אבל מה - קיים העניין הפעוט הזה של המרחק. לו אין בכלל דרכון, והיא מטופלת בשני ילדים. חוץ מזה, גם צריך להיזהר מאיידס. לכן, הם עושים סייבר. כלומר, סקס וירטואלי. הוא יושב ליד המקלדת שלו, שם בסן פרנסיקו, והיא יושבת ליד מקלדתה היא, כאן, בחולון. אצלה מאוחר בלילה, הילדים מזמן ישנים. אצלו אחר הצהריים. הוא מקליד מה הוא "עושה" לה, היא מקלידה מה היא "עושה" לו. בסוגריים, הם מקלידים מה קורה אצלם בגוף, במציאות. לפעמים זה דיאלוג, לפעמים זה מונולוג. כשהעניינים מתחממים, המשפטים מתקצרים, מסתכמים לפעמים בחזרה על אות אחת. מ', למשל, היא אות פופולרית מאוד, כמו אחותה הלועזית, m.
רומיאו ויוליה די מתרגשים. מחר הם מתכוננים להשתמש בפעם הראשונה ב"נטמיטינג". הוא שלח לה מיקרופון ומצלמת וידאו, וקנה גם סט כזה בשביל עצמו. מחר הם יוכלו סוף סוף לראות זה את זה ולדבר בקול, בלי שיצטרכו להקליד. מרקוצ'יו, חבר של רומיאו, סיפר לו שהוא כבר מזמן עושה סייבר עם וידאו ואודיו, וזו חוויה אחרת לגמרי מסקס מוקלד. זה כמעט אמיתי.
למי שעדיין אינו מחובר לאינטרנט, וגם למי שמחובר אך נהנה מחיי מין פיזיים מספקים, שחוסכים ממנו את הצורך להתנסות בסייבר סקס, הסיפור על רומיאו ויוליה נשמע מדע בדיוני. אב בהתחשב בטכנולוגיה הנוכחית, הסיפור הזה כבר עתיק כמעט כמו מחזהו המקורי של שייקספיר. בעוד חלק ניכר מהאנושות עדיין לא מאמין שאפשר ליהנות מיחסי מין עם מישהו שאי אפשר לגעת בו, חלק אחר מהאנושות (כ-50,000 איש ואשה ביום, לפי אחד הסקרים) כבר מזמין את זולתו לאורגזמה בשלט-רחוק.
תעשיית הסקס היא הכוח המניע את כלכלת האינטרנט. המסחר האלקטרוני עבר את השיפשוף הרציני שלו באתרי הסקס, ועד היום, נראה שיותר כרטיסי אשראי מגוהצים וירטואלית באתרים פורנוגרפיים מאשר בכל אתר אחר. יש יותר ממיליון אתרי סקס, והחומרים הפורנוגרפיים מהווים עשירית מכל הסחר האלקטרוני - היקף של כמיליארד דולר בשנה שעברה.
(...) מכירים את המשפט "לבושים יפה ואין לאן ללכת"? אז השלב הבא הוא להתלב יפה, בחליפת סייבר סקס מיוחדת - ולהישאר בבית כדי לבלות. החליפה תהיה מצוידת בעשרות חיישנים, שלפי פקודות מהמחשב יעבירו תחושות של חום, קור, דיגדוג ורטט. את החליפה, שמבוססת על טכנולוגיית הדי.וי.די, פיתחה חברת 'ויויד אנטריינמנט', והיא תשווק, כנראה, בשנת אלפיים.
אם בשנות ה-70 פינטז וודי אלן ב"ישנוני" שלו על האורגזמטרון העתידני, אז הנה זה כבר מגיע.