רוחשים עלי מזימות רשע עבריות

"אלון, בוקיצה ואדר/ על ענפיכם שיריי תלויים/ רוח ערב אותם מרעדת/ כגופות ילדים ירויים". שירים חדשים של המשורר ומתרגם משה דור

ההפלגה הבאה

כְּשֶׁ"אַרְגּוֹ" הַטּוֹבָה, שְׂבֵעַת הַיַּמִּים, חָזְרָה לִנְמַל

הַבַּיִת, כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לָחוּשׁ בַּפְּסִיעוֹת הַעֲדִינוֹת,

הַזְּהִירוֹת, שֶׁל הַסְּתָו עַל הָרָצִיף, אֲבָל הַקַּבַּרְנִיט

שְׁחוּם-הַפָּנִים הָיָה נֶחֱרָץ בְּדַבְּרוֹ וְקוֹלוֹ מְחֻסְפַּס

מֶלַח וְשֶׁמֶשׁ: "עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יְכֹלִים לוֹמַר בְּוַדָּאוּת

שֶׁגִּזַּת הַזָּהָב אֵינֶנָּה נִמְצֵאת בְּקוֹלְכִיס". אָז שָׁתַק

קִמְעָה וְהוֹסִיף: "וּלְדַעְתִּי אַף לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם

אַחֵר". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת תָּהִיתִי מַדּוּעַ הָעוֹלָם

אֵינֶנּוּ מִתְמוֹטֵט עָלַי אַךְ הַכֹּל נִצָּב שׁוֹקֵט עַל

מְכוֹנוֹ. בְּדַרְכִּי מֵהַנָּמָל הַבָּיְתָה נִמְסְכָה בָּאֲוִיר

מְתִיקוּת שֶׁל יַעֲרַת דְּבַשׁ בִּפְרִיחָתָהּ וְיָדַעְתִּי

שֶׁלַּהַפְלָגָה הַבָּאָה תֵּצֵא סְפִינָה חֲדָשָׁה

וּשְׁמָהּ יִהְיֶה "אַרְגּוֹ שְׁתַּיִם".

לפתע יצאה איילה מן החורש (צילום: אורי לוי)

 

איילה

אוֹהֲבַי שֶׁהָיוּ לְאוֹיְבַי בְּאַרְצִי מְלִיטִים

אֶת פְּנֵיהֶם בְּתַכְרִיכֵי חֹשֶׁךְ, עֵינֵיהֶם

רוֹשְפוֹת כְּעֵינֵי חֲתוּלֵי-בָּר וְלִבָּם

רוֹחֵשׁ עָלַי מְזִמּוֹת רֶשַׁע עִבְרִיּוֹת.

 

אֲבָל אַלְפֵי מִילִין מִשָּׁם, כְּשֶׁהִתְקָרַבְנוּ

לַסִּבּוּב שֶׁבּוֹ הַמְּכוֹנִית פּוֹנָה לְעֵבֶר בֵּיתֵךְ,

יָצְאָה לְפֶתַע אַיָּלָה מִן הַחֹרֶשׁ הֶעָבֹת הַגּוֹלֵשׁ

כִּמְעַט עַד גָּדַת הַכְּבִישׁ וְהֵבִּיטָה בִּי הַנָּכְרִי בְּעֵינֵי

תֹּם גְּדוֹלוֹת, כֵּהוֹת, נְטוּלוֹת פַּחַד. לֹא הָיְתָה כָּל

רַגְשָׁנוּת בַּמַּעֲמָד הַזֶּה, כְּשֶׁהוֹשִׁיטָה אֶת צַוָּארָהּ הָאָרֹךְ,

חֶלְקוֹ בַּצֵּל וְחֶלְקוֹ בְּאוֹר הַצָּהֳרַיִם הַבּוֹהֵק, וְקָטְמָה מְלֹא

פִּיהָ עָלִים רַכִּים מֵהַשִּׂיחַ שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ.

 

שילוש

אַלּוֹן, בּוּקִיצָה וָאֶדֶר,

עַל עַנְפֵיכֶם שִׁירַי תְּלוּיִים:

רוּחַ עֶרֶב אוֹתָם מַרְעֶדֶת

כְּגוּפוֹת יְלָדִים יְרוּיִים.

 

תַּחְתְּכֶם מְסֻבְּלֵי-פֵּרוֹת-מָוֶת

אֵשֵׁב וְאַחֲשִׁיךְ חֲרִישִׁית:

הַלְמוּת פַּטִּישִׁים כּוֹזֶבֶת

מְבַשֶּׂרֶת מַסַּד שְׁלִישִׁי.

 

אדם קם בבוקר, נוסח ב'

בבקשת סליחה מאמיר גלבּע

 

אָדָם קָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ עַם וְאֵינוֹ מַתְחִיל

לָלֶכֶת לֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁרַגְלָיו וְגַבּוֹ כּוֹאֲבִים וְלֹא רַק

מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ עָלָיו מְדֻכְדֶּכֶת וּבְהֶחְלֵט לֹא רַק

מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מֵרִיחַ נִחוֹחוֹת כָּלְשֶׁהֵם, לֹא שֶׁל

אֵזוֹבְיוֹן וְלֹא שֶׁל לִילָךְ וְלֹא שֶׁל אִזְדָּרֶכֶת, אֶלָּא

קֹדֶם כָּל מִפְּנֵי שֶׁחֲלוֹמוֹתָיו הִכְזִיבוּ כָּלִיל וּבַהֲעִיפוֹ

מַבָּט מִבַּעַד לַחַלּוֹן הוּא רוֹאֶה שֶׁלֹּא חָל שׁוּם

שִׁנּוּי מַשְׁמָעוּתִי בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, וְהַשְּׁכֵנָה מִמּוּל

תּוֹלָה כְּבָסִים רְטֻבִּים עַל חֶבֶל, וְכָל מַה שֶּׁעוֹלֶה

בְּדַעְתּוֹ הוּא לְמַלְמֵל בִּשְׂפָתַיִם יְבֵשׁוֹת,

הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.

 

כפירה

יוֹם תָּמִים לָבְשׁוּ הָעֵצִים

כּתְנוֹת לֹבֶן שֶׁל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה,

קָדוּ בָּרוּחַ הַנּוֹשְׁכָנִית לְמַחֲזִיקֵי הַמַּפְתֵּחוֹת.

לְמָחֳרַת הִשִּׁילוּ אוֹתָן

וְחָזְרוּ וְעָמְדוּ בְּמֶרְיָם הַכֵּהֶה.

 

גַּם אֲנִי שָׁמַטְתִּי אֶת הָעֵט מִיָּדִי הָרוֹגֶזֶת,

כּוֹפֵר בַּהַשְׁרָאָה בַּת-הַשָּׁמַיִם

וּבַשְּׁלִיחוּת הַמִּתְחַיֶּבֶת מִמֶּנָּהּ,

מְרַחְרֵחַ בְּחַשְׁדָּנוּת אֶת תִּמְרוֹת הַכְּרוּב הֶחָמוּץ

הַקּוֹבְעוֹת עֻבְדּוֹת מֻגְמָרוֹת בַּחֲלַל הַמִּטְבָּח.

 

הַפְרָדוֹת

הַבֹּקֶר הוֹדִיעוּנוּ שֶׁהָרַכֶּבֶת חָצְתָה אֶת

קַו-הַהַפְרָדָה הַיַּבַּשְׁתִּי. מִכָּאן וָאֵילָךְ

הַחֲלֻקָּה בְּרוּרָה: מֵעֵבֶר מִזֶּה כָּל

הַנְּהָרוֹת זוֹרְמִים מִזְרָחָה, וּמֵעֵבֶר

מִזֶּה כָּל הַנְּהָרוֹת זוֹרְמִים מַעֲרָבָה.

שָׁמַעְתִּי וְהִרְהַרְתִּי שֶׁכָּל שְׁנוֹת

אַהֲבָתֵנוּ אֲנַחְנוּ זוֹרְמִים אִישׁ וְאִשָּׁה

לְעֶבְרוֹ, אַתְּ מַעֲרָבָה וַאֲנִי מִזְרָחָה,

וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנוּ מִתְעַקְּלִים

וּמִתְפַּתְּלִים כְּדֵי לְהַשָּׁפֵךְ זֶה

לְתוֹךְ זֶה וְאֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדֵנוּ,

אֲבָל בַּחֲלוֹמוֹת, וּבַשִּׁירִים שֶׁהַחֲלוֹמוֹת

מְעָרִים מִמְקוֹרוֹתֵיהֶם, אֲנוּ מִתְמַזְגִּים

לְנָהָר אֶחָד אֵיתָן הַשּׁוֹקֵק בְּקוֹלוֹת

מַיִם רַבִּים בְּעָרוּץ עִקְּבִי עַד

שֶׁיִּשָּׁפֵךְ אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן.

 

בִּגְבוֹר הָרוּחַ

בִּגְבֹר הָרוּחַ רִגְשַׁת הָעֵצִים

נוֹטָה לְצַד הַדְּאָגָה: בְּסוּפַת הַגְּשָׁמִים

הָאַחֲרוֹנָה סָדַק הַבָּרָק אֶת הָאַלּוֹן הַזָּקֵן

שֶׁבִּפְאַת הַיַּעַר...עֲלֵי הָאֶדֶר שֶׁבְּמוֹצָא

הַשְּׁבִיל הֶאְדִּימוּ בְּטֶרֶם סְתָו...אוֹג אַרְסִי

הֵחֵל לִצְמֹחַ עַל גָּדַת הַנַּחַל הַיְּמָנִית...

וְאַתָּה, מִי אַתָּה, הַזָּר הַמְּצוֹתֵת?

אֲנִי רוּחוֹ שֶׁל מִי שֶׁמָּצָא מַחֲסֶה בֵּינֵיכֶם

בַּקַּיִץ שֶהָיָה וְחָזַר לְבַקְּשׁוֹ כְּתִקְוָה אַחֲרוֹנָה

לְהַכּוֹת שׁרֶשׁ וְגַם תּוֹחַלְתּוֹ זוֹ נִכְזְבָה בִּגְלַל

לַחוּת יְתֵרָה אוֹ יֹבֶשׁ שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ.

 

משה דור, משורר, מתרגם ועורך. חתן פרס ביאליק לספרות יפה ופרס ראש הממשלה ליצירה (פעמיים). פרסם עשרות ספרי שירה ותרגומים. היה ממייסדי קבוצת "לקראת" ועורכי ביטאונה, וכן עורך מדור הספרות ב"מעריב". בין 1975 ל-1977 שימש כנספח לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. לקריאת שירים נוספים של דור לחצו כאן

 

למדורי "קול אמריקה" לחצו כאן