שואף למעלה? קודם תהיה בנאדם
לימדו אותנו שבשביל להצליח צריך "מרפקים" ושלפעמים חייבים לדרוך על אנשים בדרך למעלה. זה לא צריך להיות כך - שום הצלחה בעבודה לא שווה את אובדן האנושיות שלנו. כיוון שאולי נתקדם בעבודה אבל נאבד את הדברים החשובים בחיים
ניהול קריירה / רויטל הנדלר
פורסם: 01.04.10, 15:56
לימדו אותנו שבשביל להצליח צריך "מרפקים". "רודפי קריירה" למדו, לימדו, והאמינו שלא משנה מה הם יפגשו בדרך, אם צריך אז הם ידרכו עליו למען ההצלחה שלהם. אך השאלה היא אם כך זה חייב להיות, והאם זה משתלם.
כלומר, האם איבוד היותך "אדם" בדרך, גם אם יבטיחו לך שבסופו של דבר תהיה עשיר ומצליחן מאוד – שווה את המרוץ? או כמו שאמא שלי אומרת: מה יהיה כתוב על המצבה שלך – עבדה שעות נוספות והצליחה מאוד? (איזה מזל שיש לי אמא כזו).
הצלחה בעבודה – על שום מה?
שום הצלחה בעבודה לא שווה את איבוד האנושיות שלנו, ה"אדם" שאנחנו. ואם אנחנו לא מצליחים להגשים את הכישורים שלנו תוך כדי בניית האישיות הפנימית שלנו – ההצלחה אינה אמיתית, ובסופו של דבר נאבד את הדברים החשובים בחיים: האהבה שלנו לבני אדם, החמלה, הרוך, שלא לומר את המשפחה, הילדים, החברים, בן הזוג. אז האם מרפקים ודריסת כל אדם בדרך לפיסגה הם הדרך להצלחה? לא.
בהחלט אפשר, רצוי ואף משתלם להצליח בלי לאבד את האנושיות שלנו. כשאחד מאנשי העסקים שאני בקשרים איתו אמר לי "את חייבת לגדל עור של פיל", תגובתי הייתה מהירה וחדה: "אני עובדת קשה בשביל לשמור על עור של תינוק". עולם העסקים כל כך בקלות גורר אותנו לאגו, לאגרסיביות, ליהירות ולרדיפה אחר ניצחונות, שזו ממש עבודה קשה לשמור על שפיות, רוך ואהבה בתוכו. ובכל זאת, אני מאמינה שזה אפשרי.
ולסיום, הנה טוקבק מקסים, שנכתב בטור קודם שאני מזדהה איתו והחלטתי להביא אותו כלשונו:
"אם נזכור לעשות עסקים ביושר ובאמונה
אם נזכור לא לפחד ולא לקנא
אם נזכור לעמוד במילה
אם נזכור לתת שירות גם לאחר קבלת מלוא התשלומים
אם נזכור לתת ולא רק לקחת
אם נזכור לא להיות פלצנים עם הלפטופ והשעון בגודל של פריזבי
אם נזכור לא לדרוך על גוויות בדרך.
אם רק נזכור את זה.. "
(ותודה לטוקבקיסט "עולה למעלה לאט ובטוח")
הכותבת, רויטל הנדלר, היא מנכ"לית AllJobs דרושים.