקפדה על נוהל מסודר של יציאה לחופשה רצופה של לפחות שבוע עבודה הינו כלי בקרה יעיל בעסקים גדולים כמו גם בקטנים.

 

• ביקורות פתע – אחד מכלי הבקרה הטובים ביותר הינו ביקורת פתע. הביקורת צריכות להתבצע בתחומים רגישים כגון מלאיים, קופה, אמצעי תשלום וכד'. ספירות פתע של מלאי, ספירת מזומנים, לקוח סמוי, בדיקת רציפות צ'קים, מסירת צ'קים ללא שם העסק ועוד, הן בקרות יעילות מאוד לצמצום חשיפות והגברת הבקרה על פעילות העובדים בעסק. עובד היודע שבכל עת יכולה להתבצע ביקורת פתע יחשוב פעמים לפני שינצל פרצות שלא נבדקות כלל.

 

• שימוש בדוחות חכמים – כלי בקרה נוסף בעסקים קטנים כגדולים הוא שימוש בדוחות חכמים. לדוגמה צ'קים מסדרות עתידיות, שינוים חריגים במלאי ביחס לקניות ומכירות, חוסר רציפות במספרי צ'קים, גידול בצ'קים ביחס למחזור, קיום צ'קים במערכת על שם עובדים בעסק, ירידה בתקבולים במזומן ועוד יכולים להתקבל בקלות על ידי המנהלים ולסייע באיתור מעילות. עסקים קטנים נוטים פחות להיעזר בכלים - וחבל. קיימים כיום מומחים רבים אשר מסיעים לארגונים להפיק דו"חות אלו בעלות נמוכה.

 

• "קו חם" לדיווח - לרוב לא קיימת זרימת אינפורמציה מהעובדים לממונים על האכיפה בחברה. פתרון אפשרי הוא פתיחת "קו חם לתלונות ומיידעים" או תיבת תלונות. מחקרים שנערכו בעולם מצאו כי ארגון אשר מיישם שיטות אלו מצמצם ב-50% את היקף המעילות והגניבות בארגונו.

 

 

הכותב הוא רו"ח, מומחה בזיהוי ואיתור מעילות ושותף במשרד אלקלעי מונרוב - בקרה וניהול סיכונים.