מרגע לידתו, עובר האדם תהליך שבו הוא רוכש את עצמאותו. תהליך רכישת העצמאות הוא תהליך שמתרחש כל הזמן תוך אינטראקציה בין הפרט לבין מסגרות שונות שמגבילות אותו. כיוון שהאדם הוא יצור חברתי, הוא שואף להיות חלק מתוך מסגרות, זה עונה על הצורך להשתייך, להיות חלק מתוך הקבוצה. אך גם במסגרת המגבילה ביותר, הוא זקוק למרחב כלשהו של עצמאות, על מנת שיוכל להתפתח.
עצמאות היא הזכות להכריע ולהשפיע על עתידנו, לומר ולייצג את עצמנו, להחליט בעצמנו למען עצמנו. זהו תהליך המשלב בתוכו התפתחות אישית, אשר דורשת מאיתנו להגדיר את הגבולות שלנו, להגדיר מי אנחנו, מה נכון עבורנו ולבחון את עצמנו ביחס לסביבה. העצמאות אינה חופש ללא גבולות, היא למעשה החופש לקבל על עצמנו את הגבולות ולאמץ אותם כחלק מאורח חיינו. אנו יכולים לבטא את העצמאות שלנו בדרכים רבות, אך האם אנו באמת חווים עצמאות?
אנו משעבדים את עצמנו לכל אותם דברים שאנו חושבים שאנו "חייבים", לתרבות הצריכה, לצורך שלנו לעמוד בקריטריונים ובקצב שהסביבה מכתיבה. במקביל, אנו עסוקים במחשבות כגון: "אני לא מספיק טוב", "אני לא מספיק חזק...", "מה אנשים יחשבו אם אני ...", "האם אני מסוגל לעשות את זה?..", "הלוואי שיכולתי לעשות את זה..", "מאוחר מדי להשתנות".. "זה נראה לי קשה"... "יום אחד אעשה זאת..", "זה לא מתאים לגילי".
חשיבה שיוצרת מציאות שמעכבת אותנו, מונעת מאיתנו גדילה ומרחיקה אותנו ממימוש הפוטנציאל שלנו ומהאפשרות להפוך להיות מי שאנו באמת רוצים להיות. בכל מקום בו שאלה או אמירה כזו עולות שם מתעורר למעשה הספק או הפחד ואלו הן הנקודות בהן אנו מגבילים את עצמנו, את ההצלחה ואת היכולת שלנו להיות מאושרים. מסתבר שעמוק בפנים כולנו נושאים את העריץ הפנימי שלנו, שיכול לבוא לביטוי כתהליכי חשיבה מגבילים, הרגלים שקשה לנו להשתחרר מהם, או שיעבוד לדברים מסוימים. כיוון שאנו חיים בחברה, אנו מחפשים אישורים וחיזוקים מצד הסובבים ומתנים את תחושת הערך העצמי שלנו בתגובות של אחרים. כל אמירה חיובית, מילת הערכה, או להבדיל, ביקורת שמושמעת, כעס שעולה, משפיעים על מצב הרוח. אנו מוותרים על ההערכה העצמית שלנו והאהבה שלנו לעצמנו ומודדים את עצמנו בעיניהם של אחרים. ברגע שמסרנו את הכוח לאשר אותנו לאחרים היכן העצמאות שלנו? האם מישהו אחר, מלבדנו, יכול להחליט מתי נהיה מאושרים?
פעמים רבות אנו חווים דברים כפי שהם מופיעים לנו ברגע נתון ושוכחים שאנו יכולים לשנות את המצב בכל רגע. ברגע שאנו "כלואים" בתפיסות שלנו ביחס לעצמנו וביחס לחיים, אנו כולאים את עצמנו במציאות שמבוססת עליהן ואינה מאפשרת התפתחות. כל יום יכול להיות יום העצמאות, אך זה דורש מאיתנו להתבונן על כל תחומי החיים, לבחון את הפרדיגמות שמתוכן אנו פועלים וליצור מחדש את העצמאות האישית שלנו, מתוך חופש בחירה אמיתי.
הנה כמה המלצות בדרך לעצמאות: