פגישה, חצי פגישה

גלי (28), בחורה ירושלמית שאוחזת כבר כמה שנים בחיי רווקות מייסרים שמתובלים בלא מעט בררנות סטואית, מסבירה למה זה לגיטימי לסנן בחור שלא צוחק מהבדיחות שלך

את בחורה יפה ואינטליגנטית שמדשדשת בשוק הפנויים־פנויות כבר כמה שנים. יכול להיות שאת קצת בררנית מדי?

"אני לא יודעת איך בדיוק את מגדירה בררנות. מבחינתי, יש גברים שאני רוצה וכאלה שאני לא רוצה. חוץ מזה, בררנות זה לא רק סוג של תכונת אופי, זה גם קשור במצב רוח. לפעמים אני מרגישה יותר פתוחה לאהבה ולפעמים לא. כמו בימים שלא בא לך לאכול כלום".

 

ובכל זאת?

"אני לא מרגישה שאני בררנית מדי כל עוד יש איזון בין מספר הגברים שרוצים אותי ואני לא רוצה אותם וההפך. הרי יש גם כאלה שאני רוצה והם פשוט לא רוצים אותי. זה לא שאף אחד בכלל לא מוצא חן בעיניי".

 

את יודעת אם מישהו מוצא חן בעינייך או לא בשנייה הראשונה?

"אני יודעת מיד. יש גם דברים מסוימים שמראש אפסול עליהם, למשל עדה. אני מעדיפה אשכנזים".

 

אז יש מצב שתפספסי את אהבת חייך כי הוא לא מהעדה הנכונה?

"תראי, יש יוצאי דופן. אני מאמינה שאם מישהו אמור להיות אהבת חיי, אז אני לא אפסול אותו ולא משנה מה. לכן אני לא רואה שום דבר שלילי בלהיות בררנית, כי אני מאמינה שמי שאת צריכה להיות איתו - פשוט לא תפסלי אותו ויהי מה. לדעתי אם את פוסלת הרבה גברים, כנראה שפשוט באמת לא מצאת את האחד שמתאים לך, זה הכול".

 

אז לדעתך אין דבר כזה בררנות, זה הכול גורל?

"כן, אפשר להגיד. גם חשוב לומר שמבחינתי, בניגוד לבחורות אחרות שאני מכירה, כשאני יוצאת לדייט אני לא חושבת על הבחור כעל אב לילדיי. אני לא חושבת לטווח הרחוק, אלא חושבת על כאן ועכשיו, אם כיף לי ונעים לי עם הבנאדם. ואז, כמובן, יוצא שאני אפסול בחורים על טעם רע בלבוש, או על זה שהם לא צוחקים מהבדיחות שלי, או בגלל שיש להם קול מעצבן. כביכול אלה לא סיבות שאמורים לברור עליהן בעל, אבל אני לא מחפשת בעל - אני קודם כול מחפשת מישהו שיבוא לי לראות אותו בפגישה הבאה. הבעיה היא לא להתחתן, אלא להתחתן עם מישהו שרוצים באמת".