המשבר האירופי מסכן את החקלאים. איך נערכים?
השחיקה בשער האירו וחוסר הוודאות הכלכלית באירופה עלולים לפגוע קשות בהכנסות החקלאים המייצאים לגוש האירו. באמצעות חיזוק הקשר עם המדינות החזקות ביבשת, קשר ישיר עם לקוחות וצבירת מזומנים, יכולים החקלאים למזער נזקים
אבי קרעין וזאב הרשקוביץ
פורסם: 08.05.10, 13:58
מצבה הרעוע של החקלאות בארץ ידוע זה שנים. אם לא די בתחרות העזה ליצוא החקלאי מישראל מצד מדינות אפריקה, אירופה וממקומות אחרים בעולם, דרישות השוק מאלצות את החקלאים להמציא את עצמם מחדש כל הזמן: לפתח זנים חדשים של פירות וירקות, למצוא פתרונות גידול יעילים יותר, וגם להניב תוצרת שלא בעונתה.
גם המדינה אינה תומכת באופן משמעותי בחקלאות ומקשה על העבודה של החקלאים. בין השאר הכוונה להפחתת מכסות המים ותמחורן הגבוה; וכן לצמצום ההקצאות של העובדים הזרים.
נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא גילם של החקלאים: מרבית החקלאים במדינת ישראל היום חצו את גיל 60. במצב הנוכחי עולה השאלה האם תהיה חקלאות בעוד עשור או שניים. המשבר באיחוד האירופי מחדד את השאלה הזו.
אין ספק כי המשבר הכלכלי בגוש האירו צפוי לפגוע באופן משמעותי בייצוא החקלאי מישראל לאירופה, וזאת בשתי רמות. הראשונה והצפויה שבהן היא המשך השחיקה בשער האירו. כבר עתה נפגעים התקבולים של החקלאים מהשחיקה הזו. בעוד שלפני כמה חודשים הגיע שער האירו ל-5.7 שקל, הרי שכבר עתה שערו מסתכם ב-4.8 ש"ח לאירו - שחיקה של יותר מ-15% בהכנסות.
רמת הפגיעה השנייה היא ירידת הביקוש הצפויה מהשוק האירופי, וזאת עקב הפגיעה במשקי הבית וחוסר הוודאות הכלכלי הגורם לצמצום בצריכה הפרטית.
בהנחה שהמשבר לא יצא מגבולות יוון הרי שהמשבר צפוי רק בטווח הקצר. ואולם, במקרה שהמשבר יתפשט לפורטוגל, אירלנד, ספרד ואולי אף איטליה, נראה כי המראות שראינו בימים אחרונים ביוון, הם רק קצה קצהו של המשבר.
הנפגעים הישראלים ראשונים יהיו גם הפעם היצואנים הישראלים של מוצרי פרימיום לאירופה, אך לא רק הם; בעשור האחרון משמש הייצוא הישראלי את אוכלוסיית המהגרים הגדולה באירופה, בהם תורכים, צפון אפריקאים, הודים ופקיסטנים, שנחשבות לאוכלוסיות חלשות יחסית ושצריכת הירקות והפירות שלהם גבוהה. גם ביצוא של מוצרים אלה צפויה פגיעה משמעותית.
המשבר צפוי לפגוע לכאורה בעיקר במדינות גוש האירו החלשות, אך אם מדינות גוש האירו החזקות ייאלצו להכניס יד עמוקה לכיס ולסייע למדינות החלשות, כפי שמסתמן עתה, הרי גם הן ייפגעו כלכלית כך שגם הייצוא למדינות אלה ייפגע.
גם מדינות מחוץ לגוש האירו (כמו אנגליה ושוויץ) יושפעו באופן עקיף מהמשבר, עקב היקפי הסחר עם הגוש. כתוצאה מכך צפוי גם המטבע שלהם להיחלש, ואז ייפגעו גם הייצוא וגם רווחיות הייצוא למדינות אלה.
החלטה של מדינות האירו לתת עדיפות לסחר בתוך הגוש, במטרה לחזק את השווקים המקומיים, תפגע אף היא ביצוא החקלאי מישראל, שממילא נמצא בתחרות בתחומים מסוימים בעיקר עם ספרד, פורטוגל ואיטליה.
איך יכולים החקלאים להגן על עצמם
אף שחקלאים מתוחכמים מבצעים עסקאות הגנה עתידיות על האירו, החקלאי הבודד מוגבל ביכולתו להגן על עצמו מהשחיקה בשערי המטבע, אך הוא בהחלט יכול למזער את הסיכון בכמה דרכים.
חיזוק הקשר עם לקוחות במדינות אירופה החזקות: יש לזכור כי מדינות גוש האירו החזקות - גרמניה, צרפת, צפון אירופה - צפויות להיפגע פחות מהמשבר וכן מדינות הלוויין של גוש האירו - אנגליה ושוויץ. לפיכך, רצוי לעשות מאמץ כדי לחזק את הקשר עם לקוחות במדינות אלה ולהסיט תוצרת לכיוונן. העדיפות צריכה להיות לסחר שאינו באירו אלא בפרנק שוויצרי או לירה סטרלינג. לחלופין כדאי לפעול למען הסטת תוצרת לשווקים במזרח הרחוק. עם זאת יש לזכור כי לא תמיד הסטת תוצרת למדינות המזרח אפשרית, לנוכח העובדה שגם הן מתחרות בחלק מהתחומים בתוצרת מקומית.
הימנעו מהנחת עבודה שהיקפי היצוא יגדלו השנה: רצוי להיכנס לפוזיציה דיפנסיבית השנה ולא להניח גידול בהיקפי הייצוא. כדאי לראות מאילו גידולים ניתן להפיק יותר ולהרוויח יותר ליחידת שטח. על החקלאי לאתר גידולים שביקוש להם קשיח יחסית באירופה ולהתמקד בעיקר בהם.
לדבוק במשווקים הגדולים: לא זו העת לעזוב את המשווקים הגדולים דוגמת אגרקסקו ולעבור למתחרים קטנים ופחות יציבים במטרה לחסוך בעלויות. יש להניח כי המשווקים הגדולים ישתדלו לסייע כמיטב יכולתם בעת המשבר.
איתור ישיר של לקוחות: נסו לאתר לקוחות באופן ישיר ולא באמצעות המשווקים. העסקאות הישירות לרוב רווחיות יותר, מאחר שהחקלאי שולט על המחיר, לעומת עסקאות המבוצעות באמצעות משווק שבהן המשווק שולט במחיר. דרך הפעולה הזו נכונה גם בימים רגילים, אך חשובה שבעתיים בימי משבר.
אשראי: כמו בכל עסק, גם בעת משבר שם המשחק הוא תזרים מזומנים, או במילים אחרות - אשראי. זה הרגע להתכונן למצב של הידרדרות המשבר לכל אירופה ואולי אף מעבר לכך. רצוי לצבור כעת מזומנים למצב שבו ההשקעה בוצעה (מגדלים את התוצרת), אך בפועל חלקה לא נרכש. כדאי לראות במצב זה תסריט אפשרי, וכהיערכות לכך לפנות לבנקים בבקשה להגדלת אשראי או לחלופין לפנות לקרנות בערבות המדינה ולבקש מהן אשראי.
הכותבים הם מנכ"לים משותפים ב"ניהול נטו" עוסקת במתן שירותי ניהול כספים שוטף לעסקים