הרב הראשי: לא לניתוק דתי מיום העצמאות

בתשובה שכתב לפרופ' הלל וייס, קובע הרב עמאר כי כי אין לנתק את הסממנים הדתיים מתאריך החגיגות בה' באייר: "הכעסים יחלפו, ואיש איש כמנהגו"

הרב הראשי שלמה עמאר דוחה את הצעתם של רבנים ופעילים בימין, שביקשו מהרבנות הראשית לנתק את סממניו הדתיים של יום העצמאות מתאריך החגיגות הממלכתי. בתשובה שכתב לפרופ' הלל וייס, שפנה אליו בעניין, רומז הרב עמאר כי המהלך יעורר "כעסים", וקובע כי יש לשמר את המצב הקיים בו בו כל אדם מציין את יום הקמת המדינה בהתאם להשקפת עולמו, אך כולם באותו יום. 

 

המטרה המרכזית של יוזמי ההצעה הייתה ליצור מצד שבו כל הזרמים הדתיים יציינו את יום העצמאות בתפילת הלל. כיום עומדת התפילה החגיגית במוקד הויכוח בין הציונות הדתית לחרדים, אך אם יוקדם יום העצמאות בארבעה ימים הוא יחול בראש החודש – יום שבו היא נאמרת בכל מקרה. על נימוק זה כתב הרב עמאר כי "אין בכך כלום" משום שעמדת רוב הפוסקים היא שאין לברך על תפילת ההלל ביום העצמאות – "וכן עיקר להלכה ולמעשה". בשל כך הוא קובע כי אין לחתור למצב בו "יאלצו" החרדים לומר הלל בברכה ביום זה. "גם הכעסים יחלפו", סיכם הרב עמאר, "ואיש איש כמנהגו".

  

עוד הסביר הרב הראשי כי הרב עמרם אבורביע, שהיה רבה הספרדי של פתח תקווה, נתן באחד מספריו סימנים המבוססים על אותיות האל"ף-בי"ת, ולפיהם ניתן לדעת באיזה יום בשבוע יחול כל חג. בין היתר קבע כי יום העצמאות חל מדי שנה באותו יום של שביעי של פסח, והרב עמאר תהה: "איככה נוכל לשנות דבר נפלא כזה?".