דם ואש ותמרות עשן

"בראשית עלה סבי לארץ, ואז עלה אבי/ באש. במדבר סיני. 1967/ הוא יצא מהאש, ובא אלי/ קר". שיר חדש של המשורר שחר-מריו מרדכי

אָבִי

בְּרֵאשִׁית עָלָה סָבִי לָאָרֶץ, וְאָז עָלָה אָבִי

בָּאֵשׁ. בְּמִדְבָּר סִינַי. 1967.

הוּא יָצָא מֵהָאֵשׁ, וּבָא אֵלַי

קָר

 

בָּאָבִיב אִמִי עוֹשָׂה סֵדֶר בָּאָרוֹנוֹת וְאָבִי עוֹשֶׂה סֵדֶר

פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ. "חוֹבָה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם"

וְאָבִי דּוֹחֶה חוֹבָתוֹ. "וְהִגַדְתָּ לְבִנְךָ" וְאָבִי -

כָּפּוֹת יָדָיו, זְרוֹעוֹתָיו, יְרֵכָיו -

דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן.

 

שחר-מריו מרדכי, משורר. שיריו, תרגומיו ומאמרים פרי עטו נדפסו במוספי העיתונים השונים ובכתבי העת, בהם: "דקה", "הו!", "הליקון", "מטעם", "משיב הרוח", "עמדה". ספר שיריו עתיד לראות אור השנה בהוצאת אבן חושן. לשיר נוסף של מריו מרדכי לחצו כאן

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן