מִמַּה נִמְלָטוֹת הָאַיָּלוֹת בִּמְרוּצָתָן
מַה תִּרְצֶנָּה לְהַשִּׁיל מֵעַל גַבָּן
מִמַּבָּטִי הֵן נִמְלָטוֹת.
אֶת מַבָּטִי תִּרְצֶינָה לְהַשִּׁיל מֵעַל
גַּבָּן הַקָּמוּר וְהַצַּר הַיָּפֶה מִכָּל יָפֶה
מַבָּטִי הַחוֹמֵד
הַשּׁוֹרֶה עַל גַּבָּן הַיָּפֶה לְהַשִּׁיל
הָיְתָה לִי דִמְעָתִי לֶחֶם.
אַיָּלוֹת נִמְלָטוֹת אֶל חַצְרוֹת
אֱלֹהִים הַגְדוּרוֹת, מְלַחֲכוֹת נִיחוֹחַ
עַל הַמַּיִם
רָאִיתִי צְבִי בַּשָּׂדֶה.
חַיִּים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים דָּבָר עַל קִיּוּמִי.
מַבָּטוֹ, שֶׁאֵינִי כְּלוּלָה בּוֹ,
תְּנוּעַת צַוָּארוֹ הַיּוֹרֵד אֶל הָעֵשֶׂב
חֲקוּקִים בְּגוּפִי הַפְּנִימִי,
הַנִּרְעָד, מִתְנַעֵר,
יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שׁוּב וָשׁוּב,
שְׁקִיעַת פַּרְסוֹתָיו בַּלַּחוּת הַדְּשֵׁנָה,
הָרִצּוּד הָעֵר תַּחַת עוֹרוֹ
עוֹטֵה הַשֵׂעָר.
רָאִיתִי צְבִי בַּשָּׂדֶה.
זִכָּרוֹן שֶׁהוּא כְּשִׁכְחָה.
שִׁכְחָה שֶׁהִיא צְבִי.
"רָאִיתִי צְבִי בַּשָּׂדֶה"
(מִשְׁפָּט אַחֲרוֹן בְּפֶרֶק 21
בַּסֵּפֶר 'ג'וליוס וינסום'
שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת הָעֶרֶב בַּמִּטָּה).
בַּחֲצִי הָעַמּוּד הָרֵיק, חֲרִישִׁית,
נִבְעֶה מַעֲרֵה יַעַר,
שָׂדֶה, קַרְסֻלַּיִם דַּקֵּי הַרְגָּשָׁה.
תַּחַת הָעוֹר הַדָּרוּך מְפַכִּים חַיִּים
שֶׁאֵינֶנִי יוֹדַעַת עֲלֵיהֶם דָּבָר.
חַיַּי.
צְבִי בַּשָּׂדֶה.
צביה ליטבסקי, ילידת 1949, למדה פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. וזימרה קלאסית באקדמיה למוזיקה בירושלים. הופיעה כזמרת באופרה הישראלית, עם תזמורות, ברסיטלים ובהקלטות. כיום מורה ומרצה לספרות, כותבת מסות ומאמרי ביקורת. ספרה החמישי "ליטורגיה" עומד לצאת לאור השנה בסידרת ריתמוס לשירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד
לכל כתבות המדור לחצו כאן