נתלית עם הזנב הפוכה

"רק מסתכלת איך הסדקים בקיר יורדים כמו ברקים במהופך/ יש גם ברקים כאלה אתה תגיד, והשמיים יכולים להיות לפעמים כליא ברק". שיר חדש של שרה מלול

זיקית

רַק מִסְתַּכֶּלֶת אֵיךְ הַסְּדָקִים בַּקִּיר יוֹרְדִים כְּמוֹ בְּרָקִים בִּמְהֻפָּךְ.

יֵשׁ גַּם בְּרָקִים כָּאֵלֶּה אַתָּה תַּגִּיד, וְהַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִהְיוֹת

לִפְעָמִים כַּלִּיא בָּרָק. לֹא רַק הָאֲדָמָה.

כֵּן.

אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא, וְיֵשׁ חֹק שִׁמּוּר. לֹא מִתְוַסְּפוֹת

מַסּוֹת אוֹ אֶנֶרְגְּיוֹת לַמִּשְׁוָאָה.

אָז אֵין לִי בְּרֵרָה וּבַסּוֹף אֲנִי גּוֹנֶבֶת מֵהַסְּבִיבָה

עוֹד צְבָעִים. מֻכְרָחָה. חַיֶּבֶת לְטַשְׁטֵשׁ, לְעַטֵּר אֶת גְּבוּלוֹת הַהַכָּרָה.

לִחְיוֹת מִיָּד שְׁנִיָּה.

לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס פְּלַסְטִיק מְשֻׁמֶּשֶׁת. מְרֻבֶּבֶת כְּתָמִים.

לַמַּיִם יֵשׁ עַכְשָׁו טַעַם אַחֵר.

לִי יֵשׁ צְבָעִים.

כִּמְעַט נוֹגַעַת בַּשָּׁמַיִם,

מְטַפֶּסֶת יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,

מְפַחֶדֶת שֶׁהֶעָנָף יִשָּׁבֵר,

כִּמְעַט מְחַיֶּכֶת.

מִשְׁקַל נוֹצָה, רַכִּיכָה בְּלִי עַמּוּד שִׁדְרָה,

מְעַפְעֶפֶת, עֵינַי נוֹדְדוֹת כָּל אַחַת לְכִוּוּן שׁוֹנֶה, שׁוֹלְפוֹת טֶלֶסְקוֹפּ.

כָּל אַחַת תַּתְאִים אֶת עַצְמָהּ.

אָז לָמָּה בַּסּוֹף אֲנִי תָּמִיד נִתְלֵית עִם הַזָּנָב

הֲפוּכָה?

מְעַנְיֵן, מַה קִּלְקַלְתִּי בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.

 

שרה מלול נולדה ב-1964, גדלה וחיה בדימונה. היא מורה לאנגלית, כותבת ומציירת. תערוכת היחיד הראשונה 

שלה הוצגה לפני שנה בספרייה העירונית בדימונה. לשיר נוסף של מלול לחצו כאן

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן