בחודשים הקרובים טלוויזיות התלת ממד החדשות ייכנסו אט אט לבתיהם של מאמצי הטכנולוגיה המוקדמים. אך מה לגבי סכנות הטמונות בטכנולוגיה זו? האם מדובר בענין בטוח לגמרי או שהוא כרוך במחיר בריאותי?
האתרים שהקדישו יצרני טלוויזיות לנושא התלת מימד מתייחסים לעיתים לעניין הבריאותי ומפרסמים אזהרות.
עוד ב-dtown: ביקורות על מסכי LCD ופלזמה
אנשי סמסונג, לבינתיים, מתגלים כגלויים ביותר בענין זה, הם מפרסמים דף מידע שלם של אזהרות על סממני התלת ממד באתר וגם מודיעים על כך באופן מפורש בעת כניסה לתפריט 3D בטלויזיה.
דף האזהרות לנושא 3D באתר החברה, נראה מפחיד למדי והוא כולל התיחסות מפורטת מאוד:
אזהרות אחרות, מתייחסות אל נשים בהריון וגם זקנים.
ההודעה במסכי פנסוניק 3D מייעצת באופן מנומס להמנע מצפיה באם הצופה אינו חש בטוב ומפנה למידע נוסף בחוברת ההוראות של המסך. גם האזהרה באתר ה- 3D של החברה דומה"
שיטוט באתר ה- 3D של סוני, לא מצליח לגלות התייחסות כלשהיא לעניין הסיכונים שבצפיה. סוני חושבת כנראה שאפקט תלת ממד מסוכן רק לילדים ולא מבוגרים, משום שמסכי תלת המימד החדשים מתוצרתה, דואגים להרחיק רק ילדים מהטלויזיה.
מסכי ה- 3D (ורק הם), כוללים חיישן אשר מסוגל לזהות האם מדובר בילד או מבוגר אשר צופה בטלוויזיה (בעזרת מידע גאומטרי שהוא קולט מהסביבה), אם ילד מתקרב אל המסך למרחק של מטר אחד, תוחשך התמונה ותופיע הודעה על הצג שאומרת "לך לאחור".
עוד ב-dtown: פיליפס 8664 - מתחרה חדש בעולם ה- LCD LED, ביקורת
האם אכן מדובר באזהרות מבוססות או רק בכיסוי משפטי בפני תביעות, זאת בעצת עורכי הדין של החברה?
לורנט פטריק גאלי, אנליסט מתחום הקמעונאות בדובאי, מודה כי אזהרות בנושא הבריאות שמגיעות עם מסכי תלת ממד, אכן חורגות בחומרתן ביחס למוצרי אלקטרוניקה אחרים. השבועות הראשונים לאחר תחילת המכירות, יהוו את המבחן האמיתי, לדבריו, אחרי שיעבירו משוב.
דובר מטעם סמסונג, אמר שהאזהרות פורסמו משום שמדובר על טכנולוגיה וחוויה חדשות לגמרי עבור הצרכנים, מה שמלווה כמובן בחששות, דובר סוני הצהיר כי החברה בצעה מחקרים עצמאיים בנושא ולא מצאה השלכות בריאותיות.
מנהל תחום מוצרי צריכה של פנסוניק ארה"ב, הודה כי אין בידו נתונים או מחקרים שנערכו בנושא. יחד עם זאת, לדבריו, החברה פועלת בתחום מזה שנים רבות ובצעה אינספור בדיקות באמצעות אלפי שעות צפיה, והמליץ לרוכשים פוטנציאליים לבלות זמן על מסך 3D בחנות טרם הרכישה.
מארק פסה, אחד מחלוצי התחום, ומומחה למציאות וירטואלית שהיה שותף בפיתוח ערכת 3D לחברת Sega בשנות ה- 90, פירסם מאמר מטריד מאוד שמסקנתו היא אחת: תלת ממד אינו טוב עבורכם.
לדבריו, מתוך נסיונות ופידבקים שהתקבלו מהשטח, יש מחיר לחווית התלת ממד והוא מכונה "מצוקה דו עינית" - binocular dysphoria. זה המחיר אותו משלמים עבור הטעיית המוח להאמין שהוא רואה עומק בתמונה, למרות שמדובר בפועל בתמונה שטוחה. בדרך כלל המוח משתמש במספר טכניקות ומבצע שקלול של המון פרמטרים בשטח כדי לספק לנו תמונת עומק נכונה.
לאחר שמסיימים לצפות בסרט תלת ממד, המוח ממשיך להתעלם מהסימנים שקיימים במציאות ועלול להמשיך להשתמש רק בשיטה הבודדה שאליה התרגל בזמן הצפיה (מה שאינו מספק בחיים האמתיים), יכולת הערכת העומק חוזרת לבסוף והתופעה פחות מטרידה אם מדובר בצפייה בסרט בודד אחת לתקופה, אולם, אם צופים באופן תכוף או אפילו יומיומי, מוחנו עלול לאבד בסופו של דבר את היכולת לזהות תלת ממד במציאות.
פסה טוען שהענין מסוכן במיוחד עבור ילדים, שמוחם נמצא עדיין בשלב התפתחות, ושהם עלולים לסבול מנזק תמידי ולאבד את יכולת הערכת העומק בתמונה לכל חייהם.
מסקנתו המטרידה של פסה הינה שמהפיכת התלת ממד תדעך באופן מהיר (בשימוש בטכנולוגיה הנוכחית) או שיצרניות הטלוויזיות יצטרכו להתמודד עם "התביעה הייצוגית הגדולה ביותר בהיסטוריה".
בינתיים, לא נראה שישנה מסקנה חד משמעית רפואית המצביעה בעד או נגד השימוש בטכנולוגיה החדשה, אך ממה שמסתמן עד עתה, עולה כי דור מסכי ה- 3D הראשון אינו מיועד עבור צפייה ממושכת במצב תלת ממד, אלא בעיקר עבור הנאה מתוכנית, סרט בודד ואולי קצת יותר.
זו תהיה הפעם הראשונה בה יחל שימוש מאסיבי בטכנולוגיית תלת ממד, כמות שעות הצפיה ב- 3D תצמח לרמות הגדולות ביותר אי פעם, בהתאמה, תגיע גם כמות פידבקים עצומה מהשטח. תהיו מוכנים להשתתף בניסיוי הטנכולוגי?
המלצתנו לבינתיים, היא, שטרם הרכישה, חובה עליכם להתנסות עם משקפי תלת ממד במשך 15-20 דקות לפחות. אם אפשר, מומלץ לצפות אפילו בסרט באורך מלא ולהיות קשובים לרחשי גופכם. אל תתעלמו מסימנים מדאיגים, זה לא משחק ילדים.