ההתרסקות התרחשה בחוף סירונית וגבתה את חייהם של הטייס, רן לפיד, חבריו חבריו יואב טמיר והדר שביט ותייר בריטי. חקירת התאונה העלתה כי הגורמים העיקריים לאירוע הטרגי הם כשל טכני שנבע מתכנון לקוי של הלהבים הראשיים במסוק, וכן ממערך בדיקה בעייתי, שבשל יישום לקוי של מדיניות התחזוקה לא זוהה טרם ההמראה.
על בחינת אותם הגורמים אחראית רשות התעופה האזרחית, מכוני הבדק, המכונאים והטייסים. על-פי הדו"ח, לא נערכו טרם הטיסה הבדיקות הנדרשות - שכן אלה היו פוסלות בו במקום את המסוק משימוש. "ההתפרקות הפתאומית של המסוק באוויר הותירה את האנשים בו חסרי אונים וללא סיכוי לשרוד. הרעש החזק שנקלט במערכת הבקרה, מקורו, בסבירות גבוהה, בשידור אקראי ולא רצוני של הטייס שאחז במוט ההיגוי, וניסה לשווא להחזיר לעצמו את השליטה במסוק".
זמן קצר לאחר האסון, הורה משרד התחבורה לקרקע את כל מערך מסוקי ה"רובינזון", שעליו נמנה זה שהתרסק. כעת קובע הדו"ח כי הטיסה באותם מסוקים מסוכנת. "העובדה שצוות החקירה מצא לאחר התאונה להבים לקויים של מסוקים אחרים מלמדת על כך שהכשל לא היה ממוקד במסוק התאונה בלבד. ספק אם הבדיקה המיוחדת שבוצעה בכל המסוקים, בעקבות התאונה, פתרה את הבעיה באופן מלא".
הדו"ח הפריד גם באחריות שהטיח בין יצרן המסוק לבין רשויות הפיקוח הישראליות. עוד הזכיר רז בדו"ח, כי אחת הסיבות לפופולריות הרבה של המסוק בעולם נובעת גם ממחירו הזול, שבעקבותיו "נאלץ המתכנן להתפשר ולוותר במידה מסוימת על תכנון טוב יותר של הלהבים הראשיים".
המסמך מאשים כי "יצרנית המסוק נקטה בהדחקה לגבי הסתברות הכשל הטכני בלהבים ומידת המסוכנות". באשר לגורמי הפיקוח, כתב רז כי "אחריותם להתרחשותה של התאונה הנחקרת מתבטאת בהיעדר חתירה מקצועית ויזומה להבנת המידע אודות הכשלים בלהבים הראשיים".