מדובר בבית בשטח 600 מ"ר הבנוי באחוזה המשתרעת על פני שישה דונמים. מבעד לחומות הסובבות את הבית אנחנו מבחינים בבריכה ובמגרשי טניס וכדורסל. לצידם ניטעו עצי דקל. במרתף הבית נבנה מרתף יין ובמקום אחר בית בד.
כבר שנים מנסים דנקנר ואשתו לשעבר שושנה, המתגוררת במקום, לאשר, ללא הצלחה, את תוספות הבנייה העצומות שביצעו בתחילת העשור ושהפכו מבנה ישן ששימש משפחת פועלים שעבדו במפעל המלח הסמוך לווילה ענקית. הקרקע שעליה עומדת הווילה מיועדת לשימוש תעשייתי, ונרכשה מידי חברת המלח, שהייתה בשליטת משפחת דנקנר.
תחקיר "המוסף לשבת" מגלה כי במינהל מקרקעי ישראל מעולם לא אישרו את העסקה הזאת, מה שלא הפריע לדני דנקנר להתחיל בתכנון בניית ביתו עוד בטרם הושלמה העסקה ולהמשיך להרחיבו במשך השנים. זה גם לא הפריע למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, להצהיר - לאחר שהמינהל כבר הודיע על סגירת התיק בלי שהוסדרה העברת הזכויות על הקרקע - כי הוא לא רואה סיבה שהמינהל יעמוד בדרכו של דנקנר ולא יאשר את תוספות הבנייה שביצע. מדובר באותו יעקב אפרתי שנעצר לפני כשבועיים יחד עם דני דנקנר בהמשך לפרשת הולילנד.
דני דנקנר ויעקב אפרתי מכחישים את הטענות למעשים לא כשרים.