תתרווחו ותסעדו

לכבוד המימונה, אבי שושן חבר לחיים אוליאל, מנהיג להקת "שפתיים" המעניקה את הפסקול הבלתי רשמי לחגיגות, לבחירת השירים המרוקאים הכי טובים ומרגשים. שיהיה חג שמח ומתוק

לרגל המימונה מוקדש מדור "מביט מזרחה" לשירים המרוקאים הטובים ביותר, שנבחרו בשיתוף מייסד וסולן להקת "שפתיים" חיים אוליאל, תושב שדרות וזוכה פרס אומנות לעם על תרומה להתנדבות לחברה במוזיקה בשנת 1994.

 

אוליאל (52) הביא, עם חבריו ללהקה, צליל חדש לניגון המרוקאי, שהצליח תוך זמן קצר להפוך להמנון של העדה כולה. שמעה של להקת שפתיים יצא גם מחוץ לעדה, והגיע אפילו למרוקו עצמה. השירים שלה הפכו עם צאתם לחלק בלתי נפרד מכל אירוע משפחתי של בני העדה המרוקאית, ובכך הפכו באופן טבעי לפסקול חגיגות המימונה.

אוליאל. "האימא המרוקאית לא פחות טובה מהפולנית" (צילום: צפריר אביוב)

 

סיבת ההצלחה פשוטה: אוליאל הצליח לרקוח בשירים אלו תרכובת מן הפולקלור, המנהגים והצלילים שהיו חלק בלתי נפרד מחיי בני הקהילה היהודית במרוקו והמציא אותם מחדש כאן במדינת ישראל.

 

בימים אלה מככב אוליאל בהצלחה בהצגות בשפה המרוקאית, מופיע עם להקתו באירועים משפחתיים ומסיים את העבודה על אלבום חדש, שחציו בעברית וחציו במרוקאית. אוליאל מבטיח שגם השירים החדשים באלבום יהפכו ללהיטים בסדר גודל של השירים להלן.

 

"אהלן וסהלן":

 

השיר, על פי מוריס אל מדיוני, מציג את הבית המרוקאי והכנסת האורחים הידועה שלו. השיר פותח אירועים משפחתיים ושמחות כמו חתונה, חינה, בר מצווה ועוד ומסמל שולחן עשיר במטעמים, שפע וחגיגה גדולה.

 

אוליאל: "אין דבר שמביע יותר את הברכה לשמחה מאשר קבלת הפנים לאורחים במילים 'אהלן וסהלן' – ברוכים הבאים. זהו רמז לאברהם אבינו שהיה ידוע במידת הכנסת האורחים שלו".

 

"מאמא דיילי":

"מאמא דיילי" של אוליאל הוא שיר אהבה לאמא, ואולי השיר הכי יפה ומרגש שנכתב בשפה המרוקאית. היופי בשיר הזה הוא שיש בו הכל: אפשר לצחוק, לשמוח ואף לרקוד בו, אך בן רגע ניתן גם להזיל דמעה ולשקוע בעצבות מרה. השיר מדבר על האם שהיא המקור המאחד של כל המשפחה, זו שדואגת גם בזמן של חולי וצרה ונותנת מעצמה כל מה שהיא יכולה.

"שפתיים". שמעה יצא גם מחוץ לעדה, והגיע עד למרוקו (צילום: גדי קבלו) 

 

אוליאל: "כל הזמן, כשאומרים אימא טובה ודאגנית נותנים לדוגמה את האמא הפולניה, ואני חשבתי שהאמא המרוקאית לא פחות טובה. השיר הזה מוקדש לאמא המרוקאית ובכלל לכל אמא בעולם".

 

"חביבי דיאלי":

השיר "חביבי דיאלי" מדבר על בחור רווק שהגיע לפרקו ומחפש אהובתה. בשיר הוא מדמיין אותה ומביע את רצונו להתחתן ולהכיר את מי שעתידה להיות אשתו.

 

אוליאל: "זה שיר אהבה של בחור שמתבלבל מכך שהוא לבד ומחפש את האחת שלו. כשהוא שואל בשיר 'פיין וואה', הוא מתכוון, איפה את אהובה?"

 

"דור ביהא":

שיר המשך ל"חביבי דיאלי", וכאן הבחור כבר מוצא את הבחורה.

 

אוליאל: "עכשיו, אחרי שהבחור מצא את הבחורה, הוא מפחד שמא היא תעזוב אותו ולכן הוא מבין שעליו לפנק אותה ולכרכר סביבה ולגרום לה להיות מאושרת, שלא תרצה לעזוב".

 

"חדוזה":

אפשר לראות בזה את שיר ההמשך, בו הזוג כבר נשוי והבחורה, "חדוזה", רואה שהחיים הם לא מה שחשבה, שכן בעלה כל הזמן מבקש ממנה דברים ובא אליה בתביעות חוזרות ונשנות, כמו במילות השיר, אז האישה אומרת "אהה" ובעלה עונה לה ב"האא". בסוף הם ממשיכים לחיות את החיים, לא באושר, אלא עם עליות ומורדות.

 

גישתו של אוליאל מעט יותר קולקטיבית: "השיר מבטא את הקושי הגדול שהיה לעדה המרוקאית עם העלייה ארצה והתמודדות עם המעברות, המצוקה הכלכלית ואיתה המריבות שבאו בין בני הזוג".

 

"אבידי": 

שיר החינה המסורתי, בו האמא והסבתא שרות לכלה שיוצאת לבית בעלה. השיר נפתח במילים "טמפלי פה טי" וכאן ראוי לומר שאלה הברות שאין להן משמעות מילולית.

 

אוליאל: "זה השיר בו האמא והסבתא שרות לכלה ואומרות לקהל הנוכחים 'אל תצחקו או תלעגו לי שאני שרה, אני עושה זאת בגלל גודל השמחה בלבי לרגל נישואי הבת'".