הרמב"ם להמונים

אחד מכתבי היד היהודיים הנדירים ביותר נתרם למוזיאון ישראל ויוצג בקרוב לציבור. מדובר בכתב יד של המשנה-תורה לרמב"ם, בן 600 שנה, המעוטר בזהב וכסף ואיורים מרהיבים. קבלו הצצה

כמעט 600 שנה לאחר שנכתב, הועבר למוזיאון ישראל העתק של ה"משנה תורה" לרמב"ם. הספר מאויר ומעוטר בעלי זהב וכסף, בצבעים מרהיבים ונכתב על דפים שיוצרו מעורות של עוברי עיזים. הקהל הרחב יצטרך להתאזר מעט בסבלנות. הספר יוצג לציבור בחודש יולי עם פתיחתו המחודשת והחגיגית של מוזיאון ישראל בירושלים.

 

בשל פאר האיורים, נחשב הספר לאחד מכתבי היד העבריים יקרי הערך והנדירים ששרדו בעולם של כתבי הרמב"ם. "הצגתו של כתב היד "משנה תורה" מאדירה את אוסף כתבי היד העבריים המאוירים שיוצגו לקהל הרחב בגלריות המחודשות לאמנות ותרבות יהודית", מספר ל-ynet ג'יימס סניידר מנהל המוזיאון, כשברק בעיניו בדברו על הספר. "אנו אסירי תודה לתורמים הנאמנים והותיקים יהודית ומיכאל שטיינהרדט על נכונותם ונדיבות לבם לחלוק את הנכס היקר עם הקהל הרחב", הוסיף סניידר.  

 

 

אז מי אתה "משנה תורה"?

הספר המדובר הוא חיבורו גדול המימדים של הרמב"ם (רבי משה בן מימון, 1204-1135) – הפילוסוף, הרופא והפוסק היהודי הדגול. הספר, אותו כתב הרמב"ם ככל הנראה בשנת 1180, נקרא גם הי"ד החזקה" משום שהוא מחולק ל-14 (י"ד) ספרים. זהו ספר הלכה בו קיבץ וסידר הרמב"ם את כל חוקי התורה שבעל פה והוא בין הבודדים בספריו שנכתבו בעברית.

 

כתב היד שהועבר למוזיאון ישראל כולל 8 ספרים ממשנה התורה – החל מכרך 7 – "זרעים" עד ספר 14 – ספר "שופטים". הספרים הראשונים המשלימים אותו מהווים כרך עצמאי השמור כיום בספריית הותיקן שברומא. את הכרך הזה זכה המוזיאון להציג לפני מספר שנים בתערוכת אוצרות הותיקן לכבוד יום הולדתו ה-40

 

ניתן ללמוד מהערת הסיום השמורה בסוף כתב היד (קולופון) כי מי שהעתיק את כתב היד היה הסופר נחמיה עבור המזמין משה עניו בן יצחק. הספר מתוארך לשנים 1457-1465. כלומר, כמעט 600 שנה מהיום.

 

כתב היד מעוטר בצבעים מרהיבים ובעלי זהב. שש מהפתיחות לספרים מהודרות בלוחית מאוירת בה כתוב שם הספר הנפתח באותיות זהב גדולות ומלווה באיורים המתארים את תוכנו של הספר. לדוגמה, הכנות קורבן פסח ושולחן הסדר מצוירים בפתיחה לספר "הקרבנות". 41 לוחיות קטנות נוספות מצוירות בפתיחה לכל חלק עיקרי של הטקסט. אחד מבתי המלאכה שהתמחו באיור כתבי יד ברנסנס של צפון איטליה במחצית השנייה של המאה ה-15 היה אחראי על העיטורים.

 

בחלק מהספרים משולבים "הגהות מימוניות" מאת ר' מאיר הכהן (המהר"ן מרוטנבורג), קובץ של פרשנויות של חכמי אשכנז שנועדו להתאים את הלכות הרמב"ם למסורת ההלכתית האשכנזית בימי הביניים.

 

גילגולו של הספר  

על גלגולו של הספר מספרת אנה ניצא, חוקרת כתבי יד כי שני הכרכים הופרדו במחצית הראשונה של המאה ה-19. החלק המצוי כיום בותיקן נרכש בידי האספן ההיבראיסט ג'ובאני פרנצ'סקו דה-רוסי בין השנים 1838 – 1854, ומאוחר יותר הועבר לאוסף ספרית הותיקן. הכרך השני עשה את דרכו לגרמניה: ראשית, באוסף של הבנקאי והאספן אברהם מרצבכר ממינכן; לאחר מכך הועבר לספריה העירונית בעיר פרנקפורט.

 

בשנות ה-50' רכשה את כתב היד משפחה יהודית מפרנקפורט. הוא נשמר במשפחה עד לא מכבר, אז נמכר לחברי מוזיאון ישראל הותיקים יהודית ומיכאל שטיינהרדט מניו יורק, אשר נדבם לבם לחלוק את הנכס יקר הערך ולאפשר את הצגתו הראשונה לציבור בישראל בהשאלה לטווח ארוך.

 

שימור כתב היד  

"כתב היד עבר תהליך של שימור במעבדה לשימור נייר של המוזיאון לפני הצגתו באולמות", כך מספר מנהל מחלקת שימור כתבי היד של המוזיאון, מיכאל מגן, שמחזיק ומדפדף בספר עם כפפות מיוחדות על ידיו ומבסוט מהכבוד שנפל בידיו. "כל אחד מ-346 דפיו עבר תהליך של מתיחה וניקוי, והצבעים והזהב עברו תהליך של ייצוב למניעת נפילתם. כתב היד נכרך בכריכה חדשה אשר משלבת את הכריכה הקודמת של ראשית המאה ה-19, ודפיו, שלא היו מסודרים כהלכה, סודרו במקומם הראוי לפי רצף הטקסט", מספר מגן.

 

רחל שכטר, דוברת מוזיאון ישראל, מבטיחה כי המוזיאון שיפתח מחדש בסוף יולי הקרוב בגבעה הממלכתית בירושלים, יכיל אוסף ענק של מאות אלפי פריטים. המוזיאון עבר שינוי ושיפוץ כללי בעלות של לא פחות מ-100 מיליון דולר ומשתרע על פני כ-80 דונם. 

 

כתב וצילם סטילס: רון פלד. צילם וערך: עמוס פרידלין