הקניידלך של סבתא רות

רגע לפני שהיא מתחילה לגלגל כדורים על גבי כדורים, נורית טל חושפת את המתכון המשפחתי לקניידלך שעובר מדור לדור. אזהרה אחת: אל תכפילו כמויות

כל עדה והמנהגים שלה, כל משפחה והמתכון שלה וכולם בטוחים ששלהם הכי טוב והכי מוצלח. אז גם אצלנו זה ככה - לקניידלך שלנו, על פי מתכון "פולדאי" שורשי, אין מתחרים.

 

ערב חג הפסח, נסתיימו הניקיונות והוגעלו הכלים. כלומר, נוקו והוצא מהם "טעם" המאכלים שבושלו בהם קודם לכן, ועכשיו הם מוכנים לחג הפסח ללא זכר לחמץ. הבנים יצאו לתת ביטוי לפירומניה החבויה שלהם ושרפו את שאריות החמץ שעוד נותר. הבנות נכנסו למטבח לסייע בהכנות לחג: גלגול הקניידלך וקילוף תפוחי האדמה, שבושלו בקליפתם, לסלט ולארוחת הצהריים הקלה שתוגש כהכנה לבליסה הגדולה של הלילה. לארוחת הצהריים יוגשו תפוחי אדמה בליווי שמנת חמוצה, וזה הכל.

הילדים מגלגלים (צילום: נורית טל)

 

"את העיסה לקניידלך מכינים אך ורק לפי הכמויות הרשומות - לא מגדילים, לא מכפילים ולא מֶחַצִים", זו האזהרה שהעבירה סבתא רות לאמי, והיא העבירה לנו. "אם רוצים יותר, מכינים שתי עיסות בשתי קערות נפרדות".

 

אמי ניסתה פעם את מזלה והכפילה כמויות. מיותר לציין שבאותו החג גלגלנו קניידלך עד אובדן ההכרה, לאחר שהכדורים שהוכנו מהעיסה שהוכפלה לא עלו יפה בבישול ונשלחו אחר כבוד לפח. אני, שכבר למדתי מניסיון מר זה, מתמידה למלא אחר ההוראות כלשונן וככתבן. מי שרוצה להסתכן, יעשה זאת על דעת עצמו.

הקניידלך של סבתא רות (צילומים: נורית טל)

 

קניידלך

המרכיבים (לכ-22 כדורים):

50 גרם מרגרינה בטמפרטורת החדר

1 כפית מלח

מעט זנגביל (יבש) טחון

3 ביצים

12-10 כפות מדידה קמח מצה (כף מידה = 10 גרם קמח מצה = כף אכילה עם גבעה קטנה)

 

אופן ההכנה: 

1. בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים, למעט קמח המצה.
2. מוסיפים בהדרגה את קמח המצה (שמים מעל 10 כפות רק אם יש צורך), עד שמתקבלת עיסה יציבה אך לא יבשה.
3. מניחים לעיסה לעמוד כ-30 דקות עד שעה.
4. בעזרת הידיים יוצרים כדורים בקוטר של כ-3 ס"מ ומבשלים אותם במים רותחים עם מעט מלח (1 כפית על 3 ליטר מים) במשך 30 דקות. מוציאים אחד ובודקים: חוצים אותו לשניים ואם כולו באותו הגוון, במרכז ובחוץ - הוא מוכן. אם במרכז צבעו עדיין כהה יותר, מבשלים עוד כמה דקות.
5. מוציאים את הקניידלך ממי הבישול. מוסיפים למרק המתחמם רק לקראת הארוחה.

 

נורית טל כותבת את הבלוג תופינים