גַּם מַה שֶּׁהֵם מְבַשְּׁלִים לְחוּד
הֵם אוֹכְלִים לִבְסוֹף בְּיַחַד.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים קָשִׁים
זִרְדֵי זִכְרוֹנוֹת מְקוֹשְׁשִׁים
בִּשְׂדֵה קֶטֶל הָאַהֲבָה.
נִפְצְעוּ קָשֶׁה וְנִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים.
עַתָּה עוֹדָם נִשָּׂאִים עַל גַּלֵּי הַנִשּׂוּאִים
מִין נְשׂוּאִים שֶׁאִבְּדוּ אֶת הַנּוֹשֵׂא -
אִם נִלְחָמִים אוֹ מַשְׁלִימִים,
הֵם תָּמִיד אֲחוּזִים וּדְבוּקִים
לְבִלְתִּי הִפָּרֵד.
כְּבָר שָׁנִים-עַל-שָׁנִים, כָּכָה אוֹ כָּךְ,
הֵם זוּג שֶׁשּׂוֹרֵד.
גַּם מַה שֶּׁהֵם מְבַשְּׁלִים לְחוּד
הֵם אוֹכְלִים לִבְסוֹף בְּיַחַד.
בֵּין שֶׁהֵם נוֹסְעִים עַל מֵי-מְנוּחוֹת
וּבֵין יוֹשְׁבִים עַל אִי-
נַחַת.
מַה שֶּׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אַהֲבָה יַעֲשֶׂה הַפַּחַד.
זֶה שָׁנִים הֵם יְשֵׁנִים
הִיא אִתּוֹ וְהוּא אִתָּהּ
בְּאוֹתָהּ מִטָּה,
וְכֵן אַף עַתָּה -
אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁיו
אֵינָם יְכוֹלִים לִישֹׁן
לֹא לְחוּד וְלֹא יַחְדָּיו.
נִים-לֹא-נִים מִטַּלְטְלִים
מִפֹּה לְשָׁם.
בְּצִנַּת חֳרָפִים בְּשָׂרָם חִדּוּדִים
וְנַפְשָׁם הוֹמִיָּה בִּילֵל מַרְזְבִים.
בְּלֵילוֹת שָׁרָב הֵם נוֹדְדִים
בְּאַכְזְבֵי הָאַכְזָבִים -
רַק לִשְׁעַת חֶסֶד בִּלְתִּי רְגִילָה
יֵשׁ וְהֵם חוֹטְפִים רְגִיעָה קַלָּה
צַד אֶל צַד, גַּב אֶל גַּב,
הֶחָתָן לְעַצְמוֹ, לְעַצְמָהּ הַכַּלָּה,
אִישׁ וַחֲלוֹמוֹ, אִֹשָּה וַחֲלוֹמָהּ,
כְּמִין עֻבָּרִים שֶׁעוֹד מַמְתִּינִים
לִשְׁעָתָם הַגְּדוֹלָה -
ד"ר רנה לי (קופמן) עסקה שנים רבות בהוראת הספרות העברית באוניברסיטה העירונית של ניו-יורק. פרסמה את "עוד רחוק מן הבית" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), והמחקר בכתבי עגנון "עגנון והצמחונות" (הוצאת "רשפים"). השירים הנ"ל לקוחים מהספר "והים אנה ילך?" (הוצאת כרמל)
לכל כתבות המדור לחצו כאן