לכולנו היה בכיתה בחור בשם אלירן. אם זה לא היה השם שלו, זה היה הטיפוס, וזה מה שחשוב. אלירן היה מאיים "המורה, מה, עוד פעם שעת אפס? לא מקובל. אסור לך לקבוע את זה. מחר כולם מבריזים!".
ביום למחרת כולם היו מגיעים לשעת האפס כמובן, כמו ילדים טובים. וגם אלירן. למעשה, הוא הגיע לפני כולם. הוא יודע שאם יחמיץ יותר מדי שיעורים, ירד לו הציון והוא עלול לעוף מבית ספר. לחברים הוא תירץ "לא, פשוט אבא שלי יצא מוקדם לעבודה, אז הוא כבר הקפיץ אותי".
אלירן לא אהב גם מבחנים. "המורה, את לא יכולה לעשות שני מבחנים ובוחן בשבוע אחד. לא משתתף. כולם! תניחו את העטים. לא עושים את הבוחן". שבוע לאחר מכן הוא קיבל חזרה את המבחן עם ציון 72. כי הוא עשה אותו כמו ילד טוב.
אלירן היה מאיים שאם יש עוד שעת אפס אחת ודופקים אותו, הוא מבריז, והפעם "על באמת". אחרי שלושה חודשים של שעות אפס, אליהם הגיע אלירן במרמור, וכל פעם בתירוץ אחר, הוא רצה להראות לחברים שלו שהוא לא יצא טמבל, והוא כן ידפוק את המערכת וינקום במורה על הימים שהיה צריך לקום מוקדם. אז אלירן בא והחביא את הספוג בכיתה השניה.
אלירן סיים את הלימודים, הצבא, ואת האוניברסיטה. הוא גם הפך למנוע החיפוש הגדול בעולם. אבל יש משהו שהוא לא למד - אל תאיים על החזקים ממך, כי בסוף תצטרך להתקפל.
זכרתם להזיז את השעונים בבית שעה אחת קדימה בסוף השבוע? האמת, שאלה מטומטמת. ברור ששכחתם שעון אחד או שניים. אני אעזור לכם - באוטו, ובמיקרו (כי מאוד חשוב לפופקורן לדעת שעכשיו כבר 5 ולא 4). לכו, כוונו וחזרו, אנחנו מחכים. חזרתם? יופי - עכשיו לכו תכוונו גם את הטיימר של הדוד חשמל - ומחר בבוקר לא תצטרכו להתקלח שוב במים קרים.
כשרציתי לכוון את הטלפון הסלולרי שלי, נוקיה 5800, הוא היה אדיב מספיק להגיד לי ששעון הקיץ נכנס לתוקף ושהוא יכוון את עצמו. גם הממיר של הטלוויזיה הסתדר בעצמו ולא ביקש עזרה.
אבל חוץ משני אלה - על כל שאר השעונים עברתי באופן ידני. בעולם דיגיטלי על כל שעון שמכוונים נזכרים בעוד שניים שמשום מה לא יסתדרו לבד וצריך לכוון גם אותם - שעון היד (כן, עוד יש לי כזה), השעון המעורר וכן השעונים במצלמה, במצלמת בווידאו, בקונסולת המשחקים (כדי שאראה שאני משחק גיטר הירו עד 5 בבוקר), באייפוד, במערכת הסטריאו, ובשלט של המזגן - אם אני רוצה שהבית יהיה קריר ונעים כשאגיע אליו בסוף יום העבודה.
בזכות שעון הקיץ אנחנו אמורים להרוויח שעת אור במהלך היום, ולחסוך מליארדתלפים שקלים למשק, אבל את השעה הנוספת שאני הרווחתי - בזבזתי בכיוון כל השעונים בבית. אה, ובלפטופ, שבו נזכרתי הבוקר.