"את חייבת לעשות לך לפחות ילד אחד"

תפסיקו להלחיץ אותי, גם ככה לא קל לי. אמהות יקרות, אם אכנס להריון "בטעות" לא אעשה הפלה. אני מבטיחה. עד אז, אני מעוניינת להכיר גבר נחמד, להקים איזו מערכת רגשית, תוססת ואולי יחד איתה, תגיע גם הקצפת...

במיוחד עכשיו, החגים, הקיץ, את עומדת להרגיש זאת כל כך חזק. סופך נראה קרוב ביותר, תשארי בודדה, מי יתחתן איתך עכשיו? גם כך את נחשבת "שרוטה", לא יציבה, דפוקה. סביר להניח שאת נראית מדהים ומרוויחה לא רע. אז למה?

 

בנות בגילך אוטוטו סבתות. הן נורמליות. הן יציבות. מה את עשית עשר שנים? כלום. ביזבזת. הן נתנו חיים הקימו משפחות, חלקן הפרידו. את לא בסדר, מכיוון שעדיין לא עשית לפחות ילד אחד.

 

ואז מגיעה השאלה איך בדיוק. טוב, איך אני יודעת, אבל יותר נכון זה - עם מי?

 

מה? חסר? אין לך איזה חבר הומו? אני מכירה המון שעשו ילדים עם הומואים. תכנסי לאינטרנט.

 

נכנסתי. הספיק לי. הורות אחרת, הורות שונה, זה הכל מסחרי שם. רוצים שתעשי מנוי. האבות נשארים אותם אבות. שנים כבר.

 

מי יכול לרצות לעשות לי ילד?

 

גרוש עם ילדים יחפש גרושה, רווק בגילי יחפש צעירה, ואת? לפחות תעשי לך ילד.

 

אצלנו בעבודה, מתלהבת הסבתא, זה מאוד מקובל. שתי בחורות עשו עם חומואים. כן חומואים.

 

יש הרבה הומואים שמחפשים אשה לעשות איתה ילד. טוב. תתקדמו. ילד זה לא צעצוע. הלחץ שהחברה מפעילה, החברות שכבר יש להן ולא יכולות להחזיר את הגלגל אחורה, הפחד מלהישאר לבד ולחילופין, להיות עם ילד ולא לדעת מי האבא שלו.

 

אינני יכולה לחיות באזור אפור, בחוסר ודאות. אני מעדיפה להיכנס להריון מסטוץ או מרומן קצר, לא מתרומה אנונימית.

 

נשים חזקות כלכלית יכולות אולי להרשות לעצמן, ואל תספרו לי סיפורים שכל ילד מביא את הברכה שלו. זה מתאים בבני ברק ובמאה שערים, שם חיים מתרומות מהאדמורים.

 

כן, אני שומעת תיק-תק, תיק-תק

אני לא רוצה ילד עם אמא מתוסכלת. לא רוצה ילד שיחסר לו משהו. רוצה ילד שיבוא מאהבה ונתינה, לעולם של שפע, סיפוק ואושר. כן, אני שומעת תיק-תק, תיק-תק, אבל אי אפשר בכוח.

 

כל יום הוא קריטי. הלוואי שהיה מישהו שיכול להגיד לי בוודאות - יהיה בסדר. אבל אין דבר כזה. בינתיים בכל מקום שאני עוברת, בתחנת האוטובוס, בסופר, בבנק, אנשים מפתחים שיחות חולין ותמיד זה מגיע: "את חייבת לעשות לך לפחות אחד".

 

תפסיקו להלחיץ אותי, גם ככה לא קל לי. אמהות יקרות, אם אכנס להריון "בטעות" לא אעשה הפלה. אני מבטיחה. עד אז, אני מעוניינת להכיר גבר נחמד, להקים איזו מערכת רגשית, תוססת ואולי יחד איתה, תגיע גם הקצפת... חוץ מזה, יש פה משהו אנרגטי. כמה ניסו ולא הצליחו? הרי כל אחד מאיתנו הוא סוג של נס קטן. בנק הזרע - לא בשבילי. אולי בשבילך, אני לא פוסלת.

 

האמת היא שלאשה גרושה עם ילד הרבה יותר קל. כן. היא לא "לחוצה" להתחתן, חוץ מזה יש לה כבר ילדים. היא "נורמלית". לי יש אחיינים.

 

אז אני כבר נושקת ל... כמעט 43. לא נראית. אז מה. מרגישה מצד אחד לא ממומשת, מצד שני חכמה.

 

אני לא אשה של בכוח. אם יוצא - לבריאות. ואם לא, אז יהיה על מה להצטער. או שכן או שלא.

 

בינתיים אני יכולה להתקלח מתי שבא לי, לצאת מתי שמתחשק, לקנות מה וכמה שאני רוצה. כי אין לי משהו אחר.

 

חג שמח!