שלוש שנים אחרי שהוגשה התביעה, המוזיקה המזרחית נהנית לכאורה מפריחה חסרת תקדים. לכן נשאלת השאלה, האם גם היום היה צריך טל לעשות מעשה נואש כזה על מנת לזכות להתייחסות מצד תחנות הרדיו המובילות בארץ.
התשובה לצערי, כן. עדיין, באביב 2010, בעוד קובי פרץ ממלא את היכל נוקיה, עדיין חלק גדול משיריו לא מושמע בתחנות כמו גלגלצ ורשת ג'. גם אמנים מפורסמים אחרים, כמו מושיק עפיה, איציק קלה, יואב יצחק וזהבה בן, הביעו ייאוש מהתחנות הללו: עפיה, למשל, כבר הצהיר שיפסיק לשלוח אליהם חומרים.
גם אם עורכי המוזיקה בתחנות האלה יקדישו חמש דקות להקשיב לשירים החדשים של כוכבי העל האלה, הרי שאמנים ידועים פחות כמו אור כהן, שהוציא השנה להיט מצליח ("כוכבים של אהבה") ואופיר כהן, שרק בקיץ שחלף כבש את כל תחנות הרדיו האזוריות עם הלהיט "חום גופי עולה", עדיין לא זוכים שם להשמעות.
רק דבר אחד ברור: אסור לאמן מזרחי להסתיר את זהותו ולשנות את שמו (במקרה הזה, לשם אשכנזי-לכאורה בשם שרון קינן) כדי לנסות להיכנס לתחנות אלו. עליו לשאת את שמו בגאווה ולדעת שאין שום סיבה שיתבייש בעשייתו המוזיקלית, כי בקיץ 2010 גם אם רשת ג' תדלג עליו, יש מספיק פלטפורמות אחרות בהם יוכל להיות מושמע.
רק על דבר אחד הוא חייב להקפיד: להוציא שירים מעולים ולא חלטורות, כדי שלהבא אף אחד לא יעז לדלג עליו, כי ידעו שכמו שהוא מזרחי, כך הוא גם איכותי.