תובע בכיר: "המרעיבה נחלצה מהפחד מהחרדים"

גם במערכת המשפט מותחים ביקורת קשה על הסדר הטיעון עם "האם המרעיבה" מירושלים. בשיחה עם ynet הביעו גורמי רווחה שטיפלו בפרשה תסכול רב. "ספגנו הרבה, גם על גופינו. עכשיו נותנים לה לצאת ככה"

ההסברים שסיפקו אתמול (ה') בפרקליטות המדינה להחלטה לחתום על הסדר טיעון עם "האם המרעיבה" מירושלים לא הצליחו לשכנע רבים במערכת המשפט. בשיחה עם ynet מתח תובע בכיר בפרקליטות ביקורת נוקבת על המהלך, והאשים כי ההחלטה התמוהה התקבלה הן בשל יחס מרוכך שנוקטות רשויות האכיפה בנשים והן מחשש שהדבר יביא לחידוש מהומות החרדים בבירה.

 

"נכון שמדובר כאן באשה כשירה לעמוד לדין, אך עם זאת ומעצם העבירה ברור שיש כאן מופרעות כזו שאם בית המשפט היה מרשיע אותה, היא הייתה נשלח למאסר של כמה חודשים עד שנה", הסביר התובע הבכיר שאינו קשור למשפט. "צריך לזכור שיש לה זכות לקחת את הילדים הקטנים איתה לכלא. במקרה הזה, אני בטוח שבפרקליטות זכרו היטב את מהומות החרדים בירושלים, ואחת הסיבות לחתימה על ההסדר הייתה למנוע את חידוש ההתפרעויות במקרה של הרשעה".

המהומות בירושלים בקיץ האחרון. חשש מהתלקחות (צילום: גיל יוחנן) 

 

באשר להבדלים בחומרת הענישה שננקטת כלפי נשים, הסביר התובע כי "באותו מקרה, לא מדובר בתופעה אלא במקרה יחיד. למרות זאת, נכון שנשים מקבלות עונשים קלים יותר, כיוון שנקודת הפתיחה איתן היא כמו עם צעירים ובני-נוער - שמעדיפים לשלוח לשיקום. זה הדגש שניתן גם במקרה זה. בנוסף, הפרקליטות חסכה את המשפט והאישה לקחה אחריות על מעשיה דבר שסביר להניח יגרום לכך שלא יחודשו המהומות".

 

לדברי הביקורת הצטרף גם עורך-הדין אורי קינן, המתמחה בתחום הפלילי. "באופן עקרוני, טוב תעשה הפרקליטות אם תנהג אמות מידה שוות כלפי נאשמים כפי שמתחייב בחוק. במקרה זה אני לא מכיר את השיקולים שהביאו את הפרקליטות להסדר, אך עם זאת - לא יעלה על הדעת מצב שבו החלטות מתקבלות על בסיס מגדר. אני מאמין שאם היה מדובר בגבר שהיה מבצע מעשים דומים, לא הייתה נחתמת עסקה מסוג זה".

 

"הסדרי טיעון הם כורח המציאות"

למרות הטענות נגד חתימת העסקה עם האם, התייצבו שופטים בדימוס לימין המערכת והסבירו כי אותם הסדרים זוכים לאישור בית המשפט רק כאשר הדבר אכן מצדיק זאת. "באופן כללי, אם לא היו מגיעים להסדרי טיעון - היה העומס בבתי המשפט כבד עוד יותר מהמצב הקיים, שהוא גרוע בלאו הכי", אמר השופט בדימוס אמנון שטרסנוב. "בניו-יורק מגיעים בכ-90 עד 95 אחוז מן התיקים הציבוריים והאזרחיים להסדרים".

 

עם זאת, הוא הדגיש כי "כל הסדר כפוף לאישור בית המשפט. אם הוא סבור שהוא מנוגד לסדר הציבורי או לשלום הציבור, הוא אכן יכול שלא לקבל אותו. כאשר אדם מודה באשמה בתיק מסוים הוא חוסך זמן רב. זו גם הסיבה שמובן שהעונש יהיה קל יותר בהסדר, שלמעשה מונע משפט ארוך וממושך, הצטברות של עומס ועלויות גבוהות למדינה".

 

שטרסנוב הדגיש כי למרות התדמית הרעה בציבור, הוא תומך בהסדרי הטיעון - כל עוד הם נעשים באופן שקול ומפוכח. "עדיף צדק מהיר וחלקי מאשר כזה שייעשה לאחר שנים רבות, שבלאו הכי לא יהיה מלא".

 

דברים דומים אמר גם השופט המחוזי בדימוס, אורי שטרוזמן. "צריך להניח שהפרקליטות שהגיעה להסדר בוודאי ידעה מה היא עושה. בית הסוהר אינו המרפא לפשע, ויכול מאוד להיות שיש מצבור של שיקולים שהביאו להסדר. אני סומך על הפרקליטות ועל בית המשפט שיכול שלא לקבל את ההסדר, אם לא יראה לנכון".

 

"הסדרי טיעון הם מכת מדינה"

מי שזעמוּ במיוחד על הסדר הטיעון היו העובדים הסוציאליים והרופאים שטיפלו בפרשה, וסיפרו על תחושה קשה של תסכול וזלזול לנוכח החלטת בית המשפט.

 

"ספגנו כל כך הרבה גם על גופינו, ואפילו בני משפחתנו קיבלו איומים. עכשיו נותנים לה לצאת ככה אחרי שסבלנו כל כך הרבה. כל זה היה אולי שווה אם היא הייתה מקבלת עונש ראוי", אמרו גורמים שהיו מעורבים בטיפול. "המסר שכולם קיבלו באופן ברור הוא שלא משנה מה קורה - בית המשפט יהיה סבלני מאוד, וכל מי שמטפל בפרשות מסוג זה יישארו מתוסכלים".

 

גם יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, תיאר תחושה דומה של אכזבה עמוקה.

"חומרת מעשיה של האם מוכפלת על רקע הגיבוי המוחלט והאלים של המשפחה המורחבת הסובבת אותה. כשמדובר בהבטחת שלומם של הילדים, יש לגשת להסדר טיעון שכזה רק לאחר בחינה מעמיקה בשאלה האם הוא אכן יוכל להתקיים בנסיבות המקרה".

 

ביקורת נוקבת מתח גם מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, שאמר כי "נראה שדמם של ילדים בישראל הוא זול להחריד. כ-80% ממקרי ההתעללות נגד ילדים מסתיימים בהסדרי טיעון - והם הפכו למכת מדינה".

 

קדמן הסביר כי "לצאת ללא עונש משמעותי לאחר התעללות בילד, הוא לא רק עוול נורא כלפי הקורבן אלא גם מסר שלילי נוראי ומסוכן למתעללים הבאים. זה רק יחזק את הייאוש של ילדים שילמדו מזה כי בכלל לא כדאי לדבר או להתלונן. על בתי המשפט להתנער מהסדרים לא הגיוניים".

 

Read this article in English