נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, אמר היום (ב') בכנסת כי תופעת המינויים הפוליטיים בשרות הממשלתי לא קיימת היום. עם זאת, תופעת "המכרזים התפורים" לא נעלמה מהשטח אבל הנציבות משתדלת לצמצמה כל האפשר.
על בעיית המינויים הפוליטיים התגברו בממשלה בהקמת ועדות לאיתור מועמדים בכירים, שממליצות על מועמדים מועדפים, עד 3 במספר, שמתוכם בוחר השר את הראוי ביותר בעיניו. לדברי הולנדר, "השרים לא אהבו את השינוי אבל נאלצו להשלים איתו והיום יש כבר תמימות דעים שיש בשיטה זו את כל היתרונות של מכרז פומבי בלי החסרונות, כך שהיא מצמצמת את מספר המועמדים הפוטנציאלים".
הולנדר אמר את הדברים בוועדת החוקה חוק ומשפט, בדיון מיוחד שיזם יו"ר דוד רותם (ישראל ביתנו). זאת, בעקבות תלונות רבות שהגיעו אליו לצד פרסומים בתקשורת, על השתרשות התופעה של מינויים ללא מכרז או מינוים תפורים למידותיהם של עובדים שקיבלו מינוי זמני, והעסקתם בפועל במשך תקופה לא מבוטלת העניקה להם עדיפות למינוי קבע בעיני מנכ"לי המשרדים.
הולנדר הודה כי הבעיה הקשה ביותר בתחום זה קיימת בפרקליטות המדינה "שם יש מסורת שכולם יודעים מי הולך להיבחר".
את עצם התופעה למרות "מדיניות ההקפדה על טוהר המידות", הוא הסביר במספר העובדים הקטן של הנציבות (15 בלבד), שנאלצים להתמודד לבד מול 30 אלף מועמדים ו-1,500 מכרזים בשנה, בהיקף שלא מאפשר לעמוד תמיד על תקינותו של כל מכרז והתאמתם של כל הנבחרים לתפקידים המוצעים.
עם זאת, הדגיש הולנדר את הרצינות שבה עוברת ועדת הערר על החלטות שהתקבלו. לדבריו, בכל ערר שנמצא מוצדק, הנציבות לא מהססת לפסול את המכרז.
הולנד הגיב: "אני מניח ואפילו מאמין שכשמאכער מנסה להתקשר עם מישהו ברשות, לפחות יטרקו לו את הטלפון".
היו"ר רותם קרא לנציב לצמצם בהקדם לפחות את התופעה המתרחבת של המינויים זמניים. בסיום הדיון הודיע על כוונתו להגיש הצעת חוק שתהפוך את "תפירת המכרזים" לעבירה פלילית, לא רק של המעורבים הישירים בתפירת המכרז, אלא גם של כל מי שידע על כך ולא נקף אצבע למנוע את העבירה.